בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רק 2% מתוך 4,500 התלונות שהגיעו למח"ש ב–2014 הסתיימו בהרשעה

במח"ש מתגאים כי "80% מכתבי האישום שהגישו אשתקד הסתיימו בהרשעה או בקביעה שהשוטר ביצע עבירה פלילית", אולם בשני שליש מהמקרים התלונות כלל לא הגיעו לכדי חקירה

14תגובות

רק 2% מכלל התלונות שהגיעו לידי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בשנת 2014 הסתיימו בהרשעה של שוטרים - כך עולה מהדו"ח השנתי של המחלקה. יותר מ–65% מהתלונות כלל לא מגיעות לידי חקירה, ומרביתן נסגרות מחוסר עניין לציבור, מחוסר אשמה או שכלל לא נמצאה עבירה, כפי שפורסם בבדיקת "הארץ"

בשנת 2014 הגיעו לידי המחלקה לחקירות שוטרים כ–4,500 תלונות מאזרחים ושוטרים. בשליש מתוך אותן תלונות, מח"ש כלל לא פתחה בחקירה או בבדיקה מקדימה של התלונה והן נסגרו בסעיפים של חוסר עניין לציבור, חוסר סמכות לבחון את האירוע או היעדר עבירה. מרבית התלונות האלה נסגרו עקב חוסר עניין לציבור, אך במח"ש לא פירטו איזה סוג של תלונות נכלל תחת הקטגוריה הזו.

שליש נוסף מתוך כל התלונות לא מגיע לחקירה פלילית, אבל בוצעו באותן תלונות בדיקה טרם־חקירה או אבחון ראשוני של התלונה ונמצא שאין צורך להמשיך את ההליך כפלילי. לדברי מח"ש, תלונות אלה לא הבשילו לחקירה פלילית בין היתר מכיוון שהמתלונן אינו עומד מאחורי תלונתו ומסרב למסור גרסה; שהתלונה מינורית וגם אם תתברר כנכונה היא לא תגלה עבירה פלילית; או שמדובר בתלונות בין שוטרים המועברות לטיפול משמעתי מהיר.

כ–1,500 תלונות הועברו לבדיקה מעמיקה או חקירה. ב–732 תיקים מאלה שנחקרו ונבדקו נחקר שוטר אחד או יותר באזהרה. 220 תיקים הגיעו להעמדה לדין פלילי או משמעתי — 104 הועברו לטיפול של בית הדין המשמעתי, ו–116 תיקים הגיעו לידי כתב אישום פלילי נגד השוטרים החשודים. 24 תיקים פליליים הסתיימו בזיכוי, הסדר או עיכוב ההליכים נגד הנאשמים. 92 תיקים הגיעו לידי הרשעה של החשודים — כלומר, 2% מתוך כלל התלונות שהוגשו.

במח"ש מתגאים בהישגי המחלקה בשנה החולפת וטוענים כי "כ-80% מכתבי האישום שהגישה מח"ש הסתיימו בהרשעה או בקביעה שהשוטר ביצע עבירה פלילית", אבל לא מציינים שרק 6% מתוך אותם שוטרים שהתלונות שלהם הבשילו לידי חקירה פלילית הורשעו בסיום ההליך.

במח"ש גם לא מציינים בגין אילו עבירות הועמדו השוטרים לדין; בתשובה לפניית "הארץ" טענו שאין להם את היכולת לעשות פילוח מדוקדק של התיקים לפי סוג העבירה. במחלקה הסתפקו בכך שאמרו ש"המדינה פעלה השנה רבות בהתמודדות עם תופעות כמו התעמרות בחלש, בדגש על אוכלוסיית העובדים הזרים, שוהים בלתי חוקיים ובני מיעוטים, אשר חוו שימוש לרעה של שוטרים בסמכותם. כמו כן, נוכח התגברות זרם המידע והדיווחים שמגיע למחלקה לחקירות שוטרים פעלו בכל הנוגע להטרדה מינית וניצול מרות על ידי מפקדים".

סיכום השנה של מח"ש מעלה שבשנה שעברה חלה עלייה במספר התלונות של אזרחים ושוטרים: בעוד שבשלוש השנים בין 2011 ל–2013 עמד ממוצע התלונות על כ–3,760 בשנה, ב–2014 הוגשו 4,500 תלונות משוטרים ואזרחים.

למרות שכמות התלונות שהוגשו עלתה באופן דרמטי, במח"ש הציגו אחוזים די דומים של מקרים שטופלו. ראש מח"ש, עו"ד אורי כרמל, הגיב לנתונים שהציגה המחלקה: "היעד האיכותי שנמדד במח"ש הוא מיצוי חקירה והגעה לחקר האמת, תהא אשר תהא. מח"ש איננה סופרת כתבי אישום ואיננה 'קבלנית מעצרים'; הגם שעשיית המחלקה הביאה להעמדתם לדין פלילי ומשמעתי של למעלה מ–200 שוטרים בשנת 2014, מספר גדול ומשמעותי ביחס לאוכלוסייה נורמטיבית, אנשי משטרה, שרובם עושים את עבודתם נאמנה", אמר כרמל.

בדבריו, מתח כרמל ביקורת מרומזת על "תוכנית המפנה" של מפכ"ל המשטרה דנינו, שמודדת את מספר כתבי האישום והמעצרים כאינדיקציה להצלחה. כרמל הוסיף כי "הצד השני של מטבע עבודת מח"ש: במקום שבו שוטר נקלע לסבך חקירה פלילית בעקבות פעילות מבצעית והחקירה נסתיימה בממצאים לפיהם הוא פעל כדין במסגרת סמכויותיו, מח"ש לא תהסס לנקותו מן החשד, על מנת להבטיח ערכים כמו חתירה למגע ודבקות במשימה שמשטרה מקצועית איננה יכולה בלעדיהם. בד בבד פועלת מח"ש באופן בלתי נלאה לעקור תופעות פסולות במשטרה ומעניקה כלים בידי פיקוד המשטרה הבכיר, להצעיד את המשטרה קדימה ולהשביח את הארגון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו