בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עלייה של 12% במספר המעצרים: יותר מ-69 אלף עצורים בשנה החולפת

במערכת המשפט ובמשטרה אומרים כי הם אינם מופתעים מהגידול, שכן תוכנית "מפנה" של המפכ"ל דנינו מודדת את הצלחתם של המפקדים על פי מספר המעצרים

23תגובות

משטרת ישראל ביצעה בשנת 2014 יותר מ-69 אלף מעצרים - עלייה של כ-12% מהשנה שעברה. מנתונים שפורסמו אתמול באתר "וואלה", עולה כי בשנת 2014 נעצרו בישראל 69,118 בני אדם. זאת, לעומת 61,049 בשנת 2013, ו-62,365 בשנת 2012. הנתונים מראים גם כי חלה עלייה במספר המעצרים בגין עבירות פליליות. זאת, בניגוד להצהרות המשטרה בשנים האחרונות שלפיהן דווקא חלה ירידה בשיעור הפשיעה. עוד עולה מהנתונים כי העלייה בשיעור המעצרים משמעותית במיוחד לעומת העשור הקודם. כך, בשנת 2004 בוצעו בישראל 48,181 מעצרים, ובשנת 2003 - 46,120.

מגמה בולטת נוספת בשנה האחרונה היא מעצרים של מפגינים: 302 חשודים נעצרו ב-2014 בחשד למרד והסתה למרד; 31 חשודים נעצרו לאחר שהניפו את דגל פלסטין; 1,720 נעצרו בגין התקהלות או התאגדות; 124 בגין הסתה ושישה נעצרו בגין "עבירות בלתי טבעיות". המשטרה טרם הגיבה לבקשת "הארץ" להסבר ביחס לטיבן של עבירות מסוג זה.

במערכת המשפט ובמשטרה אומרים כי הם אינם מופתעים מהנתונים, שכן תוכנית "מפנה" של המפכ"ל, יוחנן דנינו, מודדת את הצלחתם של המפקדים בארגון על פי מספר המעצרים וכתבי האישום שהם מגישים. לאורך השנים נמתחה ביקורת קשה על התוכנית. בין היתר, הזהירו המתנגדים מפני מעצרים מיותרים המתבצעים רק כדי לעמוד ביעדים שהגדיר דנינו.

בחודש ינואר האחרון מתחה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש, ביקורת חריפה על תוכנית המעצרים של דנינו. "נדהמתי מהעלייה במספר המעצרים עד לתום ההליכים, שהמשטרה מדווחת עליה בגאווה", אמרה ביניש בכנס שהתקיים בחיפה. לדבריה, "העלייה הגדולה במספר המעצרים קשורה בתוכנית המשטרתית 'תוכנית מפנה', שבמסגרתה נמדדות יחידות המשטרה על פי מספר המעצרים עד לתום ההליכים שהן מבצעות. מעצר עד לתום ההליכים אינו הישג, ואינו צריך להיכלל במדדים של איכות עבודת המשטרה. התוצאה היא ריבוי מעצרים מיותרים". ביניש הוסיפה ואמרה כי ידה של התביעה "קלה על הדק המעצרים": "המסקנה שלי היא שאין קורלציה בין ההישגים החוקתיים לבין מה שקורה בשטח, והשאלה היא מה עושים עם זה", אמרה, "הפער בין הכוונות הנכונות של המחוקק למציאות הוא עיקר הביקורת שלי".

גם שופטים המטפלים במעצרים לא חסכו בשנים האחרונות את ביקורתם מהתוכנית. כך, למשל, כתב באחת מהחלטותיו השופט שאול אבינור מבית משפט השלום בתל אביב כי "המשמעות המעשית של הדבר (המעצר, י"ק) היא הארכת מעצרו של החשוד ביממה נוספת, ללא כל צורך וללא עיגון הולם בחוק". אבינור, שהגדיר את המעצר "מיותר", הוסיף כי "חובת המשטרה היתה להימנע ממעצר כזה". לדבריו, "מתוך ריבוי הבקשות האמורות נראה כי יחידות המשטרה סבורות שבהגשתן הן מביאות לידי ביטוי את פעילותן. ואולם, הדין אינו מכיר במעצר לצורכי סטטיסטיקה. מעצרים מיותרים אינם יכולים להוות קנה מידה כלשהו לפעילות יחידות המשטרה השונות באכיפת הדין הפלילי".

ביקורת נוספת נמתחה על המשטרה לאחר שהתברר כי רבים מהמעצורים בשנים האחרונות היו פגועי נפש. במקרים כאלה פונה המשטרה לאפיק הפלילי, באמצעות מעצר בגין סעיף שולי, כדי להרחיק מהרחוב - היישר אל המחלקה הפסיכיאטרית - אזרחים המוכרים לה מאירועים קודמים. לדברי עו"ד תמר נבו מהסנגוריה הציבורית, "רוב המעצרים עד תום ההליכים בבית משפט השלום קשורים באבחון פסיכיאטרי. הכי הרבה שאפשר למצוא כאן זה שימוש בסמים, אבל מעט מאוד. לא תמצא פה את ארגוני הפשיעה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו