בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרקליטות: מעמדו של מנדלבליט לא מצדיק הליך ייחודי עבורו

מזכיר הממשלה עתר נגד היועמ"ש בשל סירובו לקיים לו שימוע על עילת סגירת התיק נגדו בפרשת הרפז — היעדר אשמה או חוסר ראיות. להחלטה השלכות על עתידו המקצועי

תגובות

בתגובה לעתירה שהגיש מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, לקיים לו שימוע, טוענת פרקליטות המדינה כי דין העתירה להידחות על הסף וכי "ההחלטה שלא לאפשר לו שימוע בטרם קביעת עילת סגירת תיק החקירה היא החלטה סבירה, שאינה מעלה כל עילה להתערבות שיפוטית".

את העתירה הגיש מנדלבליט לפני כשבועיים, נגד היועץ המשפטי לממשלה וסירובו לקיים לו שימוע לעניין עילת סגירת התיק — היעדר אשמה או חוסר ראיות. להחלטה זו יש השלכות על עתידו המקצועי של מנדלבליט, המשך כהונתו כמזכיר הממשלה או התמודדותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין סירב לקיים לו שימוע כזה, כפי שנעשה לשופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, שהתיק נגדו נסגר בעילה של חוסר אשמה.

"נציין כי ההליך בעניינו של העותר נוהל בזהירות מופלגת מצד התביעה ולווה מראשיתו על ידי הגורמים הבכירים ביותר", נכתב בתגובת פרקליטות המדינה. "על אף הזהירות והרגישות המופלגת שבה נוהל תיק החקירה בעניינו של העותר, הפרקליטות אינה סבורה כי מעמדו של העותר מצדיק יצירת הליך חדש וייחודי עבורו".

הפרקליטות הסבירה כי האפשרות היחידה של חשוד לשינוי העילה לסגירת התיק היא רק לאחר סגירת התיק ולא לפני כן, באמצעות בקשה לעיון חוזר. אם יוחלט אחרת, צוין, יש לכך "השלכות רוחב מרחיקות לכת והטלת נטל אדיר על הפרקליטות".

דודו בכר

"אכן אין חולק כי סגירת תיק חקירה בעילה שאיננה היעדר אשמה כרוכה בפגיעה בשמו הטוב של הפרט", נאמר בתגובת הפרקליטות. "רק לאחר קבלת החלטה בדבר סגירת התיק, רשאי החשוד לפנות לתובע שסגר את התיק ולהגיש בקשה מנומקת לשינוי עילת הסגירה. החוק אינו מקנה לחשוד זכות לשימוע בעל פה דווקא, כמבוקש על ידי העותר".

ביחס לטענת האיפה ואיפה שמעלים באי כוחו של מנדלבליט, על כך שלדנציגר ניתנה זכות השימוע בטרם ההחלטה לסגור נגדו את התיק, נכתב כי "אכן ניתנה לסנגוריו להשמיע את טענותיהם בטרם התקבלה ההחלטה לסגור נגדו את התיק, אך הטענות לא התמקדו בעילת הסגירה אלא בצורך לסגור את התיק ולקבל החלטה מהירה". בהקשר זה צוין בתגובה כי "עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שיש הבדל בין מצב בו החשוד הוא שופט מכהן של בית המשפט העליון, לבין מצבים אחרים, תהא בכירותו של החשוד כאשר תהיה".

הפרקליטות מציינת כי לסנגוריו של מנדלבליט ניתנה הזדמנות חריגה להיפגש עם היועץ המשפטי לממשלה ושהיועץ נעתר לבקשתם להפריד את עניינו של מנדלבליט מעניינם של החשודים האחרים בפרשת הרפז ובכך להביא לזירוז הטיפול בעניינו.

ביחס לביקורת על התנהלות הפרקליטה המלווה את חקירת פרשת הרפז, עורכת הדין טוני גולדנברג, על כך שחלקה על הפרשנות של עו"ד דרור ארד אילון שכתב חוות דעת לטובת מנדלבליט בשיחה עמו, תקפה הפרקליטות בתגובתה את הטענות. הפרקליטות לא הכחישה כי גולדנברג חשפה לפני ארד אילון חומרים מתיק החקירה, כדי לנסות ולשכנעו בצדקת טענותיה, ואמרה על מנדלבליט כי "גם אם הוא לא יעמוד לדין, בשים לב לתפקיד אותו הוא רוצה למלא בעתיד, האם הוא ראוי להיות בתפקיד שכזה?!'". לטענת הפרקליטות, "תכלית הטענות היא להשחיר את שמה של הפרקליטה המטפלת בתיק. לטענות אלה לא היה כל מקום וכל הצדקה ודומה שלא היה זה ראוי להעלותן".

"אכן התקיימה שיחה בין הפרקליטה אשר ליוותה את החקירה לבין עו"ד ארד אילון, אך לא היתה כל מניעה לקיום שיחה בין הפרקליטה המלווה, שכל מהלכה היה בגדר שיח מקצועי בין שני קולגות", נכתב. "גם עו"ד ארד אילון לא ראה כל פסול בשיחה עמו ושתיקתו בעניין מעידה על כך. חבל שבהמשך הדרך, מתוך רצון לא ברור לפגוע בפרקליטה, הפכה לפתע השיחה עם עורך הדין הנכבד לשיחה 'בעייתית שמהווה בסיס רעוע מאוד יש לומר לסנוט באותה פרקליטה. יש להצר אפוא על הניסיון להטיל דופי במשרתי ציבור העושים מלאכתם נאמנה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו