בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המהלך העיקרי של איילת שקד: מינוי היועץ המשפטי הבא לממשלה

במינוי היועץ, הנתון בידי שרת המשפטים, ראש הממשלה וועדת האיתור, תעוצב דמות מערכת המשפט בשש השנים הקרובות

48תגובות

שרת המשפטים החדשה, איילת שקד, אמנם לא תכריע בשאלה אם להגיש כתב אישום נגד פוליטיקאים, אבל היא תבחר את מי שהכרעה תהיה בידיו — היועץ המשפטי לממשלה הבא. בכך תעצב שקד את דמותה של מערכת המשפט בשש השנים הקרובות. לצד מינוי שופטים, עמידה בראש ועדת שרים לחקיקה וחברות בקבינט הביטחוני — המנדט של שרת המשפטים לבחור את היועץ הבא הפך את תיק המשפטים ליותר אטרקטיבי מהרגיל. היועץ הנוכחי יהודה וינשטיין מסיים את תפקידו בינואר 2016.

היועץ המשפטי לממשלה הוא התפקיד המשפיע ועוצמתי ביותר בין פקידי הממשלה. מלבד תפקיד ראש התביעה הכללית ובעל ההכרעה בתיקים רגישים, הוא אחראי על ייצוג המדינה בעתירות לבג"ץ, מנסח ומאשר תזכירי חוק מטעם משרדי הממשלה, מאשר מינויים ומכריע בשאלות כלכליות שמשפיעות על כל המשק.

השאלה מי יהיה היועץ המשפטי הבא לממשלה מעסיקה את הקהילה המשפטית. ראש הממשלה בנימין נתניהו היה רוצה שמזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט ייבחר לתפקיד, אבל החשדות הפליליים נגדו בפרשת מסמך הרפז עשויים להפריע לו להתמנות, אם התיק נגדו ייסגר בעילה של חוסר ראיות. לכן הוא מנהל כיום קרב על סגירת התיק ולכן הגיש עתירה לבג"ץ בעניין.

לאחר פרשת בר־און־חברון הוחלט לשנות את הליך מינויו של היועץ המשפטי לממשלה. עד אז הוא מונה על ידי הממשלה, לפי המלצתם של ראש הממשלה ושר המשפטים. לפי החלטת ממשלה משנת 2000, איילת שקד תורה על הקמת ועדת איתור, המורכבת מחמישה חברים: שופט עליון בדימוס שימנו שקד ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שיישב בראשות הוועדה; שר משפטים או יועץ משפטי לממשלה לשעבר שתמנה הממשלה; חבר כנסת שתבחר ועדת חוקה; עורך דין שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין; ואיש אקדמיה שיבחר פורום ראשי הפקולטות למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה.

בניגוד לוועדה לבחירת פרקליט המדינה, לא ניתן יהיה להגיש לוועדה מועמדות מסודרת. רק ראש הממשלה, שרת המשפטים וחברי הוועדה רשאים להציע מועמדים לוועדה. כדי לזכות בכס, על המועמד לזכות בתמיכתם של ארבעה מתוך חמשת חברי הוועדה. בסיבוב הקודם, הוועדה לא הגיעה לרוב הדרוש וארבעה מועמדים, עו"ד צבי אגמון, פרופ' דפנה ברק־ארז, פרופ' ידידיה שטרן ווינשטיין, קיבלו שלושה קולות. הממשלה אישרה את העדפתו של שר המשפטים דאז יעקב נאמן — וינשטיין.

ההיסטוריה מלמדת כי יועצים משפטיים לממשלה לא נבחרו משורות משרד המשפטים. מאיר שמגר מונה לאחר שכיהן כפרקליט הצבאי הראשי, אהרן ברק הגיע לתפקיד מהאקדמיה, יוסף חריש ומיכאל בן יאיר הגיעו לתפקיד לאחר כהונה כשופטי בית המשפט המחוזי; אליקים רובינשטיין היה מזכיר הממשלה. יוצא הדופן היה מני מזוז, שהיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ייעוץ.

מיכל פתאל

וינשטיין היה מעדיף שמי שירש אותו יהיה אבי ליכט, המשנה שלו לענייני פיסקאליים, אף שהוא מסרב להודות כך בפומבי. וינשטיין משלב לאחרונה את ליכט בישיבות שאינן קשורות בהכרח בתחומי האחריות שלו. עוד שני משנים נוספים של וינשטיין, דינה זילבר ורז נזרי, רואים את עצמם מועמדים פוטנציאליים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. נזרי, שקודם לתפקידו הנוכחי שימש עוזרם של מזוז ושל רובינשטיין, מוערך מאוד במערכת המשפט, וגם על ידי שרת המשפטים הקודמת ציפי לבני.

במסדרונות הפרקליטות מעריכים כי מי שתירש את וינשטיין היא דווקא הילה גרסטל, נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז לשעבר, שבשנה האחרונה משמשת נציבת גוף הביקורת על הפרקליטות וחושפת את מחדליה. סיכוייה של גרסטל גבוהים, בין היתר, כי היא מוערכת מאוד בקהילה המשפטית, גם בקרב מורה ורבה של שקד, פרופ' דניאל פרידמן.

כשפרידמן כיהן כשר המשפטים הוא מינה את גרסטל לתפקיד נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, והטיל עליה את הקמת בית המשפט. שר המשפטים יעקב נאמן הציע לה לשמש מנהלת בתי המשפט, אבל המינוי לא יצא לפועל בשל סירובו של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס.

שי ניצן נכנס לנעלי פרקליט המדינה רק לפני כשנה וחצי, מה שגורם להרמת גבות בפרקליטות על כך ששמו עולה בבורסת השמות של המועמדים הפוטנציאליים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ניצן בהחלט רואה עצמו מועמד לתפקיד, אך מכיוון שממילא אין אפשרות להגיש מועמדות פורמלית, הוא מעדיף שלא להצהיר על כך בפומבי. משורות האקדמיה או עורכי הדין הפרטיים אין — נכון לעכשיו — מועמד קונקרטי לתפקיד.

וישנה עוד אפשרות שבוחנים במשרד ראש הממשלה — הארכת כהונתו של וינשטיין, עד שכשירותו של מנדלבליט תתברר בבג"ץ. אמנם כהונתו של וינשטיין קצובה לשש שנים, אולם במשרד ראש הממשלה נשענים על פרשנות משפטית שהוא נבחר על ידי יעקב נאמן לפי כללי הבחירה הישנים, ולא על ידי ועדת האיתור, ולכן כהונתו לא קצובה. לפי פרשנות זו, גם מגבלת הגיל שנקבעה בכללים החדשים, שלפיהם לא ימונה יועץ משפטי לממשלה מעל לגיל 70 ושכהונתו תפקע בגיל 70, לא היתה קיימת בכללים הקודמים. לוינשטיין מלאו 71 שנה בחודש שעבר, וספק אם ניתן יהיה להכשיר את הארכת כהונתו.

עד אז לוינשטיין נותרו משימות רבות כדי לסיים את תפקידו עם שולחן חלק. נותר לו להכריע בפרשת הרפז, פואד בן אליעזר, החשדות נגד יצחק כהן, ניצב מנשה ארביב ופרשת ישראל ביתנו.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו