בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

וינשטיין הורה לסגור את תיק החקירה נגד מנדלבליט

היועמ"ש נמנע מלציין באופן מפורש את עילת הסגירה, אך כתב כי "ההחלטה התבססה על קשיים ראייתיים"‬. הפצ"ר לשעבר נחשד בהפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט בפרשת הרפז

14תגובות

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הודיע היום (רביעי) למזכיר הממשלה והפצ"ר לשעבר אביחי מנדלבליט כי החליט לסגור נגדו את תיק החקירה. וינשטיין כותב בחוות הדעת כי החליט לאמץ את החלטת פרקליט המדינה, שי ניצן, לגנוז את התיק, אולם לא מציין את עילת הסגירה. מקריאה של החלטת הסגירה, עולה כי העילה היא חוסר ראיות, אולם זה לא נכתב מפורשות.

מנדלבליט נחקר ביוני 2014 באזהרה בחשד שבתקופת כהונתו כפצ"ר, לא עדכן את היועץ המשפטי לממשלה על כך שמסמך הרפז נמצא בידי הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, על אף שידע כי המשטרה מחפשת אותו. אשכנזי עדכן את מנדלבליט ב-9 באוגוסט בשנת 2010, יום לאחר שהמשטרה החליטה לפתוח בחקירה בנוגע לזיוף מסמך הרפז, כי המסמך נמצא ברשותו מספר חודשים, אולם מנדלבליט הורה לו רק למחרת לעדכן את היועץ המשפטי לממשלה באופן מיידי שהמסמך אצלו. במהלך היממה הזאת שוחח מנדלבליט עם רז נזרי, ששימש אז כעוזרו של וינשטיין וכיום המשנה ליועץ לעניינים פליליים, ולא ציין בפניו כי אשכנזי מסר לו כי המסמך בידיו. בגין אלה נחשד בהפרת אמונים ובשיבוש הליכי משפט. 

באשר לחשדות אלו כתב וינשטיין כי "המלצת פרקליט המדינה לגנוז את התיק התבססה על קיומם של קשיים ראייתיים מסוימים להוכחת ביצועה של העבירה האמורה על ידי מנדלבליט ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי, בעיקר במישור הוכחת היסוד הנפשי, וכן על כך שגם בהתעלם מהקשיים הראייתיים, מכלול נסיבות האירוע כולו, ובעיקר העובדה שמנדלבליט עשה את המעשה הנכון כבר למחרת היום והעובדה שלא נגרם נזק קונקרטי לחקירה, מובילים למסקנה כי אין הצדקה להגיש נגדו כתב אישום בגין האירועים המתוארים". 

דודו בכר

בהחלטת הסגירה מופנית ביקורת על כך שמנדלבליט שינה גרסה מספר פעמים במהלך חקירותיו. כך תחילה טען כי כשנפגש עם אשכנזי התלבט למי ואיך למסור את המסמך וביקש לחשוב על כך במהלך הלילה וכי לא התכוון להסתיר דבר". אלא שהקלטה של שיחה שקיים עם וינר, מיד לאחר השיחה עם נזרי, סותרת את הדברים. "דיברתי עם רז", עדכן מנדלבליט את וינר. "אמרתי לו.. לא בדקתי ככה לעומק אבל אני חושב שהכי טוב שהם פשוט יעשו את זה בדרך המלך, שילכו לעיתונאי, יקבלו ממנו את המסמך... לא אמרתי לו שום דבר... אז בסדר, הוא ירד מזה, הוא יגיד להם שישיגו את זה לבד".

כשהוצגה בפניו הקלטה של שיחה בינו לבין וינר שממנה עולה כי נמנע מלספר לנזרי שהמסמך נמצא בידי אשכנזי אמר מנדלבליט בחקירתו: "אין סיכוי שידעתי בשלב הזה שהמסמך אצל גבי אשכנזי ולא אמרתי זאת לרז נזרי.. אם הייתי יכול לעזור להם ולתת את המסמך ברור שהייתי עושה את זה. אין שום דבר שאני מסתיר מרז נזרי...". לאחר שהוצגו לו ראיות שמלמדות על כך שנודע לו שהמסמך נמצא בידי אשכנזי לפני שיחתנו עם נזרי, נכתב בהחלטה, "נאלץ מנדלבליט לאשר כי נמנע ביודעין מלדווח לנזרי על הימצאות המסמך בידי אשכנזי. לדבריו, עשה זאת בהמשך לסיכום עם אשכנזי כי יגבש את עמדתו בעניין עד למחרת בבוקר". לדברי מנדלבליט, בהתחשב בנאמנות לרמטכל כיועצו המשפטי ובמסגרת חיסיון עו"ד לקוח, "לא היה מקום לעדכן את רז עד שאגבש את עמדתי". בהחלטת היועץ נכתב כי "מנדלבליט אף ניסה לפטור עצמו מלהשיב לגוף השאלה האם שיקר לנזרי, בטענה כי השיחה עם וינר הינה האזנת סתר אסורה ותוכנה חוסה בחיסיון עו"ד- לקוח".  

עוד נחקר חשד כי מנדלבליט העביר לאשכנזי ועוזרו ארז וינר מידע שקיבל על הפרשה כשהשתתף בישיבה בעניין אצל היועץ המשפטי לממשלה, על אף שהם לא היו זכאים לקבל את המידע. בספטמבר 2014 הודיעה המשטרה כי החקירה מבססת תשתית ראייתית נגדו לביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט ומרמה והפרת אמונים. 

באשר לחשד הנוסף שנחקר לביצוע עבירה של הפרת אמונים בגין העברת המידע לאשכנזי ולווינר, נכתב בחוות הדעת כי "לאחר בחינה של תכני השיחות האמורות ופוטנציאל הפגיעה הנמוך שלהם במהלך החקירה ובתוצאותיה, סבר פרקליט המדינה כי הגם שיש בראיות לגלות התנהגות בעייתית, מצויה היא ברף הנמוך, בין היתר בהתחשב בכך שאשכנזי וווינר לא היו חשודים בפרשה אף כי היו מעורבים בה וככזו איננה מצדיקה העמדה לדין פלילי". 

וינשטיין נמנע כאמור מלכתוב במפורש את עילת הסגירה, והעדיף להציג תמונה מורכבת יותר כי במעשיו של מנדלבליט יש פנים לכאן ולכאן. הסיבה שהוא נמנע מלציין זאת מפורשות היא שלקביעה כזו יש השלכה ישירה על המשך כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה במקרה שתהיה על כך עתירה לבג"ץ, וכן בעתיד כשירצה להתמודד על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבא. 

היועץ המשפטי לממשלה כתב בהחלטתו כי "יש לזכור כי כיממה בלבד לאחר שנודע לו על הימצאות המסמך בידי אשכנזי, הנחה מנדלבליט את אשכנזי לעדכן אותי בדבר הימצאות המסמך בידו וכך אכן עשה אשכנזי באופן מידי, בעקבות הנחייתו של מנדלבליט. נמצא אפוא כי מנדלבליט עשה את המעשה הנכון בתוך זמן קצר ביותר.

"עוד ראוי לציין כי מטבע הדברים יחסי העבודה השוטפים של הפרקליט הצבאי הראשי והרמטכ"ל עשויים ליצור קרבה מיוחדת שיהיה בה כדי לטשטש לעתים את קו הגבול בין האינטרס האישי של הרמטכ"ל, האינטרס הפנימי של הצבא והאינטרס הציבורי בכללותו. בהקשר זה ראוי להזכיר גם כי אף שהטענה העקרונית לקיומם של יחסי עו"ד-לקוח בין הפרקליט הצבאי הראשי לרמטכ"ל - טענה שעל בסיסה טען מנדלבליט כי חל חיסיון על שיחותיו עם אשכנזי וווינר - נדחתה בעבר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ברור שהתווך שבין בעלי תפקידים אלו הינו תווך רגיש, שצריך להתקיים בו אמון מוגבר. ולבסוף, יש להזכיר כי מאז אותם אירועים חלפו כארבע שנים וחצי, וככלל גם חלוף הזמן עשוי לעמעם במעט את החומרה הגלומה בדברים". 

מעורכי דינו של מנדלבליט, אל״מ אשר הלפרין, ז׳ק חן ואיל כהן, נמסר בתגובה כי "אנו שמחים על כך שהיועץ המשפטי לממשלה אימץ את המלצת פרקליט המדינה לגנוז את תיק החקירה שנפתח נגד אלוף (מיל') מנדלבליט, וקבע שמנדלבליט 'עשה את המעשה הנכון בתוך זמן קצר ביותר'. כך טען מנדלבליט מתחילת הפרשה ואנו שמחים שעמדתו התקבלה. היום ברור שמלכתחילה לא היה מקום לחקור את אלוף (מיל') מנדלבליט במשך 40 שעות על אירוע שולי בו פעל במקצועיות ועל פי המצופה ממנו, ואשר התרחש לפני חמש שנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו