בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אולמרט הגיש ערעור על הרשעתו בפרשת טלנסקי

עורכי דינו של רה"מ לשעבר טוענים כי שניים מהשופטים חרגו מסמכותם ובחנו את הכרעת הדין בעניינו בלי קשר לראיות החדשות. לדבריהם, הכסף ששולם לזקן לא היה בעבור פעילות פרטית

9תגובות

עורכי דינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הגישו היום (חמישי) לבית משפט העליון ערעור על פסק הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בפרשת טלנסקי. ב-30 במארס השנה הורשע אולמרט בעבירות של מרמה והפרת אמונים ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בפרשה, שממנה זוכה ביולי 2012. הוא הורשע בכך שקיבל מעטפות מזומנים, בסך מאות אלפי שקלים, מאיש העסקים היהודי־אמריקאי משה טלנסקי. הוא שמר אותן בקופה סודית, מבלי לדווח עליהן לרשויות המס או למבקר המדינה.

בסוף מאי נגזר על אולמרט עונש מאסר בפועל של שמונה חודשים, שמונה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 100 אלף שקל. שמונת חודשי המאסר מתווספים לשש שנות המאסר ולקנס של מיליון שקלים שנגזרו על אולמרט בפרשת הולילנד, גזר דין אשר גם לגביו עומד ערעור. במקביל לערעור שהוגש כעת, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר על אולמרט בפרשת טלנסקי. דיון בבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר נקבע ליום רביעי הקרוב.

תיק טלנסקי חזר לבית המשפט המחוזי לאחר התפתחות דרמטית במסגרתה נהפכה שולה זקן לעדת מדינה ומסרה עדות וקלטות שהקליטה בסתר. בעקבות כך, המדינה הגישה בקשה לבית המשפט העליון לשמיעת ראיות נוספות ובאוגוסט 2014 התקבלה הבקשה, והדיון הוחזר לשמיעת הראיות בבית המשפט המחוזי. בשל פרישתה של הנשיאה מוסיה ארד, הצטרפה להרכב השופטים שכלל את יעקב צבן ומשה סובל,  השופטת רבקה פרידמן־פלדמן. 

אמיל סלמן

בערעור טוען אולמרט כי שניים מבין שלושת שופטי ההרכב –  סובל ופרידמן־פלדמן - חרגו ממסגרת הדיון שקבע בית המשפט העליון לגביית ראיות חדשות והם בחנו את הכרעת הדין הראשונה גם בלי קשר לראיות החדשות. לטענת עורכי דינו, מדובר בחריגה מסמכות הפוגמת בהכרעת הדין כולה. 

"כבוד השופטת רבקה פרידמן־פלדמן, שלא היתה חלק מן ההרכב המקורי, הרחיקה לכת וכתבה בפסק דינה בגילוי לב, כי לשיטתה יש להרשיע את המערער לנוכח הקביעות בפסק הדין הראשון (קרי, בלי צורך בראיות החדשות שהוגשו בהליך השני)", נכתב בערעור. "לעמדתה של כבוד השופטת פרידמן־פלדמן (עמדה עליה למדנו, למרבה הצער, רק בהכרעת הדין), לא היה כל צורך בשמיעת ראיות חדשות, ודינו של המערער נגזר להרשעה מרגע שהיא קיבלה את התיק לידיה, משל היתה היא ערכאת ערעור על הערכאה הראשונה. גם אם גברת זקן היתה נמנעת מלהעיד בהליך השני ולא היה ניתן לקבל את עדויותיה במשטרה וגם אם לא היו מתקבלות הראיות החפציות גם אז היתה כבוד השופטת פרידמן־פלדמן מרשיעה את המערער על יסוד הקביעות העובדתיות בפסק הדין הראשון. כמעט כל פסק דינה של כבוד השופטת פרידמן־פלדמן מוקדש להסבר מדוע היה מקום להרשיע את המערער כבר בחלק הראשון של ההליך".

עוד נטען בערעור כי הקביעות של בית המשפט לפיהן תשלום תוספת השכר שקיבלה זקן מהווה שימוש פרטי של אולמרט בקופה - מוטעות. זאת מכיוון שמדובר בתוספת בעבור הפעילות הפוליטית הרבה שביצעה ולא בגין פעילות פרטית. "הקופה היתה קופה פוליטית ואף אם מתוכה שולמו לגברת זקן תשלומים שסווגו פרטיים אין הדבר הופך את הקופה כולה לפרטית... לא הוכחו בענייננו רכיבי עבירת קבלת דבר במרמה. לא הוכח כי הכספים בקופה היו כספים פרטיים וממילא לא הוכחה מרמה בשל אי דיווח", לשון הערעור. 

עורכי דינו של אולמרט, איל רוזובסקי, אלי זהר ואמירה אמרה, סיכמו את הערעור בכך ש"על חוד התער של החלטת בית המשפט עומדת עתה איפוא שאלה אחת מכרעת: האם הכסף ששולם לגברת זקן, לה ולא לו, לצרכיה ולא לצרכיו, לכיסה ולא לכיסו, האם תשלום כספים אלה הוא בבחינת תשלום של כסף פרטי, או שימוש נכון (ואולי לא נכון) של כסף פוליטי, למטרה פוליטית. האם תשלום כספים אלה הופך את המערער מחף מפשע לעבריין. לנוכח הטיעונים בכתב הערעור לעיל, נבקש מבית המשפט הנכבד לבטל את החלטת בית המשפט הנכבד קמא ולזכות את המערער".

לגבי גזר הדין, עורכי דינו מרעיפים מחמאות על אולמרט וטוענים כי מדובר ב"מנהיג, איש היודע להפוך את מדינת ישראל ממדינה מוחרמת למדינה אהודה ומכובדת, שעשרות שרי חוץ, מכל המדינות הערביות והמוסלמיות בעולם, באים לשמוע את נאומי השלום שלו בוועידת אנאפוליס. אדם שעסק בעניינים ביטחוניים גורליים, אך גם בהגנה על טיפות החלב והקצאת מיליארדים להצלת ניצולי השואה שהוזנחו עשרות בשנים. אב שמאמץ ילדה עזובה ומצרף אותה לארבעת ילדיו, ודואג ליתומים בני משפחתו של סגנו בעיריית ירושלים. אדם שמסכת מעשיו האנושיים אינה נופלת מתרומתו לחיים הציבוריים. כל אלה חייבו את בית המשפט הנכבד קמא לגזור את העונש במידת החסד ולהעמידו על תחתית מתחם הענישה. כך אנו מבקשים שיעשה בית המשפט העליון, אם חלילה לא יתקבל הערעור על ההרשעה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו