פרשנות || פרשת גל בק: הצטדקות הפרקליטות עלולה להביא לאובדן אמון הציבור

הפרקליטות נוהגת בשנים האחרונות בדפוס כמעט קבוע של כניסה מהירה לשוחות וירי נגדי כל פעם שהיא נתקלת בביקורת. בכך היא מוסרת ארטילריה בידי יריביה האמיתיים - עברייני הצווארון הלבן

גידי וייץ
גידי וייץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הדלקת נרות לזכרו של גל בק סמוך לצומת בו נהרג בתל אביב, בשבוע שעברצילום: תומר אפלבאום
גידי וייץ
גידי וייץ

הסיפור העמוק המקופל בתוככי פרשת התאונה שבה נהרג גל בק הוא חוסר היכולת של פרקליטות המדינה לבדוק את עצמה בכנות. לנוכח ביקורת או הצבעה על מחדל אפשרי, האינסטינקט הראשוני של הגוף האחראי על אכיפת החוק ועשיית הצדק הוא התקפדות, הצטדקות והפניית אצבע מאשימה אל המבקרים, שלעתים נרמז שהם מסתירים מניעים זרים. כך היה בפרשת ההתאבדות של תת־ניצב אפרים ברכה וכך סביב חקירת תאונת הדרכים שהתרחשה בצפון תל אביב לפני עשור.

"אתם שופכים את דמנו ושותים אותו בכפית", קוננה, מבלי לשקול ניסוחים צווחניים פחות, עו"ד דסי פורר מפרקליטות מחוז תל אביב על הביקורת שהוטחה בעמיתיה בשל סגירת התיק נגד הנהגת הפוגעת. כאילו פורר היא הקורבן כאן, כאילו דמה שלה נמרח על הכביש בצומת שדרות קק"ל ורחוב חיים לבנון. "לא נודה בטעות כשלא היתה כזו", אמר בכיר במח"ש אחרי התאבדותו של ברכה, כשנטען כלפיו כי הבדיקה שנוהלה נגד הקצין המנוח בימיו האחרונים נעדרה הצדקה של ממש וכי ראשיתה ניבאה את אחריתה.

זהו דפוס ההתנהגות הכמעט קבוע של הפרקליטות בשנים האחרונות: כניסה מהירה לשוחות וירי נגדי. במבט ראשון יש אמנם משהו משונה בפתיחת תיק חקירה של תאונה לאחר עשר שנים; תמיד אפשר להיאחז בנימוקים פרוצדורליים. אבל לפחות פרט אחד בתחקיר של איילה חסון ויפעת גליק בערוץ 1 היה אמור לגרום לאנשי הפרקליטות להסתער שוב על התיק מרצונם, בלי להמתין לערר שהגיש אביו של בק או למחאה הציבורית: השינוי מהקצה אל הקצה בעדות הראייה של נהגת המונית, שטענה במשטרה שהנהגת הפוגעת נסעה בירוק ובק באדום אך סיפרה סיפור הפוך בתכלית למצלמה נסתרת.

תחקיר הערוץ הראשון

יש כאן כמה שאלות שאפשר לבדוק גם בחלוף הזמן: איך ייתכן שהנהגת הפוגעת הפנתה את חוקרי המשטרה לנהגת המונית המזכה ושהיה לה מספר הטלפון שלה? האם נהגת המונית בכלל היתה בזירה? האם בשוך הסערה נוצר קשר בינה לבין דמות אחרת בעלילה? השינוי הקיצוני מדיף צחנה כה עזה שייתכן שהוא מחייב חקירה בשדות אחרים לגמרי.

פרקליט חד חושים היה מבין שסיפור כזה עשוי לגלם בבושקה ראשונה שבתוכה מסתתרות אחרות. אך במקום להבין את הפוטנציאל הגלום בממצאי התחקיר ולמהר להודיע שהתיק נבדק שוב, הפרקליטות התגוננה, שלחה את פורר למופע האימים הרדיופוני המביש ורק כעבור כמה ימים שידרה כניעה ללחץ הרשתות החברתיות והתקשורת ומוכנות לצלול לעומק הדברים. בדרך המאובנת הזאת אי אפשר להשיג את המשאב החשוב ביותר למערכת אכיפת חוק בחברה דמוקרטית: אמון הציבור. נדמה שהאיש שעומד בשנה וחצי האחרונות בראש הפרקליטות לא הפנים את הכלל הזה. כך הוא עלול להקים על הגוף שעליו הוא ממונה ביקורת קשה בהרבה מזו של הנציבות החיוורת וחסרת השיניים שבראשה עומדת השופטת בדימוס הילה גרסטל.

בדפוס ההתנהגות הצדקני, המתגונן והמנותק שלה מוסרת הפרקליטות ארטילריה בידי היריבים האמיתיים שלה: עברייני הצווארון הלבן, החזקים והמקושרים, אלה שמעוניינים שתהיה כאן חברה ללא נוגדנים, ללא בקרה, ללא גבולות מוסריים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ