בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שי ניצן: לא התכוונתי להורות לבטל מינוי רופאה שהעידה נגד המדינה בתיק זדורוב

במכתב לנציבת הביקורת כתב ניצן כי ביקש שמינוי ד"ר מאיה פורמן למנהלת מחלקה במכון לרפואה משפטית יישקל מחדש ולא יסוכל. הנציבה גרסטל קיבלה את דבריו והפסיקה את הבדיקה

80תגובות

פרקליט המדינה, שי ניצן, מודה שלא היה בסמכותו לדרוש בשנה שעברה ממנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופסור רוני גמזו, לעצור את מינוי ד"ר מאיה פורמן־רזניק לתפקיד במכון הלאומי לרפואה משפטית, למרות זכייתה במכרז. במכתב תגובה לפניית נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, טוען ניצן שלא התכוון להורות על ביטול המינוי, אלא לבקש לשקול אותו בשנית, וכי אם דבריו התפרשו אחרת היתה זו אי־הבנה.

הרקע לפניית ניצן אל גמזו במאי 2014 היו אמירות קשות שהטיחו בפורמן שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת, כחלק מפסק הדין שבו הרשיעו בפעם השנייה את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה. פסק הדין ניתן בפברואר 2014, חודש וחצי לאחר זכיית פורמן במכרז על ניהול מחלקה במכון לרפואה משפטית.

פורמן העידה במשפט בהוראת בית המשפט העליון, שהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, בין היתר בעקבות חוות דעתה. עדותה סתרה את עמדת הפרקליטות בתיק. פורמן טענה בעדות כי אחד החתכים שנמצאו על גופת ראדה נגרם בסכין משוננת, ולא בסכין יפנית כפי שסיפר זדורוב בהודאה שממנה חזר.

על רקע הביקורת נגד פורמן, החליטה פרקליט המדינה לפעול לסיכול מינויה לתפקיד הבכיר במכון לרפואה משפטית, ואגב כך לנסות לצנזר את עמדתו של ראש המכון חן קוגל, שתמך בעמדתה. חרף מאמצי הפרקליטות, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה לקבל את פורמן לתפקיד.

מאז הכריע בית הדין בסוגיה, החלה הנציבה גרסטל בבדיקת הפרשה. היא פנתה לניצן כדי לברר מהו המקור החוקי והבסיס המשפטי המאפשר לפרקליט המדינה לפנות למנכ"ל משרד הבריאות ולדרוש ממנו לסכל מינוי. ניצן סבר כי היה עליו להביא את המידע לפני המנכ"ל ולהביע את עמדתו בסוגיה מתוקף תפקידו, ומפני שהמכון לרפואה משפטית מספק חוות דעת לפרקליטות.

מיכל פתאל

לפי חוק המינויים בשירות המדינה, הסמכות לבטל מינוי של אדם שנבחר למשרת עובד מדינה נתונה בידי נציב שירות המדינה. החוק מונה כמה עילות המצדיקות ביטול תוצאות מכרז, כמו למשל הליך משמעתי או פלילי, או במקרה של אי־התאמה, אז יש לתת לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו. ביכולתו גם להגיש ערר על החלטת הנציב. משרד הבריאות, כמעסיק הישיר של פורמן, היה רשאי לפנות לנציב לבטל את המינוי, אך הוא לא סבר שיש צורך בכך. נציב שירות המדינה, משה דיין, לא הביע את עמדתו בעניין פורמן, אך נכח בחלק מהישיבות שעסקו במקרה שלה לאחר שניצן עירב אותו בנושא. בכירים בנציבות סברו אז כי "המהלכים של הפרקליטות נגדה גובלים ברדיפה".

מוטי מילרוד

כך או כך, בית הדין האזורי לעבודה כבר קבע בהחלטתו, מספטמבר האחרון, כי "אף אחת מהנסיבות שמפורטות בחוק לא מצדיקות את ביטול תוצאות המכרז בעניינה של פורמן". השופטת עידית איצקוביץ קבעה כי הוראת פרקליט המדינה בעניינה אינה סבירה.

מכתבה של גרסטל, שהפיצה אתמול, מלמד כי היא ניהלה עם ניצן כמה שיחות והתכתבויות בנוגע להתנהלותו. אלה הובילו למכתב ששלח לה בו הודה בטעותו. "מצאתי לנכון להבהיר שלא היתה לי כוונה במכתב זה (המכתב ממאי 2014, ר"ח ורל"ג) להורות למנכ"ל שאסור לו לאפשר את תחילת העסקתה", כתב ניצן. "כוונתי היתה אך לבקשו לשקול העניין על יסוד החומר הנוסף שהעברתי לעיונו, שכן הנושא מסור לסמכותו. אם הובנתי אחרת, אבהיר כי לא זו היתה כוונתי. בדיעבד, ייתכן שראוי היה לנסח זאת בדרך אחרת". גרסטל, הנמצאת בעיצומו של מאבק על לגיטימיות גוף הביקורת שבראשו היא עומדת, קיבלה את הסבריו של ניצן — שהציג את הדברים כאילו היתה זו טעות בניסוח — וקבעה כי "עם קבלת מכתבך ולנוכח האמור בו, אני סבורה שהבירור בעניין מוצה".

החלטת גרסטל להסתפק בהודאה של ניצן בטעותו אינה מתייחסת להשתלשלות העניינים ולאקטיביזם שהפגינו ניצן ופרקליטות המדינה בכלל, בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה, בדרישתם לבטל את מינוי פורמן. גרסטל בחרה להתמקד במכתבו של ניצן ממאי 2014, מהלך שהניע באופן רשמי את סיכול מינויה. ניצן בתשובתו וגרסטל בקבלתה לא מתייחסים למאבק העיקש שניהלה הפרקליטות בבית הדין לעבודה נגד המינוי. זאת, חרף עמדת משרד הבריאות שתמך בפורמן ותוך ניגוד עניינים, שכן הפרקליטות ניהלה במקביל את תיק זדורוב שפורמן משמשת בו עדת הגנה.

במכתב ממאי כתב ניצן לגמזו כי "פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (בעניין זדורוב, ר"ח ורל"ג) מקשה עד מאוד על המדינה להסתמך על ד"ר פורמן־רזניק כעדה מומחית במקצועה, כעובדת מדינה בכלל וכעובדת המכון לרפואה משפטית בפרט. אני פונה אליך בבקשה שלא לאפשר את התחלת העסקתה במכון, או לחלופין להשהות את תחילת העסקתה ולבחון אותה לאחר שיינתן על ידי בית המשפט העליון פסק הדין בערעור שהגיש רומן זדורוב". ניצן אף הוסיף כי "אמון הציבור בשירות הציבורי בכלל ובשירות הציבורי הרפואי בפרט מחייב לטעמי נקיטת הצעד האמור. אמון הציבור במערכת הציבורית ייפגע באופן ממשי אם תכהן בה רופאה משפטית שבית המשפט קבע אך לאחרונה כי חוות דעת שהגישה אליו הינה מוטה, מגויסת ומגמתית לטובת מי שהזמין אותה ממנה".

מנכ"ל משרד הבריאות שהחליף את גמזו, פרופסור ארנון אפק, נפגש עם פורמן והציג לה אולטימטום שגובש בפרקליטות, לפיו תוכל להיכנס לתפקידה בתנאי שלא תכתוב חוות דעת שייתכן שיוגשו לבית משפט, ומינויה ייבחן לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון בערעור שהגיש זדורוב. משמעות הסירוב, הובהר לה, היא פיטורים.

פורמן דחתה את המתווה מפני שרוקן מתוכן את עבודתה, ומחשש שהדבר יהווה הודאה בחוסר מקצועיותה וכריכת גורלה בגורל זדורוב. כשנודע הדבר לשרת הבריאות דאז יעל גרמן, היא הודיעה שההסדר לא מקובל עליה והורתה לקבל את פורמן לעבודה לאלתר. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, התקשר אליה וביקש לכנס ישיבה בעניין.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, יישרה קו עם עמדת ניצן, והודיעה שהעסקת פורמן נוכח הנסיבות החדשות (דברי הביקורת עליה בפסק הדין, ר"ח ורל"ג) מעוררות "קושי משפטי של ממש". לדעתה, העסקת פורמן בלא כל סייג היא בלתי סבירה. זילבר, בניגוד ל"הודאת" ניצן, הגדירה את פנייתו כ"בקשה להימנע" מהעסקת פורמן.

הפרקליטות המשיכה והתעקשה על ביטול המינוי של פורמן גם לאחר שגרמן הבהירה בצורה חד־משמעית כי היא, מנכ"ל משרדה והיועצת המשפטית עומדים על זכותה של פורמן להתחיל לכהן בתפקידה. "העוול העלול להיגרם לד"ר פורמן־רזניק מביטול תוצאות המכרז שבו זכתה, והפגיעה הנלווית בשמה המקצועי, בכבודה ובפרנסתה הוא כבד, אינו צודק, ולטעמנו אף נעדר בסיס משפטי, ונושא עמו השפעות רוחב מרחיקות לכת ומסוכנות", כתבה אז גרמן. "אי־קבלתה לעבודה תהווה הפרה בוטה של זכויות אדם, ערכי יסוד, החוק והצדק, ואין בטעמים שנמנו במכתביהם של פרקליט המדינה ושל המשנה ליועץ המשפטי כדי להצדיק זאת".

מי שייצג את משרד הבריאות בבית הדין לעבודה היתה הפרקליטות, שחרף חילוקי הדעות בינה לבין משרד הבריאות — הציגה את עמדת פרקליט המדינה בלבד. גורמים במשרד הבריאות לא עודכנו במסמכים השונים שהוגשו לבית הדין ואף סיפרו כי במשרד המשפטים מסתכלים עליהם "כאל אויבים".

המשפט בבית הדין לעבודה התנהל במשך שמונה חודשים, במהלכם עמדה הפרקליטות על כך שפורמן לא תיכנס לתפקידה. בתוך כך, ניסתה הפרקליטות גם לצנזר תצהיר של מנהל המכון לרפואה משפטית קוגל, כדי שלא יחשוף את עמדתו המגבה את חוות דעתה המקצועית של פורמן בתיק זדורוב. שתי הסוגיות, ההתערבות בתצהיר וניגוד העניינים של הפרקליטות, נבדקות כעת על ידי הנציבה גרסטל.

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי עמדת פרקליט המדינה, שאומצה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, "היתה ברורה לאורך כל הדרך". לדבריהם, "בתגובה לפניית הנציבות, הבהיר פרקליט המדינה כי ביקש ממנכ"ל משרד הבריאות לשקול שלא לאפשר את כניסתה לתפקיד של ד"ר פורמן, ולא הורה לו שלא לעשות כן. פרקליט המדינה ציין כי ייתכן שהיה מקום לנסח הדברים אחרת. דעת הנציבה נחה נוכח הבהרה זו, והיא הודיעה כי מיצתה את הבירור".

בזמנו, הוסיפו בפרקליטות, "מנכ"ל משרד הבריאות אכן שקל לאמץ את עמדת פרקליט המדינה, אך שרת הבריאות התנגדה לכך ופנתה בנושא ליועץ המשפטי לממשלה. היועץ בחן העניין ואימץ את העמדה שאין מקום לכניסת פורמן לתפקידה ללא מגבלה. עמדת היועץ היתה העמדה שהוצגה על ידי המדינה בבית הדין לעבודה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו