בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום אחרי פסיקת בג"ץ, שקד בוחנת הגשת כתבי אישום פליליים נגד מבקשי מקלט

עד כה לא הוגשו כתבי אישום בגין ההסתננות לישראל לבדה. במשרד המשפטים רואים בהתייחסותה של נשיאת העליון נאור לגירוש מבקשי מקלט למדינה שלישית חיזוק לעמדה התומכת בצעד

30תגובות

יום אחרי פסיקת בג"ץ בנושא החוק למניעת הסתננות, ממקדת שרת המשפטים איילת שקד את הטיפול בבעיית מבקשי המקלט בשתי דרכים מרכזיות: גירושם למדינה שלישית ובחינת אפשרות להגשת כתבי אישום נגד מבקשי מקלט חדשים, לפי החוק למניעת הסתננות. כמו כן, על אף שבג"ץ אישר את עיקרי התיקון לחוק, מעוניינת שקד לקדם פסקת התגברות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שתאפשר להגביל את התערבות בג"ץ בסוגיות חקיקה. אולם בינתיים לא נראה שיש לה סיכוי לקדם את הדבר מבחינה פוליטית, בין היתר בשל זכות הווטו של השר משה כחלון בנושא במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. 

לפי החוק למניעת הסתננות, העונש המרבי שניתן להטיל על "מסתנן" הוא מאסר של חמש שנים בגין עבירת הסתננות. במקרה של "מי שמסתנן לאחר שגורש מן הארץ", תקופת המאסר היא שבע שנים, ו"מי שהסתנן כשהוא מזוין"- דינו מאסר של 15 שנה. אולם עד היום לא הוגשו כתבי אישום נגד מבקשי מקלט, אלא אם לוותה להסתננות גם עבירה של סחר באמצעי לחימה או סחר בסמים. 

אוליבייה פיטוסי

בנוסף, כפי שכבר הצהירה הפרקליטות במהלך הדיונים בעתירה, המדינה נמצאת במשא ומתן עם כמה "מדינות שלישיות בטוחות", כדי לגרש אליהן את מבקשי המקלט. במשרד המשפטים טוענים כי מדברי נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור בפסק הדין עולה כי היא שוכנעה שישראל אינה חייבת לקלוט לתוכה מבקשי מקלט אם ניתן להרחיק אותם למדינה שלישית.

במשרד המשפטים מזכירים את דברי נאור בהקשר לטענה כי תכלית החוק נועדה לשבור את רוחם של המסתננים ובכך לעודד את עזיבתם. "לא מצאתי כי החוק הנוכחי נועד לשבירת רוחם של המסתננים. לוּ היה החוק לתכלית זו, היה בכך קושי רב. על פני הדברים, תכלית כזו היא בלתי ראויה, בשים לב לכך שהיא חותרת לכאורה תחת עיקרון אי-ההחזרה האוסר על גירושו של אדם למדינה שבה נשקפת סכנה לחירותו או לחייו", אמרה נאור. היא הוסיפה כי "יובהר כי אין בדברים אלה כדי למנוע מהמדינה להרחיק מסתננים למדינה בטוחה. העברת מסתננים למדינה כזו כפופה לתנאים שונים, שמטרתם להבטיח כי אכן מדובר במדינה בטוחה וכי מדינה זו לא תעביר את המסתננים למדינה אחרת אשר אינה בטוחה. לצד האפשרות להעביר כל אדם – גם בניגוד לרצונו – למדינה בטוחה, רשאי כמובן אדם לבחור מרצונו החופשי לצאת מישראל, וזאת גם למדינה שבה נשקפת לו סכנה".

נאור הזכירה בפסק הדין את הצהרת נציגת פרקליטות המדינה, עורכת הדין יוכי גנסין, כי לא יבוצעו בחולות "פעולות שנועדו לשבור את רוחם של המסתננים. המדינה מחויבת אפוא – וכך עולה גם מהצהרתה – להימנע מלכרוך את השהייה במרכז השהייה עם נושא העזיבה מרצון. בהתאם, לא ניתן לנקוט במסגרת מרכז השהייה פעולות שמטרתן להביא לעזיבה מרצון, לרבות פעולות שמטרתן להפעיל לחץ על המסתננים, לעודדם או לשכנעם בכל אופן שהוא".

לפי פסק הדין, בחצי השנה הקרובה, המדינה יכולה להמשיך להוציא זימונים לחולות. בשבועיים הקרובים ישוחררו אלה שנמצאים בחולות כבר יותר משנה. במקביל, ולאחר למידה מעמיקה של פסק הדין, יצטרכו במשרד המשפטים לגבש את החקיקה החדשה ומה יהיו קווי המתאר שלה. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו