בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרקליטים ושופטים סופגים ביקורת קשה עקב זיכוי אדם לאחר עשור

שאלות רבות מתעוררות בעקבות פרשת הזיכוי של סאלם עבד אל־קאדר מעבירות מין, אחרי עשור של מאבק. השופטת שהורתה על משפט חוזר הטילה את האשמה על הסנגור, אך אסרה לפרסם את שמו

30תגובות
מוטי מילרוד

שאלות רבות מתעוררות בעקבות פרשת הזיכוי של סאלם עבד אל־קאדר מעבירות מין, אחרי עשר שנים של מאבק, שבסופו נקבע כי יקבל פיצוי בגובה 300 אלף שקל. עבד אל־קאדר הואשם ב–2003 בביצוע מעשים מגונים בחוסה במוסד לחולי נפש בדרום הארץ שבו עבד כמדריך. בית משפט השלום והמחוזי הרשיעו אותו בביצוע העבירות ורק כעבור משפט חוזר, הוא זוכה. לאורך המשפט התנהל מאבק על זכותו לקבל לידיו את התיק הרפואי של המתלוננת, הלוקה בנפשה. רק כעבור שבע שנים הועבר אליו החומר, בו היו חוות דעת לפיהן המתלוננת סובלת משסעת (סכיזופרניה), מחלה שבה מתערבבים דמיון ומציאות. חוות דעת אלה הובילו בין היתר להחלטה להורות על משפט חוזר.

הפרקליטות שבה וטוענת כי לא הסתירה מההגנה את התיק הרפואי של המתלוננת וכי הוא הגיע לידיה רק לאחר החלטת בית המשפט המחוזי. לטענתה, על החומר הרפואי היה מוטל חיסיון גם בפניה. בפרקליטות הסבירו עוד כי הם נענו לבקשה לסנן את החומר הרפואי אך השופטת דרורה בית אור היא שדחתה את הבקשה ובהמשך הרשיעה את הנאשם.

כך או כך, עולה השאלה כיצד הפרקליטות החליטה להעמיד לדין אדם בשל עדות של אשה הלוקה בנפשה מבלי לבדוק את תיקה הרפואי. על כך משיבים בפרקליטות כי הסתפקו בחוות הדעת של הרופא המטפל בה, ד"ר אורי לבנטל, מנהל מחלקה בבית החולים לבריאות הנפש בבאר שבע. לבנטל אמר בחוות הדעת כי המתלוננת לא סובלת מהזיות שווא. אלא שעתה מסתבר ששנתיים קודם לכן, סיפק לבנטל חוות דעת אחרת במסגרת הליך משפטי של מינוי אפוטרופוס לאותה המתלוננת, שם אמר כי "לאורך אשפוזה בולטים תכנים רדיפתיים שאנשים רוצים לפגוע בה", דהיינו מחשבות שווא. בהמשך כתב כי היא סובלת מ"שיפוט פגום וקיום יחסי מין ללא הבחנה שיפוטית". למרות זאת, בפרקליטות טוענים כי חוות הדעת הזאת אינה מוכרת להם.

כשהחליטה השופטת עדנה ארבל להורות על משפט חוזר, היא התמקדה בעיקר בכשל שבייצוגו של עבד אל־קאדר. הכשל התבטא בכך שבית המשפט המחוזי הורה לאפשר לו, שבע שנים אחרי שהוגש נגדו כתב האישום, לעיין בתיקה הרפואי אך הסנגור לא הגיע לקבלו. היא התעלמה מכשל שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע שבחרו להרשיע אותו חרף המידע שעלה מהתיק הרפואי, אף שכתבה כי "ייתכן שיהיה בתיעוד הרפואי כדי לבסס את האפשרות שהמתלוננת לוקה בנטיות למחשבות שווא ולהזיות אשר השפיעו על תוכן דבריה ואמיתותם, באופן העשוי לעורר ספק סביר בדבר אשמתו של המבקש". עוד התעלמה ארבל מהעובדה שהשופטת החליטה שלא למסור את התיק הרפואי לנאשם מבלי לעיין בו. בפסק הדין של בית המשפט המחוזי אין כל התייחסות לחומר הרפואי החשוב, שהכריע לבסוף את הכף. היחיד שסבר שיש לזכות את עבד אל־קאדר היה הנשיא יוסף אלון שקבע כי מעדותו של ד"ר לבנטל עולה ספק בדבר יכולתה של המתלוננת לזכור את האירועים ולהבחין בין אמת לשקר. אף שארבל הטילה את האשמה על הסנגור של עבבד אל־קאדר, היא בחרה להטיל צו איסור פרסום על שמו. ככל הידוע, לשכת עורכי הדין לא פתחה בהליכים משמעתיים נגדו.

רק כשעורכת הדין מיטל רון נכנסה לתמונה, היא החלה לקרוא את החומר הרפואי. לאחר שהתובעת, עורכת הדין שולי רוטשילד, פגשה מחדש את המתלוננת שסיפרה לה שעבד אל־קאדר לא עשה לה דבר, הוכרז כי הנאשם חף מפשע. הפרקליטות סירבה להשלים עם הגזרה, בין היתר בטענה שמדובר בזיכוי טכני וכי לא הוכרע שהוא חף מפשע, והתנגדה לפצותו על עינוי הדין.

מהפרקליטות נמסר: "הפרקליטות מעולם לא הסתירה חומר מבא כוח הנאשם וגם לא מנעה ממנו שום אפשרות להתגונן כראוי. כפי שעולה מפסקי הדין בכל הערכאות השונות, החומר לא היה מצוי בידי הפרקליטות, שכן היה מדובר בחומר רפואי חסוי, שניתן לקבלו רק בצו בית משפט ו/או בהסרת חסיון רפואי ורק לאחר שניתן הצו, עם החזרת הדיון לבית משפט השלום, החומר הועמד לרשותו של בא כוח הנאשם, שכפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון, כשל בייצוגו ו"כשל זה מהווה גורם מרכזי לעיוות הדין שבהרשעתו ובמאסרו של המערער".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו