בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שקד הודיעה על הארכת התמחות עורכי הדין לשנתיים: "ישראל חולה במשפטטת"

שרת המשפטים קשרה בין סרבול המערכת ומספרם הגבוה של עורכי הדין לבין האקטיביזם השיפוטי. נשיאת העליון: אנו שומרים על זכויות אדם ועל הדמוקרטיה, לא עוסקים בכיפוף ידיים

34תגובות

שרת המשפטים איילת שקד הודיעה היום על הארכת ההתמחות לצורך הסמכה לעריכת דין לשנתיים. בכנס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין הציגה שקד נתונים לפיהם בישראל 636.9 עורכי דין על כל מאה אלף איש, לעומת 151.3 עורכי דין באירופה ועשרים ושלושה עורכי דין על כל מאה אלף איש ביפן.

לדברי שקד, ״הנתונים האלו מספרים בצורה מדויקת את הסיפור: מדינת ישראל חולה במשפטטת — מחלה שמאלצת אותנו להתרגל למערכת כבדה ומסורבלת, הכבולה בשלשלאות הביורוקרטיה".

שקד קשרה בין ריבוי עורכי הדין וה"משפטטת" לבין האקטיביזם השיפוטי. "כשרוח של "הכל שפיט" מנשבת מעלינו, הפתרון המשפטי הופך כמעט אוטומטית לברירת מחדל. התוצאה היא בתי משפט, שקורסים תחת העומס ומתקשים לעמוד בשימתם בפרקי זמן סבירים, וזאת למרות עבודתם הקשה של השופטים״, אמרה שקד וקראה לרשות השופטת "לגלות מתינות במערכת היחסים בינה לבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת".

שקד הוסיפה כי "גם בעולם של ביקורת חוקתית, יש להבחין בין פסק דין, המתווה קריאת כיוון חוקתית, לבין סדרת פסקי דין חוקתיים שבהם בית המשפט מעצב את ההסדר החוקי במקום הכנסת, ואינו מניח את שבט התערבותו עד ליצירת הסדר שתואם את עמדותיו ותפור למידותיו עד הסנטימטר האחרון". שקד התייחסה לפסיקת בג"ץ בנוגע לחוק למניעת הסתננות. "גם בעולם של חוקה כתובה, על בית המשפט לגלות מתינות בפסיקותיו החוקתיות ולהשאיר לרשות המחוקקת לקבוע את ההסדרים המפורטים, בוודאי בכל הקשור בנושאי ליבה שלטוניים כמו ההתמודדות עם אתגרי ההגירה. אני קוראת למשפטנים לגלות אחריות ואיפוק. הפגיעה במערכת המשפט נובעת לא פעם מהחריגה שלה עצמה מגבולותיה תוך גלישה לתחומי אחריותן רשויות השלטון האחרות״.

תומר אפלבאום

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שנשאה דברים אף היא בכנס, התייחסה לאחד הפאנלים שכותרתו היתה "של מי המילה האחרונה? – על יחסי הכוחות בין הכנסת לבין בית המשפט העליון". לדברי נאור, "הכותרת מצביעה על מאבקי יוקרה, מאבקי אגו ומאבקי כוח הקיימים, כביכול, בין בית המשפט העליון לבין הכנסת או הממשלה". נאור ביקשה להבהיר: "כל העניינים הללו רחוקים מאתנו כרחוק מזרח ממערב. אנו חושבים כשופטים. המונחים "מילה אחרונה", "כיפוף ידיים", "מאבקי כוח" אינם בלקסיקון שלנו. אנחנו לא מונעים משיקולים כאלה, אנו מבצעים את תפקידנו כשופטים לשמור על זכויות האדם, ועל יסודות המשטר הדמוקרטי. זה תפקידנו, זו חובתנו. אנו מכבדים את הכנסת והממשלה, אך את חובתנו נמלא. ביננו לבין הכנסת מתקיים דיאלוג כפי שציינתי בעניין המסתננים השני וחזרתי על כך בעניין המסתננים השלישי". נאור הוסיפה: "איננו עוסקים ב"מילים אחרונות". אנו עוסקים בשמירה על שלטון החוק ועל זכויות האדם. בשמירה על כבוד האדם וחרותו, כמצוות חוק היסוד שכוננה הכנסת. אנו עוסקים בשמירה על זהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל, שכן "אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו