בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שרה נתניהו מכחישה: לא שתיתי "כמויות משמעותיות" של אלכוהול

בתצהיר שהגישה לבית הדין לעבודה טוענת רעיית ראש הממשלה כי בניגוד לטענות עובדי המעון, לא סבלה מ"מצבי רוח קיצוניים" בהשפעת "שתייה מרובה"

122תגובות

שתי שאלות, כמה ולמה, ירחפו ביום ראשון מעל הדיון באולמה של נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דיתה פרוז'ינין: כמה אלכוהול שותה - או נהגה לשתות - שרה נתניהו; ומדוע נאלם עזרא סיידוף, ללא תצהיר וללא עדות.

אם שותים לא מנהיגים, חוץ מצ'רצ'יל, רבין ומי לא, אבל הרגלי השתייה של רעיית ראש הממשלה היו עניינה הפרטי, עד שאב הבית לשעבר במעון נתניהו, מני נפתלי, נופף בבית הדין במספר "שלושה בקבוקי שמפניה". נפתלי, שנעזר בעדות עמיתו לשעבר גיא אליהו, לא הלך רכיל, חלילה. מה אכפת לו כיצד נוהגת מעבידתו (למעשה, אם כי לא להלכה, היא היתה בראש שרשרת הפיקוד במעון) בסתר חדרה, שאליו הועלו לדבריו המשקאות כשגרת יום-יום וממנו פונו. אלא שסיפור השתייה נועד לבסס את גרסתו בדבר יחס קשה, תובעני ונוזפני שחווה בעבודתו בשירותה. אמנם יש המספרים בשבחה ומציגים אותה כמלאכית, אך אליבא דנפתלי ודאליהו מזגה השתנה כאשר מזגה לעצמה, והרבה. מאחר שתביעותיהם, המתנהלות במקביל, פעם זה תובע וזה מעיד לטובתו ופעם להפך, מבקשות להציגם כקורבנות של התעמרות והשפלות עד שגאתה סאת הייסורים, טיעונם יתחזק אם ישכנעו את השופטת ואת שני האזרחים שלצדה בהרכב, שלעתים פרץ לו השד מהבקבוק, בבחינת כוסה וכעסה.

אבי אוחיון / לע"מ

בעדותה בבית הדין בתביעת נפתלי, לפני ארבעה חודשים, העדיפה נתניהו להתעלם מסיפור השתייה. עכשיו היא מגיבה עליו בשלילה מתבקשת ועדיין תמוהה, כמעט בנוסח הכרזתו של הנשיא ריצ'רד ניקסון, "אינני נוכל". בתצהיר שהגישה בשבוע שעבר לשופטת פרוז'ינין מכחישה נתניהו כי נהגה לשתות "כמויות משמעותיות של אלכוהול" וכי "שתייה מרובה" גרמה לה ל"מצבי רוח קיצוניים". דומה שהתעלמות נמשכת שלה מטענות השתייה, הממוחזרות בתצהירי נפתלי ואליהו, היתה מתפרשת כהודאה שבשתיקה, אך מאחר שהגיבה עליהן, היא נחשפת לעיסוק פרטני בנקודה זו בתקשורת ובבית הדין. עיסוק איכותי - האמנם לגמה - ועוד יותר מכך כמותי, מתי כוסית ועוד כוסית נעשות עד-בלי-די, "שתיית בולמוס" בלשון המומחים.

נקודת תורפה אפשרית בהגנת נתניהו נעוצה בתמיכה שעשויים התובעים נפתלי ואליהו, שמייצגות עורכות הדין נעמי לנדאו ונאווה פינצ'וק אלכסנדר, לקבל מעדים נוספים. יום א' עשוי להיות יומה של א', העובדת לשעבר א"ח, המועסקת עדיין בחברת כוח אדם ולכן חששה להתנדב להעיד, אך נענתה לזימון. אין לה עניין בתביעות, היא רק רוצה שיניחו לה לנפשה, ואם לא תשתמט מתשובות תיוחס לה בוודאי אמינות.

פרשת התעלפותה של א"ח, בעקבות גערות שספגה כביכול מנתניהו, עלתה בדיונים קודמים. התובעים מוסיפים לגערה גם סטירה על ידה של א"ח; "לא סטרתי", מצהירה נתניהו. עכשיו תישמע גרסתה של גיבורת המעשה. נתניהו מכחישה שערכה לעובדים כדוגמת א"ח "מסדרי ניקיון"; בסך הכל "ציפיתי מהעובדים להיגיינה בסיסית בכל הנוגע לאוכל המוגש לי, לבני משפחתי וכן לאורחים חשובים מהארץ ומחו"ל".

תומר אפלבאום

בסיפור העילפון של א"ח נכשל במבחן שרה לא הניקיון, אלא השירות. תמצית טענתה של נתניהו היא "לא התעמרתי - התרעמתי". הניסיון לייחס לה את ההתעלפות "כוזב ומוכחש". אך נתניהו מאשרת כי "ביום קיץ חם, כאשר ראש הממשלה ישב בכיסא גלגלים מגובס ברגלו, כשסביבו רופאיו, לאחר שחזר מבית החולים, שם שהה עקב תאונה שקרעה את גיד האכילס שלו, נכנסתי לחדר והופתעתי לגלות שאיש לא טרח להציע לאורחים ולו כוס מים. לפיכך שאלתי את גב' א"ח, מדוע, למצער, לא הציעה לאורחים אפילו כוס מים והערתי שהדבר מתבקש, נוכח העובדה שכל כך הרבה אנשים הקדישו למען ראש הממשלה זמן כה רב (הבנתי שהם שהו סביבו זמן רב ולא ראיתי אף כוס ריקה בחדר או כיבוד כלשהו). מובן שהתרעמתי על כך. הגב' ח' לא ענתה, הסתובבה והלכה, ולאחר זמן מה סיפרו לי שהיא התעלפה במטבח ושהוזעק פרמדיק".

לתצהירה צירפה נתניהו מכתבי עובדים בהווה ובעבר, המודים לה על העונג הנדיר שזימנה להם כשעבדו במחיצתה. הם מתמוגגים ומקלסים, בסגנון אחיד למדי של חיבורים בחטיבת הביניים, כשברור גם מיהו המח"ט, עורך דין ממקורבי נתניהו. שני נושאים חוזרים ונזכרים בקצב הכתבה באיגרות (החסרות משמעות, כי מי שמוצגים כמחבריהן לא יעידו ולא ייחשפו לחקירה נגדית) - מסירותה של שרה לאביה המנוח ולבניה (כולל "הנחישות לערב את בעלה", שהיא "מקור הכוח" שלו, "בכל תחום חייהם של הילדים, למרות שמדינה שלמה מונחת על כתפיו" - בדיוק מה שהתמיה לא אחת שרים ובכירים אחרים בעיצומם של דיונים ממלכתיים) והתמדתה "בעבודתה כפסיכולוגית ילדים". הכותבים אולי חשו עצמם קטנים, אך הפליאו לקלוע לדעת גדולים.

טרם הובהר אם עדות נתניהו תיגבה ביום ראשון או רק בדיון מאוחר יותר. ברור מי לא יהיה שם - הסמנכ"ל עזרא סיידוף, ההולך ומסתמן כשעיר לעזאזל במשרד ראש הממשלה. היעדרו של סיידוף מהדיון, בגופו ובתצהירו, הוא הציר השני של המחלוקת. הפעם, ובניגוד לציר שרה, הגרסאות הסותרות מפרידות לא את העובדים התובעים מהמדינה המתגוננת, אלא את פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחית) מאגף החקירות והמודיעין במשטרה.

אוליבייה פיטוסי

הפרקליטות, היוצאת מגדרה כדי לסוכך על הזוג נתניהו, ידעה זה חודשים רבים, כמו המדינה כולה ויותר מכך, שסיידוף צפוי להיחקר, אולי אף כאחד החשודים המרכזיים, בפרשה הפלילית של ניהול מעונות ראש הממשלה. לפרקליטת המחוז, כוכבית נצח דולב, שהתקדמה יפה למרות הסתייגות פרוז'ינין מהתנהגותה כלפי נפתלי (כי לא השופטת קובעת מי יקודם בפרקליטות, אלא פרקליט המדינה שי ניצן), היה נצח שלם לחלץ מסיידוף תצהיר. אך אבוי, ארבעה ימים לפני שהיה בדעתה לעשות זאת, נחקר סיידוף סוף־סוף ושוחרר בתנאים מגבילים.

"החקירה טרם הסתיימה ונמצאת בעיצומה", דיווחה נצח דולב. "בתום יום החקירה הראשון נקבעו תנאי שחרור ובכללם כי סיידוף לא יגיע למקום עבודתו בתוך שישה ימים". עם שבתות, חגים, ערבי שבתות, ערבי חגים ומוצאי תירוצים עוברים לפיכך את השבועיים שבין החקירה לדיון, ולדעת הפרקליטה מוטב לדחות בחודש את התצהיר ובהתאם גם את העדות, ששניהם "חיוניים להגנת הנתבעים". נצח דולב כתבה, ולפרוז'ינין לא היתה סיבה לפקפק, כי "בנסיבות אלה, לאור ההתפתחויות האחרונות, כאשר סיידוף נמצא בעיצומה של חקירה משטרתית, לא ניתן להשלים את הכנת התצהיר ונראה כי לא יהיה זה נכון להעיד אותו בשלב זה".

מאחר שלא יעלה על הדעת שפרקליטת מחוז תטעה שופטת, כנראה שמישהו הטעה את נצח דולב: למשטרה לא היתה כל התנגדות למפגש של סיידוף עם הפרקליטות לשם הכנת התצהיר. לשם כך אין צורך בשובו של סיידוף למשרדו. "פרקליט יכול לבוא אליו הביתה, או לפגוש אותו בבית קפה", העיר קצין משטרה בתערובת של גיחוך וגינוי. "הרי לא מהפרקליטות רוצים החוקרים להרחיק את סיידוף". עו"ד נצח דולב, שהתבקשה הבוקר להסביר את עמדתה, טרם התפנתה לכך.

מדוע חשוב כל כך לפרקליטות להשתיק כרגע את סיידוף, שכבר העיד בתביעת נפתלי - כולל על התנהגותה של שרה נתניהו בשנות ה-90, לפני שסיידוף התחסן והתחשל והפסיק לפחד ממנה? אולי כדי למנוע ממנו להגיב בו במקום על התיקים שמפילים עליו עמיתיו במשרד ראש הממשלה. הבטחות סיידוף לנפתלי ולאליהו כי אם יעבדו במעון ראש הממשלה יקבלו קביעות כעובדי מדינה פיתו אותם, לטענתם, לחרוק שיניים ולשרוד עוד חודש, עוד שבוע, בסביבת עבודה בעייתית ותכופת תחלופה של חלשים מהם. אנשי המינהל במשרד אינם מכחישים שסיידוף הבטיח - הוא מתועד וגם מוקלט - אך טוענים שלא היה מוסמך לכך.

רן ישי, סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש: "בתוקף תפקידי אני ממונה על עזרא סיידוף, סמנכ"ל מבצעים ונכסים וראש אגף בכיר. אני הממונה העליון על בית ראש הממשלה... סיידוף אינו בעל הסמכות להבטיח או להציג מצג לעובד שהוא ייקלט כעובד מדינה. קליטת עובדים לשירות המדינה חייבת להיעשות בהתאם לכללים ובכלל זה הוראות התקשי"ר". נעמי מן, ראש אגף משאבי אנוש: "סיידוף לא היה מוסמך להבטיח לתובע דבר ובכלל זה לא היה מוסמך להבטיח לו שייקלט כעובד מדינה. קליטת עובד לשירות המדינה מותנית בהליך מכרזי ואין למר סיידוף כל קשר להליך הקליטה".

מתחת לאפם של בכירי משרד ראש הממשלה, ללא פיקוח יעיל, עשה לפיכך סיידוף כראות עיניו, ו"הממונה העליון" רן ישי - חבר ועדת השלושה שפטרה את הזוג נתניהו מתשלום אגרת מים בקיסריה - לא ידע. לסיידוף היתה השגחה עליונה, לפחות עד לחקירה המשטרתית, שהבקיאים בה מתארים אותה כמתקדמת היטב. ועכשיו, על סף שלב ההפללות, איש לנפשו, אשה לנפשה.

קלטות ברק, עוד סיבוב

הסיידופים שימושיים למערכת, עד גבול מסוים, אך אל להם ולזולתם לטעות: הם אינם המערכת עצמה. בשעת כורח ניתן לוותר עליהם, אם גם בלי חמדה. לא כך יקירי המערכת, כמו אהוד ברק, שהתביעה הכללית מתפתלת כלפיו בגמישות אולימפית.

שלשום פנה עו"ד איתן פלג, לשעבר איש שב"כ, ליועץ המשפטי לממשלה, וביקש בשמו ובשם אזרח נוסף, ד"ר הראל פרימק, הסבר להימנעות היועץ מהוראה למשטרה לחקור את ברק בגין חשד למסירת ידיעות סודיות לכותבי קורותיו, "מלחמות חיי". תלונות פרימק והראל, בעניין עבירה ביטחונית לכאורה, הוגשו למשטרה לפני חודש, אך במשטרה טרם התקבלה הנחיית היועץ.

ברק סייע לכותבים, שהקליטו את דבריו. עותקי קלטות נמצאים בידיהם ובידיו. הוא היה מודע לסיכון הביטחוני שבפרסום נושאים מסוימים וטרח לוודא שסודות אלה לא יגיעו לדפוס, אך לפרקים אחרים הקדיש קשב דל. לשון החוק ברורה; אמנם היועץ יכול לשקול ולנמק מדוע התעלם ממנה, בתקווה שבג"ץ - שאליו נחושים פלג ופרימק לפנות - יתמוך בו (ובפועל, בשנה הבאה, ביורשו).

מזכירות הממשלה הודיעה לפלג שהספר לא הועבר לאישור ועדת השרים לפרסומים, כי לא ברק חתום עליו, אף ששמו נוקט בגוף ראשון יחיד. לשכת היועץ אמרה למזכירות, שאמרה לפלג, שהיועץ אינו מחייב את העברת ההקלטות לוועדה. פלג ופרימק ממאנים להיכנע. לדעתם הקלטות בקולו של עובד ציבור, הנמסרות לכותבי ביוגרפיה אודותיו, כמוהן ככתב יד שלו; על כן אי-העברתן לוועדת השרים מגלמת עבירות נוספות.

פלג ופרימק הם התמימים היחידים במסכת זו. היועץ יהודה וינשטיין והמזכיר שרוצה להיות יועץ אביחי מנדלבליט הסתכסכו בפרשת הרפז. ברק דיבר בפרשה זו סרה בשניהם גם יחד. כשמנדלבליט נחקר באזהרה (אחר כך נסגר תיקו) נמנע וינשטיין מהשעייתו. על הזוג נתניהו הגן היועץ במשך שש שנים רצופות. סיידוף פשוט לא בליגה הזאת. הוא ייאלץ להתגונן בכוחות עצמו, וייפלו השבבים היכן שייפלו, ובלבד שלא יפגעו בהיגיינה הבסיסית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו