בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר מישאל חשין מת בגיל 79

חשין מת לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הוא היה מאושיות המשפט הישראלי ופסיקותיו עיצבו את מערכת המשפט. הלווייתו תתקיים מחר בקיבוץ גבעת השלושה

78תגובות
מיכל פתאל

המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מישאל חשין מת היום (שבת) בגיל 79 לאחר מאבק במחלת הסרטן. חשין היה מאושיות המשפט הישראלי ופסיקותיו עיצבו את מערכת המשפט. הלווייתו תיערך מחר בשעה 17:30 בבית העלמין בקיבוץ גבעת השלושה. 

חשין נולד ב-1936 בביירות, גדל בתל אביב ובגיל 14 עבר לירושלים. אביו, שניאור זלמן חשין, היה אחד מחמשת שופטי בית המשפט העליון הראשונים שמונו. חשין החל את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בגיל 17 ובגיל 26 קיבל תואר דוקטור למשפטים, אז הצטרף לפרקליטות המדינה וטיפס עד לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מאיר שמגר. ב-1978, לאחר שאהרן ברק הועדף על פניו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, פרש והקים משרד עורכי דין פרטי. בין השאר, ייצג את חושפי פרשת קו 300.

בשנת 1992 מונה לשופט בבית המשפט העליון. חשין היה ידוע בלשונו הציורית ובסגנונו המיוחד. הוא נחשב לשופט אקטיביסט שהאמין ברעיון הביקורת השיפוטית על חוקים, לא בשל היותם סותרים חוקי יסוד שהכנסת חוקקה, אלא בשל היותם סותרים עקרונות על שאינם כתובים.

פעמים רבות מצא עצמו בוויכוחים קשים עם השופט ברק ונותר בדעת מיעוט. כך למשל בפסק הדין שדן בחוק טל ב-2006, אז סברו שמונת השופטים כי החוק פוגע בעקרון השוויון הקבוע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אולם בסופו של דבר דחו את העתירה כדי למצות את ההזדמנות ולבדוק האם החוק משרת את מטרתו. חשין סבר שיש לבטל את החוק לאלתר. "צר לי, אך לא אוכל לצרף חתימתי לחוות דעתו של חברי. לדעתי, נגוע החוק מלידתו בפגם גנטי, ופגם מעין זה לא ניתן לא לריפוי ולא לתיקון. ראשית לכל, לא מצאתי כל הצדק שבעולם לאותן זכויות יתר מפליגות שהחוק מעניק לבני ישיבה, בהעדיפו אותם על צעירים שאינם בני ישיבה. הפגיעה בעקרון השוויון היא כה קשה וכה עמוקה עד שנתקשיתי להבין כיצד זה ניתן להצדיקה. הנה הן, למשל, ארבע שנות דחייה הניתנות לבן ישיבה על מגש של כסף, בעוד שאין הן ניתנות - לא כולן אף לא חלקן - למי שאינו בן ישיבה".

חשין סבר כי חוק טל בטל, לא משום שהוא פוגע בעקרון השוויון, אלא משום שהוא נוגד את "כל עקרונות היסוד הארוגים בחיינו, לכל האמיתות, לכל השאיפות, לכל התקוות שמדינת ישראל המתחדשת בנויה עליהן". הוא הוסיף כי "בסוף כל הסופות - ובעצם: בתחילת כל התחילות - האדם הוא נושא המשפט וסביבו ינועו-יחוגו כל חובות וזכויות. ואם כל מעשה או מחדל של הפליה מצידן של רשויות המדינה - ולו הפליה קשה היא - יתורגם על ידנו לפגיעה בכבוד האדם, אתקשה לאתר במשפט מעשה או מחדל שבהפליה אשר אינם פוגעים או שורטים בכבוד האדם... תחושת הכעס והתסכול הממלאת את ליבם של המשרתים בצבא עלולה ללבוש פנים של הימנעות והשתמטות משירות. תופעה זו, הידועה בכינויה כתופעת 'התפוח הרקוב', תופעה קשה היא, וקרני הרוע שהיא מקרינה - קרני רוע בנות-עוצמה - חודרות אל ריקמת החברה גם במקומות מרוחקים ממקום היווצרן".

בפסק הדין הראשון שעסק בחוק האזרחות, המונע מתן אזרחות לתושבי השטחים שהתחתנו עם ערביי ישראל, היה חשין דווקא בדעת הרוב לפיה אין לבטל את החוק, אך נגד דעתו של הנשיא ברק. את פסק דינו פתח בביקורת על ברק, באמצעות סיפור על טיול משותף של השניים למדינה בשם אוטופיה. האיש שקיבל את פניהם הבהיר להם כי דיני אוטופיה לא יכולים לחול בישראל, שעדיין נלחמת על קיומה ועל חיי אזרחיה ועקץ את ברק שעליו להקיץ מהחלום. חשין הסכים אמנם שהחוק מפלה ערבים ישראלים שהתחתנו עם תושבי השטחים, אך ציין כי אין חובה חוקתית על המדינה להתיר כניסה לאזרחים זרים, נתיני אויב, שנישאו עם תושבי המדינה. כיוון שמדינת ישראל נתונה במצב של מלחמה, היא רשאית למנוע כניסת אויבים לשטחה וגם אם מיעוט מסוים נפגע מהחוק, התועלת שבו היא לתושבי המדינה.

בראיון למוסף "הארץ" מיד לאחר פרישתו ביקר חשין את עמדתו של ברק בפסק הדין בעניין חוק האזרחות, שהוכרע על חודו של קול. "השופט אהרן ברק מוכן שיתפוצצו 30-50 אנשים אבל שיהיו זכויות אדם. אני לא מוכן. הוא חושב כך, אני חושב אחרת. לשמחתי הרבה אני ברוב. אני לא מוכן לקחת סיכון. לא במלון פארק ולא בחיפה ולא באוטובוסים מתפוצצים בתל אביב. למה אני צריך לקחת סיכון? יש לנו עסק עם מדינת אויב, איך שלא תסובב את זה. אני לא שמעתי אחרי פרל הרבור, כשארצות הברית נכנסה למלחמה נגד יפן, שיבואו פתאום עשרת אלפים יפנים או יפניות וירצו להתחתן עם אמריקאים ויבואו לאמריקה. לא יעלה על הדעת בכלל דבר כזה.

ניר קידר

עוד אמר אז חשין: "מבחינתי אם ייכנס מישהו וישתף פעולה עם טרוריסטים ויהרוג איזה ארבעה-חמישה יהודים או ערבים, אזרחי הארץ, אני לא רוצה. אני רוצה לדעת, למה אני חייב? אין מדינה בעולם שיש זכות חוקתית להכניס אדם זר לארץ, לא כל שכן אויב". בהתייחסו לתחרות לאורך השנים עם ברק, אמר חשין: "אני יצרתי את הצל של עצמי, לא הייתי בצלו של איש. אני לא אמרתי אף פעם הן כשלא חשבתי הן, לא אמרתי לאו כשלא חשבתי לאו. הוא משפטן מאוד דומיננטי, והצלחתי להרגיז אותו לשמחתי בכמה מקרים".

לאחר פרסום הראיון, הבהיר חשין כי הדברים נאמרו "בסערת נפש, אין לי שום ויכוח אישי עם הנשיא אהרן ברק. הנושא כל כך טעון וזה נפלט לי".

ב-2007, תקף חשין את שר המשפטים הנכנס דניאל פרידמן, על כוונותיו לשנות את הממסד המשפטי. בראיון לרשת ב' אמר: "אבא שלי היה שופט בית המשפט העליון הראשון. אני הייתי לאחר מכן. הוא הגיע להיות ממלא מקום קבוע לנשיא בית המשפט העליון. אני הייתי משנה לנשיא בית המשפט עליון. זה ביתי. מי שירים יד על ביתי, אני אגדע את ידו".

שמרן בהגנה על חופש הביטוי

בכל הנוגע להגנה על חופש הביטוי, היה חשין שמרן יותר וסבר שלא לכל ביטוי יש לתת את אותה מידה של הגנה. כך בעתירה נגד החלטת המועצה לביקורת סרטים להשמיט מהסרט "אימפריית החושים" קטעים בעלי אופי פורנוגרפי, סבר חשין בדעת מיעוט וסירב להתערב בהחלטה בטענה שאין זה מסמכותו, בעוד השופטים ברק ואליהו מצא החליטו להתיר את שידור הסרט במלואו. בפסק דין זה שוב עקץ את ברק על ידו הרחבה בהגנה על חופש הביטוי. "קראתי את חוות דעתו של חברי, הנשיא ברק, והנה היא שיר מזמור לחופש הביטוי. נתתי ידי בידו של חברי  והנחתי לו להוליכני אחריו, תוך שהוא מבקע דרכו בסבך. כברת דרך ארוכה הלכתי כך שמח וטוב לב והנהנתי ראשי בהסכמה. ואולם לקראת סופה של הדרך הרגשתי כי נתקלים אנו במהמורות וכי הדרך קשתה עליי. ותחת אשר אנגף ואפול אמרתי אל לבי הבה אכבוש לי דרך משלי. כך החילותי הולך בדרכי שלי, ולסופה מצאתי עצמי לבדד וחבריי אינם עמי".

 בפרשת הסרט על חנה סנש, שוב התעורר ויכוח בין ברק וחשין. בפרשה זו שעסקה במחזה של מוטי לרנר על משפט קסטנר שבה הוצגה סנש כמי שלא עמדה בעינויים ונשברה בחקירתה. רשות השידור אישרה את שידורו ומשפחתה של סנש עתרה לבג"ץ. במוקד הדיון עמד האיזון בין חופש הביטוי של לרנר מול כבוד המת ושמה הטוב של סנש. בעוד שברק ומצא דחו את העתירה וסברו שיש לשדר את הסרט, חשין סבר ההיפך הוא הראוי. "סבורני כי חבריי הרחיקו לכת במתן חירות לחופש הביטוי, תוך קיצוץ בלתי ראוי בערכים אחרים", כתב.

במסגרת המאבק בשחיתות, הפגין חשין עמדה בלתי מתפשרת נגד השלטון. כך הוא היה בדעת מיעוט בעתירה נגד מינויו של צחי הנגבי לשר לביטחון פנים בשל פרשת דרך צלחה. בעתירה של חברי כנסת משמאל נגד סגירת תיק האי היווני נגד אריאל שרון, היה שוב בדעת מיעוט שסברה שיש להורות ליועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז לנמק את החלטתו שלא להעמיד לדין את שרון וכן לחשוף את חוות הדעת של פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל.

אליהו הרשקוביץ

בראיון למוסף "הארץ" נשאל כיצד נותר בדעת מיעוט בפרשת האי היווני ואמר: "אינני בוחן כליות ולב. איני אלוהים. אני רק אדם. השופט מצא אמר שלהעמיד ראש ממשלה לדין זה דבר כל כך כבד שהיית מצפה למשהו מעבר. יכול להיות שבגלל שמזוז היה אז יועץ משפטי חדש אז רצו לחזק אותו. כל אחד והניחוש שלו. אני יכול רק לומר שכשאדם בשביל לשוטט באינטרנט מקבל 600 אלף דולר והבטחה לעוד שני מיליון, צריך להיות שוטה כדי לחשוב שהוא באמת קיבל את הכסף בשביל העבודה. לא חשבתי להיות במיעוט. אבל באותו זמן כל העם רצה ששרון לא יעמוד לדין, בגלל שהיתה תוכנית ההתנתקות. ואם שרון היה עומד לדין לא היתה התנתקות. אינני אומר שזה מה שרוב השופטים חשבו, חלילה וחס". הוא הוסיף: היום (מאי 2006) היועץ המשפטי לא היה מחליט מה שהחליט לא בעניין ראש הממשלה אריאל שרון, ולא בעניין מינוי הנגבי ב-2003".

"התאונה והסרטן קצת הכריעו אותו"

בנו הבכור של מישאל, שניאור, הקרוי על שם אביו, נהרג לפני חמש שנים בתאונת פגע וברח בה נפגע מרכב בו נהג טל מור, בעת שרכב על אופניים. בהלוויית בנו ספד חשין: "שניאור אהובי, איש ברזל שלי, פילוסוף של החיים, אני כל כך מתגעגע אליך, כל כך. לשמוע את צחוקך המתגלגל, לראות את השן השבורה מעט בקדמת שורת השיניים העליונה. לראות את עיניך הזוהרות, למשש את שערך הארוך, ויקינג אהוב, לחבק אותך חזק חזק, לנשק את עיניך, להניח את ראשך על חזי, להניח את ראשי על חזך ונישב דוממים, דוממים. שניאור אהובי, אני מחכה לך, אחכה לך כל חיי".

בשבוע שעבר התראיינה רעייתו רות לכלכליסט ודיברה על מאבקו במחלת הסרטן. "התאונה (של בנם שניאור חשין, ר"ח) יחד עם הסרטן קצת הכריעו אותו. כל השנה האחרונה היתה מאוד קשה, הוא מאוד עייף", אמרה רעייתו. "אבל הוא עדיין מביע את דעתו. הוא מאושר בעשייה שלנו שמוקדשת לניסיון לעורר מודעות לרוכבי אופניים ולבטיחות בדרכים. הוא לא היה יכול ליזום את זה, אבל נותן לזה יד ככל שהוא יכול". מלבד שניאור, לבני הזוג שני ילדים, יואל ואפרת. לחשין בת מחוץ לנישואין כתוצאה מיחסיו עם מתמחה שלו לשעבר.

דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מסרה בתגובה: "הלך מאתנו שופט דגול ואדם יקר, איש אמת שהמשפט והצדק זרמו בעורקיו. עולם המשפט התייתם. השופט חשין היה לוחם ללא חת לתיקון כל עוול בקרבנו, להגשמת השוויון בפני החוק ולעצמאות מערכת המשפט. למרבה הצער  היו שנות חייו האחרונות, אחרי האסון שפקד אותו, כואבות וקשות". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו