בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפרקליטות מסוי וכלכלה לוקח 3 שנים וחצי לקבל החלטה בתיק

דו"ח נציבות הביקורת על הפרקליטות המתפרסם היום מגלה כי במקרם מסוימים הגיע משך הטיפול בתיק לכמעט שבע שנים. "זה בלתי סביר", אומרת הנציבה הילה גרסטל

4תגובות
עמית שאבי

דו"ח שני של נציבות הביקורת על הפרקליטות, המפורסם היום (שני) חושף שוב את הסחבת בגוף זה, עם דגש על פרקליטות מסוי וכלכלה. לפי הדו"ח, במחוז זה - האחראי בין השאר על תיקי שחיתות ציבורית כמו הולילנד, ופרשות נוחי דנקנר, בנימין בן אליעזר - עומד ממוצע הזמנים לקבלת החלטה, האם להעמיד חשוד לדין או לסגור את התיק, על שלוש שנים וחצי.

בדו"ח נבדק בין היתר יישום הנחיית היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מ-2011, שקבע לוחות זמנים קשיחים לקבלת החלטות בתיק. התברר כי בעוד שתיקים חדשים אכן זכו לטיפול מהיר יותר, (ממוצע של 12 חודשים בממוצע) ושינוי ניכר מאז 2012 כשפרקליטת המחוז ליאת בן ארי נכנסה לתפקידה, התיקים הישנים, לפני כניסתה לתוקף של ההנחיה, הוזנחו. לפי ממצאי הדו"ח, בתיקים הישנים (מלפני ספטמבר 2011), משך הטיפול בתיק עמד בממוצע על 40 חודשים, בהתחשב בעצירות הטיפול (למשל לצורך השלמת חקירה או הוצאה לשימוע), כאשר בחלק מהתיקים ההחלטה התקבלה רק כעבור כשבע שנים.

מנגד, משך זמן הטיפול הקצר ביותר עומד על 15 חודשים. הנציבה הילה גרסטל מציינת בדו"ח כי "משך זמן הטיפול בתיקים שנפתחו לפני מועד תחולת הנחיית היועץ הוא בלתי סביר". בדו"ח מצוין כי במהלך הביקורת נתקל צוות הביקורת בתיקים שנפתחו בפרקליטות מסוי וכלכלה במהלך 2009 ומאז ועד למועד עריכת הביקורת לא התקבלה החלטה לגביהם.

הדו"ח הראשון של הנציבות שהתפרסם באפריל האחרון התייחס לאופן הטיפול בתיקים שהוחלט על סגירתם, ועלה ממנו כי בתיקים בהם יש כמה חשודים, לפרקליטות לוקח כ-400 ימים בממוצע להודיע לחשוד שהתיק נגדו נסגר. בדו"ח הנוכחי נבחן שלב אחד מוקדם יותר - מהגעת התיק לפרקליטות עד מתן החלטה בו, עם התייחסות מיוחדת גם לתיקים מרובי חשודים. כמו בד"וח הקודם, גם בדו"ח זה נמצא שתיקים שבהם מספר חשודים הסחבת גדולה יותר. הנציבה גרסטל מציינת כי קיים "פער בלתי סביר בין מועדי קבלת ההחלטה בעניינם של כלל החשודים בתיקים מרובי חשודים, ואי-עמידה במועד הקבוע בהנחיית היועץ בתיקים אלה".

אוליבייה פיטוסי

ממצא מרכזי נוסף בדו"ח מתייחס לנדבך משמעותי ביישום הנחיית היועמ"ש. בבדיקה מדגמית שנערכה בפרקליטות מסוי וכלכלה נמצא כי לפחות 49% מעצירות הטיפול, שאותרו לאחר הטמעתה של מערכת המחשוב ביולי 2013, לא תועדו ולא דווחו כנדרש. בפועל, נכתב בדו"ח, משיחות עם המבוקרים עלה כי לא נעשות פעולות של ממש לבקרה פנימית על ביצוע השלמות החקירה ומשכן. "משמעות תיעוד לקוי היא שהדרג הניהולי בפרקליטות, לרבות פרקליט המדינה ופרקליטת המחוז, אינו יכול לקבל תמונה מלאה, מדויקת ואובייקטיבית אודות התיקים החורגים ממועדי היועץ, באופן שאינו תלוי בדיווחים פרסונליים של הפרקליטים המטפלים וראשי הצוותים", נכתב בדו"ח. "יתכן שהליקויים בתיעוד על ידי הפרקליטות השפיעו על ממצאי משך זמן הטיפול שאותרו בבדיקה המדגמית, אך אם אכן כך הדבר, המשמעות היא שהממצא בדבר היעדר תיעוד מלא, חמור עוד יותר. חשוב להדגיש כי תיעוד לוקה וחסר אינו עניין טכני גרידא, אלא מהותי, שכן הוא גורם לקבלת תמונה מעוותת על מצב הטיפול בתיק ביחס למתרחש בפועל".

הנחיית היועץ שפורסמה בתחילת הקדנציה של יהודה וינשטיין באוגוסט 2010 אך נכנסה לתוקף רק שנה לאחר מכן, קבעה לוחות זמנים קשיחים להכרעה בתיקים פליליים. לפיה, יש לתת עדיפות לתיקים שהחשוד נמצא במעצר וכאשר מדובר בחשודים קטינים. ההנחיה קובעת כי בתיקים העוסקים בעבירות מסוג עוון (שהעונש עליהן הוא עד שלוש שנות מאסר) יש לקבל הכרעה בתוך שנה. בעבירות מסוג פשע שדינן עד עשר שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון, יש להכריע בתוך שנה וחצי. בעבירות מסוג פשע שדינן עשר שנות מאסר ומעלה, כמו עבירות רצח ואונס, יש להכריע בתוך שנתיים. עילות להארכת המועדים הינן הימצאותם של עדים מרכזיים ששוהים בחו"ל, שימוע והשלמות חקירה.

בתיקים שבהם כמה חשודים, מספיק שתתקבל הכרעה בנוגע לחשוד אחד בלוחות הזמנים שהוגדרו, כדי שהתיק לא ייחשב לחורג מהם. כך אמנם השעון מפסיק לתקתק באותם תיקים, אך יכולות לעבור שנים ארוכות עד שיתקבלו החלטות לגבי יתר החשודים. לפי הדו"ח, בתיקים שמלפני ספטמבר 2011, יחלפו שארבע שנים וחצי ממועד קבלת ההחלטה באשר לחשוד הראשון ועד למועד ההחלטה בעניינם של יתר החשודים. בתיקים שנפתחו אחרי ספטמבר 2011, קוצרה התקופה ל-20 חודשים.

בנוסף, עולה כי בניגוד להנחיית היועץ, פרקליטויות המחוז ופרקליט המדינה לא מעבירים דיווחים שנתיים ליועץ המשפטי לממשלה על חריגות בלוחות הזמנים שנקבעו בהנחיית היועץ, אף שלפי ההנחיה יש צורך במתן ארכה מהיועץ המשפטי לממשלה. במקרים רבים הוגשו בקשות למתן ארכה רק בדיעבד.

בפרקליטות מסוי וכלכלה שבראשות עורכת הדין ליאת בן ארי טענו כי נציבות הביקורת מתעלמת מעומס העבודה המוטל עליהם ומחסור בכוח אדם. כמו כן נטען כי הנציבות מתעלמת מהעובדה שהתיקים המטופלים בפרקליטות מסוי וכלכלה הם תיקים מורכבים. עם זאת, פרקליטת המחוז הודיעה כי בכוונתה לפעול לאימוץ ההמלצות שבדו"ח.

בתגובה רשמית נמסר: "מהדו"ח עולה כי פרקליטות המחוז עומדת במועדי הנחיית היועץ למשך זמן הטיפול בתיקי הכנה, הנעים בין שנה לשנתיים לפי סוג התיק. יתירה מזו, מהדו"ח עולה כי פרקליטות מחוז זו מחזיקה בממוצע זמן טיפול הנמוך בששה חודשים מפרק הזמן הממוצע הקבוע בהנחיה (12 חודשים בממוצע, בהתחשב בעצירות טיפול). כעולה מהדו"ח, קיצור משך זמן הטיפול בתיקים החל בשנת 2012, עם השינוי הניהולי שחל במחוז". עוד נמסר כי הפרקליטות "עומדת בלוחות הזמנים הקבועים בהנחייה ואף בלוחות זמנים קצרים יותר, על אף שרוב התיקים המטופלים במחוז הם תיקים גדולים ומורכבים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו