בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד המשפטים מקדם: ועדה תמליץ לשופטים על טווחי ענישה לעבירות השונות

ההצעה נועדה לשפר תיקון חוק שנוי במחלוקת שחייב שופטים לקבוע טווחים אלו. שופט יורשה לפיה להתחשב בנסיבות אישיות חריגות של נאשם

תגובות

משרד המשפטים הפיץ אתמול לעיון הציבור תזכיר חוק, לפיו ועדה מיוחדת תידרש לפרסם המלצות לשופטים בנוגע לטווחי הענישה בעבירות השונות. תזכיר החוק מציע למעשה להכניס שינויים בתיקון לחוק העונשין, שהתווסף כבר לפני שלוש שנים וחייב שופטים להכריז בגזר הדין על טווחים אלו במטרה לקדם אחידות בענישה. לפי התזכיר, יוכלו השופטים לחרוג מטווחי הענישה לא רק מטעמי שיקום כפי שמתיר להם החוק כיום, אלא גם בשל נסיבות אישיות חריגות, דוגמת מחלה קשה או גילו המבוגר של הנאשם.

התיקון לחוק העונשין מלפני שלוש שנים — בשמו הרשמי תיקון 113 — נועד לוודא ששני נאשמים שהורשעו באותן עבירות בנסיבות דומות לא יקבלו עונשים שונים משמעותית. השופטים בערכאות השונות הונחו לפיו לקבוע בגזר הדין "מתחם ענישה" — טווח עונשים שבתוכו יימצא העונש הראוי לכל נאשם בהתאם לנסיבות. שופטים רבים, בהם גם שופטי העליון סלים ג'ובראן ומני מזוז, הסתייגו מהתיקון וטענו שלא יקדם אחידות בענישה ובעיקר יפגע בבתי המשפט. זאת בשל ריבוי הפסיקה בערכאות השונות, לצד הצורך לנמק את מתחמי הענישה וריבוי הערעורים עליהם, שיפגעו ביעילות השופטים.

השופט מני מזוז
אוליבייה פיטוסי

במטרה לפתור את המחלוקות קיימו היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ומשניו פגישות עם גורמים שונים במערכת אכיפת החוק ועם צוות השופטים שמינתה לעניין זה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור.

לאחר פגישות אלו נקבע, בין היתר, כי יש צורך בהקמת ועדה שתערוך מחקרים באשר לרמת הענישה הנהוגה בפסיקה, על מנת לסייע לשופטים להגדיר את מתחמי הענישה. הוועדה, שתמנה 12 חברים ובראשה יעמוד שופט או שופט עליון בדימוס, תידרש לערוך מחקרים ולפרסם המלצות בנוגע למתחמי ענישה בסוגי עבירות שונים.

השפעות התיקון על פסיקות השופטים: לפני התיקון - 1. ביקורת נמתחה על פערים בין שופטים בענישה, בעיקר במקרים של ענישה מקלה. 2. השופט קבע את גזר הדין על פי שיקול דעתו, בהתחשב בנסיבות. אחריו - 1. השופט נדרש לקבוע מתחם עונש לכל עבירה ולנמקו. 2. השופט יכול לחרוג מהמתחם רק מטעמי שיקום הנאשם. השינויים המוצעים - 1. תוקם ועדה שתמליץ לשופטים על מתחמי ענישה, בהתאם למחקרי שטח. 2. השופט יכול לחרוג מהמתחם גם בשל נסיבות אחרות. 3. בעבירות קלות, ללא מאסר, לא יידרשו נימוקים

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) טענה כי יש לבטל את תיקון החוק לחלוטין ולהשיב את המצב לקדמותו. "אחרי שהושבעתי לחברת כנסת שופטים ביקשו ממני לבטל את התיקון", אמרה סויד. "הוא מצר את צעדי השופטים ומוביל להחמרה בענישה. גם אם יש צורך בגוף מחקר שישמש את השופטים, השינויים לא יפתרו את הבעיה שמצויה בבסיסו של התיקון".

שופט בית משפט השלום בדימוס הרן פיינשטיין אמר ל"הארץ" כי ועדה שרק תגבש המלצות לא תוביל לאחידות בענישה ורק תסרבל את השופטים עם חוות דעת ונתונים. לטענתו, מוטב שהכנסת תקבע עונשי מקסימום ומינימום, ותגדיר עבירות חמורות שבהן העונש יהיה קבוע.

לעומתם, פרופ' אורן גזל־אייל, סגן דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, הגדיר את תזכיר החוק כ"שיפור משמעותי" ואמר ל"הארץ" כי "טוב שלא הקימו ועדה שתקבע עונשים מחייבים, ובחרו להקים ועדה שתגבש תמונה לגבי המתחמים המיושמים בפועל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו