העליון זיכה את מנהל בית החולים הפסיכיאטרי איתנים מעבירות הזנחת מטופלים

השופטים הפכו את החלטת המחוזי וקבעו כי פרופ' יעקב מרגולין לא התעלם מהתלונות על התעללות ו"ניסה לתקן את המצב". עונשה של האחות שעמדה במרכז הפרשה הומר ממאסר לעבודות שירות

שרון פולבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ד"ר יעקב מרגולין, מנהל בית החולים איתנים לשעבר שזוכה בבית המשפט העליון, בתמונה מבית המשפט ב-2012
מרוגלין בבית המשפט, ב-2012צילום: אמיל סלמן
שרון פולבר

בית המשפט העליון זיכה היום (שלישי) את פרופ' יעקב מרגולין, שהורשע בשתי עבירות הזנחת חולים בפרשת בית החולים הפסיכאטרי "איתנים".

מרגולין, שהיה מנהל בית החולים, הורשע יחד עם שלושה עובדים בכירים נוספים ב-2012 בבית המשפט המחוזי בירושלים, בעקבות פרשת ההתעללות במאושפזים אוטיסטים לפני 11 שנה. בערעור של שלושה מהמורשעים דן הרכב בו ישבו השופטים ענת ברון, אורי שהם, וניל הנדל, שהחליטו בפסק דין המשתרע על פני 130 עמודים, על זיכויו של מרגולין פה אחד.

מרגולין הורשע בעבירת הזנחה אחת כיוון שבפני בית המשפט המחוזי הוצגו ראיות לפיהן הוא ידע בזמן אמת על ההתעללות בבית החולים, בהן תלונות שהתקבלו על אלימות כלפי חוסים ודו"ח של צוות בדיקה פנימי שמונה בבית החולים במטרה לבחון את הנושא.

השופט שהם התייחס היום לסוגיית "עצימת העיניים" במשפט הפלילי, שמטרתה להתמודד עם עבריינים שיודעים כי מתקיימת עבירה, אך מרחיקים עצמם מהמעשים ובוחרים לצמצם את מודעותם כדי לא להיות שותפים בה. השופט שהם ציין כי בבואם להרשיע את מרגולין על סמך עצימת עיניו נוכח המתרחש, יש להוכיח כי הוא חשד שמתבצעת התעללות - אך נמנע מלברר את הנושא לאחר שהובא לידיעתו. "פרופ' מרגולין לא בחר ב"שב ואל תעשה", כתב השופט שהם והוסיף: "הוא הגיב להתפתחויות בשלבים השונים ואף ניכר כי ניסה לתקן את המצב תוך בירור התלונות. הוא בירר את הנסיבות בצעדים שונים ומגוונים וההתייחסות היתה מקצועית".

מרגולין זוכה גם מהזנחה נקודתית כלפי חוסה שסבל מפרצי אלימות, והיה עליו להיות תחת השגחה תמידית ובבידוד. לפי פסק הדין, אותו חוסה "הוחזק במשך כשנתיים בחדר קטן וצר, אשר בקושי ניתן להכניס אליו מזרן - פריט הריהוט היחיד בחדר. הוא שהה בחדר במרבית שעות היממה ופעמים רבות הוא עשה את צרכיו על רצפת החדר. לחדר הקטנטן לא היה חלון חיצוני או פתח אוורור, מלבד אשנב בדלת". בעניין זה קבעו השופטים כי מרגולין לא ידע שהחוסה שוהה בחדר הזה במשך כל שעות היממה, ולא סבר שזהו מקום מגוריו הקבוע.

מימין: דנה בן מאיר, ד"ר דניאל מאיר וד"ר יעקב מרגולין, שהורשעו בפרשת איתנים, יושבים בבית המשפט ב-2013
מימין: בן מאיר, מאיר ומרגולין בבית המשפט ב-2013צילום: אמיל סלמן

עורך דינו של מרגולין, עופר ברטל, אמר לאחר הזיכוי: "הפסיקה הקודמת סיכנה את כל הדרג הניהולי כך שגם אם מנהל לא יודע בפועל על מה שמבצעים הכפופים לו, הוא יכול להיות אחראי להם בפלילים. זו קביעה שהיתה מאוד מרחיקת לכת ואנחנו שמחים שבית המשפט העליון עשה צדק עם מרגולין וזיכה אותו באופן מלא".

בנוסף למרגולין דנו שופטי העליון גם בערעורם של ד"ר דניאל מאיר, פסיכיאטר ומנהל המחלקה שבה בוצעו המעשים, ודנה בן מאיר, האחות הראשית במחלקה. לשניים יוחסה מסכת התעללויות בכמה חוסים, שברובן הורשעו. השניים הטילו עונשים כמו בידוד, מניעת מקלחת או צחצוח שיניים, ואף מניעת טיפול תרופתי מחוסה שסבל מהתקפים - מתוך הנחה שמדובר ב"הצגות". עונשים נוספים היו קריעת בגדי חוסה שגילה סימני לחץ, ואיסור על חוסה לצאת לשירותים ואי החלפת בגדיו כשעשה בהם את צרכיו, לעיתים במשך שעתיים ומעלה.

השופט שהם דחה בהחלטתו את טענתם של האחות ומנהל המחלקה כי הפעולות היו חלק מטיפול רפואי לטובת החוסים, וציין בהתייחס לאחד ממקרי ההתעללות כי "ההשפלה והאכזריות זועקות. חוסה נאלץ להתפתל על הרצפה בהתקף, לעתים במשך שעות, מבלי לזכות לתרופה המתאימה שתפסיק את ההתקף. זאת עלרקע ההנחה כי יתכן שמדובר ב'הצגה', והרצון ללמדו שהצגותיו לא יועילו לו. לצד ממד ההשפלה, בולט במיוחד ממד האכזריות שבמניעת תרופה מאדם המתפתל על הרצפה, פוגע בעצמו ומתענה". עם זאת, הוחלט להפחית את עונשה של בן מאיר מתשעה חודשי מאסר בפועל לשישה חודשי עבודות שירות. זאת, בין היתר, בשל חלוף הזמן מביצוע העבירות ועל רקע זאת שמטרתם של המורשעים לא היתה להסב סבל ללא כל תועלת טיפולית. על ד"ר מאיר הוטל בזמנו עונש של 400 שעות עבודות שירות וקנס של עשרת אלפים שקלים. המדינה ערערה היום על קלות עונשו, אולם השופטים דחו את הדבר.  

את פסק הדין חתם השופט שהם באמירה כללית בה ציין כי תיק זה "משאיר כתם על החברה. כלל הוא כי חברה נמדדת על פי התייחסותה לחלשים ולחסרי ישע. נותרה מציאות הדורשת בדיקה, פיקוח ותיקון, ודי לומר כי אין להשלים עם מציאות כזו במאה ה-21. החוסה, יהיה מצבו קשה ככל שיהיה, אדם הוא. אין בחוסר השליטה שלו, גם בפונקציות בסיסיות, כדי לגרוע מן העובדה שהוא נברא בצלם".  

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ