פרשת הולילנד: העליון יכריע הבוקר אם אהוד אולמרט ייכנס לכלא

הרכב של חמישה שופטים יכריע בנוגע לסוגיות שבמחלוקת שהובאו בערעורים על ידי המורשעים בהם אהוד אולמרט ולופוליאנסקי. על המורשעים נגזרו עונשי מאסר כבדים שנעו בין שלוש לשבע שנות מאסר

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אהוד אולמרט עומד זקוף כשהתמונה ננחתכת באמצע חזהו. הוא לובש חולצה מכופתרת כחולה וז'קט חום פשוט ומבטו מסתכל לצד שמאל. מאחוריו רקע של קיר עץ עם אלפי חורים מרובעים מסודרים בשתי וערב באלכסון ובמרכז חלון עגול.
אהוד אולמרט בדיון בבית במשפט העליון, אשתקדצילום: נועם מושקוביץ

בית המשפט העליון יכריע הבוקר (שלישי) בערעוריהם של שמונה ממורשעי . הרכב של חמישה שופטים יחליט אם לקבל את טענותיהם של המערערים ולהתערב בקביעות בית המשפט המחוזי בתל אביב בפרשת השוחד. לקראת הכרעת העליון, ריכז "הארץ" את עיקרי פסק הדין והסוגיות שבמחלוקת שהובאו על ידי הנאשמים בערעורים.

, שנמסרה על ידי השופט דוד רוזן במארס 2014, הורשעו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ראש העיר ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי, יזמי הולילנד הלל צ'רני ואביגדור קלנר, חבר מועצת העיר ירושלים לשעבר אליעזר שמחיוף, מהנדס העיר לשעבר אורי שטרית, יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר ועוזרו של עד המדינה שמואל דכנר, מאיר רבין. בנוסף הורשעו גם חבר מועצת העיר לשעבר אברהם פיינר וראשת לשכתו של אולמרט לשעבר, שולה זקן. זקן הורשעה במסגרת הסדר טיעון ונידונה לתשעה חודשי מאסר שמתוכם ריצתה כחצי שנה ושוחררה לאחר קיצור שליש מעונשה.

מקבלי השוחד:

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הורשע בשתי עבירות של לקיחת שוחד: בפרשת הולילנד, כאשר כיהן כראש העיר ירושלים, בגין סכום של חצי מיליון שקלים שהועבר על ידי עד המדינה שמואל דכנר לאחיו יוסי אולמרט תמורת קידום ענייני יזמי הפרויקט; ובפרשת הזרע, בעת שהיה שר התמ"ת, בקבלת סכום של 60 אלף שקלים מדכנר, שהועבר אליו במזומן על ידי ראשת לשכתו זקן דרך עו"ד אורי מסר, לשם כיסוי גירעונות ממערכות הבחירות. בגין עבירות אלו נידון אולמרט לשש שנות מאסר, נדרש לשלם קנס בסך מיליון שקלים ואף חולט ממנו רכוש בשווי כספי השוחד — 560 אלף שקלים.

טענות המערערים: אורי שטרית: לטענתו, לא היה מודע שיש פסול בלקיחת הכסף כשהיה מהנדס העיר ירושלים; הלל צ'רני: היזם מערער בטענה שהרשעתו נשענת על עדות עד המדינה בלבד וכי אין ראיות נסיבתיות נוספות; אהוד אולמרט: טוען שפרקליטיו לא הספיקו לחקור את עד המדינה בשל מותו ושלא אותרו צ'קים שנמסרו לאחיו יוסי; אורי לופוליאנסקי: מערער בטענה שהכסף שקיבל כשהיה ראש העיר לא היה שוחד אלא תרומות שהועברו ל"יד שרה"; דני דנקנר: טוען כי עד הפסיקה בעניינו לא הוגדרה העסקת "מאכער" כמתן שוחד.

בערעורו טען אולמרט באמצעות עורכי דינו, המונים בין היתר את נוית נגב, איריס ניב סבאג, אלי זהר, רועי בלכר וירון ליפשס, כי "הראיות הנסיבתיות שעמדו במשפט לא הרכיבו תמונה שחייבה הרשעה כמסקנה הגיונית". ביחס להעברת הכספים ליוסי אולמרט נטען על ידי ההגנה כי יש לבטל את ההרשעה מכיוון שהיא מתבססת על עדות עד המדינה דכנר, שבאי כוחו של אולמרט לא הספיקו להשלים את חקירתו הנגדית בשל מותו, ומכיוון שהצ'קים שהועברו ליוסי אולמרט לא אותרו מעולם ויש לראות בכך ממצא שלילי.

באשר לקבלת 60 אלף השקלים מדכנר בפרשת הזרע, טוענים באי כוחו של אולמרט כי השופט רוזן שגה כשהתבסס על ממצאים מהעבר שעליהם חלה התיישנות. בנוסף נטען כי הפרקליטות לא זימנה לדוכן העדים את עו"ד מסר, אשר לו נמסרו הכספים, וכי בית המשפט אינו יכול להתעלם מכך. לטענתם, מכיוון שמסר לא זומן לדוכן העדים, לא הוכח כי אולמרט ידע על הכספים שהועברו. גם בהליך בבית המשפט המחוזי באי כוחו של אולמרט בחרו לשטוח גרסה זו בסיכומים ולא זימנו מטעמם לדוכן העדים את מסר, ועל כך מתח עליהם השופט ביקורת בהכרעת הדין.

בתשובת הפרקליטות לטענות אלו בבית המשפט העליון, נטען כי טענותיו של אולמרט "מופנות נגד קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית ולכן אין מקום לדון בהן בערעור". עוד נטען כי לצד עדות עד המדינה הונח בפני בית המשפט "מארג שלם של ראיות עצמאיות חיצוניות אשר אינו מותיר ספק בדבר אשמתו של אולמרט בעבירות שבהן הורשע".

ראש העיר ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי הורשע בשבע עבירות של לקיחת שוחד, בגין תרומות שהועברו על ידי עד המדינה דכנר לארגון שהקים, "יד שרה". זאת, בתמורה לקידום האינטרסים של יזמי הולילנד בעת ששימש כראש העיר וכסגן ראש העיר ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה בירושלים. חרף מצבו הרפואי, גם על לופוליאנסקי נגזר עונש כבד של שש שנות מאסר.

עורכי דינו של לופוליאנסקי ביקשו מבית המשפט העליון להידרש לכך שהרשעתו היא "תקדים משפטי". זאת, לטענתם, מכיוון שלא מדובר בכספי שוחד שהועברו לכיסו אלא תרומות ל"יד שרה" ושיש לקיים בעניינן דיון באשר ל"שאלת עצם קיומה של האחריות הפלילית". בנוסף ערערו עורכי הדין יאיר גולן ונחשון שוחט על חומרת העונש.

על טענות אלו השיבה הפרקליטות כי הערעור מבוסס ברובו על "טיעונים רגשיים שאינם משפטיים", וכי "הזיקה הברורה בין תרומותיהם של עד המדינה והיזם הלל צ'רני לבין תפקידיו הציבוריים של לופוליאנסקי נלמדת מעדות עד המדינה ושורה של ראיות עצמאיות".

לצד אולמרט ולופוליאנסקי, הורשע בקבלת שוחד גם מהנדס עיריית ירושלים לשעבר אורי שטרית, שהודה בבית המשפט המחוזי בקבלת הכספים, אך טען כי לא היה מודע בזמן אמת לכך שיש פסול בלקיחתם. בתגובה לטענות אלו, שהובאו גם בערעור, טענו בפרקליטות כי "בית המשפט פירט באריכות את הראיות המלמדות אודות מצבו התודעתי של שטרית בימים שבהם החלה להירקם מערכת היחסים המושחתת". על שטרית נגזרו שבע שנות מאסר בפועל מכיוון שהורשע גם בעבירות של הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

בנוסף ערער על הרשעתו חבר מועצת העיר לשעבר אליעזר שמחיוף, שהורשע בקבלת שוחד ונידון לשלוש שנות מאסר וחצי.

נותני השוחד:

יזם הולילנד, הלל צ'רני, שמכנה עצמו "המורשע מספר 1", הורשע בשורה ארוכה של עבירות תיווך בשוחד, מתן שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון. על צ'רני נגזרו שלוש שנות מאסר וחצי בפועל, קנס בסך שני מיליון שקלים וחילוט רכוש בשווי מיליון שקלים. בערעור טען צ'רני כי הרשעתו נשענת על עדות עד המדינה דכנר, וכי אין ראיות נסיבותיות נוספות שמחזקות אותה. בפרקליטות טענו כי גרסת עד המדינה עוגנה בשורה של ראיות עצמאיות ואף הגישו ערעור שכנגד בבקשה להחמיר את עונשו של צ'רני.

לצד צ'רני ערער גם היזם ואיש העסקים אביגדור קלנר, שהורשע בפרשת הולילנד ובפרשת הזרע בעבירות שחיתות ונשלח לשלוש שנות מאסר. גם בעניינו הגישה הפרקליטות ערעור על קלות העונש.

בין נותני השוחד נמצא גם יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר, שבאחרונה סיים לרצות עונש מאסר בתיק אחר. דנקנר היה באותה עת בתפקיד יו"ר הדירקטוריון של חברת תעשיות מלח לישראל. הוא ביקש לקדם השבחת מקרקעין באדמות שברשות החברה באמצעות העברת כספים לידי עוזרו של דכנר, מאיר רבין, שיועדו לתשלום שוחד. דנקנר הורשע בשלוש עבירות של תיווך בשוחד ובעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון ונשלח לשלוש שנות מאסר בפועל.

דנקנר טען כי יש לבטל את הרשעתו מכיוון שעד הפסיקה בעניינו לא הוגדרה העסקת "מאכער" כמתן שוחד, וכי הוא לא סבר שהוא עובר עבירה. טענה זו שטח בערעורו גם מאיר רבין, עוזרו של דכנר, שהורשע בפרשת הולילנד ובפרשת תעשיות מלח בתיווך בשוחד ובהלבנת הון ונשלח לחמש שנות מאסר בפועל. בפרקליטות דחו את טענותיהם וביקשו להותיר את ההרשעה והעונשים על כנם.

מטעם המדינה מופיעים בתיק עורכי הדין יונתן תדמור, אתי בן־דוד, ירון גולומב, אביב חפץ־נוימן, אלעד פנחס ועודד קם מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ועורכי הדין זיו אריאלי ונורית הרצמן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.

לופוליאנסקי מקווה להקלה בעונשו עקב מצבו הבריאותי

מקורביו של ראש העיר ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי הביעו אתמול אופטימיות זהירה לגבי הסיכוי שבית המשפט יקל בעונשו. 

לאחר גזר הדין נמתחה ביקורת נוקבת מצד מקורבי לופוליאנסקי ומצד גורמים משפטיים על חומרת העונש. המבקרים טענו כי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, התעלם ממצבו הבריאותי הקשה של ראש העיר לשעבר, שסובל ממחלת הסרטן, ומזכויותיו כמי שהקים וניהל את יד שרה, ממוסדות הרווחה החשובים בישראל. המבקרים גם הדגישו כי בניגוד לנאשמים האחרים, לופוליאנסקי לא לקח את הכסף לכיסו, השוחד ניתן כתרומות ליד שרה ולטובת הקמת בית הכנסת בידי יזמי פרויקט הולילנד. 

יש לציין כי בגזר הדין קבע השופט רוזן כי לופוליאנסקי נהנה בעקיפין מכספי השוחד בשל הזהות בינו לבין יד שרה. "הנאשם ביצע את העבירות לטובת ארגון יד שרה, ארגון שמטרותיו נעלות, ולא מעט קדושות", כתב השופט. "עם זאת כמצוין בהכרעת הדין, התרמתו את יזמי פרויקט הולילנד לטובת ארגון יד שרה העצימה כוחו והשפעתו". בנוסף הורה השופט רוזן למדינה לשים לב לסעיף בחוק המאפשר שחרור ממאסר בשל מצב בריאותי קשה. 

אחד מהדוברים למען הקלה משמעותית בעונשו של לופוליאנסקי הוא העיתונאי שחר אילן, כיום סמנכ"ל עמותת חדו"ש: "האתגר שעומד בפני שופטי בית המשפט העליון, למחוק כליל עונש של שש שנות מאסר, הוא לא פשוט", כתב אתמול אילן באתר בחדרי חרדים, "אבל יש גזרי דין שיותר משהם אומרים דברים רעים על מי שהם נגזרו עליו, אומרים דברים רעים על החברה שגזרה אותם. גזר הדין שהטיל השופט רוזן על אורי לופוליאנסקי הוא בעיניי מקרה כזה וליקוי מאורות של השופט".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ