שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

המחלוקת בין שופטי העליון: האם ייתכן שאולמרט לא ידע על העברת הכספים לאחיו

ארבעת השופטים שתמכו בזיכויו קבעו כי לא ניתן להוכיח מעבר לספק סביר שידע על העברת כספי שוחד לאחיו יוסי, בעוד השופט ג'ובראן סבר כי יש להותיר את ההרשעה: לא ייתכן שאולמרט לא עודכן

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אולמרט בבית המשפט העליון, הבוקר
אולמרט בבית המשפט העליון, הבוקרצילום: אמיל סלמן

בית המשפט העליון זיכה היום (שלישי) את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מהאישום המרכזי נגדו בגין קבלת שוחד בפרשת הולילנד, שנגע להעברת 500 אלף שקלים מעד המדינה שמואל דכנר לאחיו יוסי אולמרט. בין השופטים התגלעה מחלוקת סביב השאלה אם ייתכן כי אולמרט לא ידע על העברת הכספים מדכנר לאחיו, כפי שכתב השופט ניב הנדל: "ידע - עבר עבירה. לא ידע - לא עבר עבירה". ראש ההרכב, השופט סלים ג'ובראן, סבר כי יש להותיר את הרשעת המחוזי על כנה משום שאולמרט ידע על העברת הכספים, ואילו ארבעת חברי ההרכב הנוספים יצחק עמית, הנדל, צבי זילברטל, ועוזי פוגלמן סברו כי יש מקום לזכותו.

הנדל בדעת הרוב סבר כי לא ניתן להוכיח שאולמרט אכן ידע על העברת הכספים כיוון שלא נשללו תרחישים חלופיים. הנדל ציין כי "האפשרות שיוסי לא יספר לאולמרט על הכספים שקיבל מדכנר היא סבירה, הגיונית ונתמכת בראיות". הוא הוסיף כי "מערכת היחסים בין האחים מלמדת כי יוסי לא עדכן את אולמרט במתרחש בחייו, ובפרט ניסה להסתיר ממשפחתו הקרובה – לרבות אולמרט – את עומק הבור הכלכלי אליו נקלע".

השופט יצחק עמית היה מסויג יותר וטען כי "האינטואיציה הראשונית אכן מושכת באופן טבעי למסקנה כי אין זה סביר שאולמרט לא ידע על כך שדכנר 'שלח את לחמו' בדמות העברת כספים לאחיו יוסי. שאם לא כן, לשם מה דכנר שילם ליוסי מלכתחילה?". אלא שעמית ביקש להזהיר מפני כשלי החשיבה האינטואיטיבית בעניין זה וציין שיש מקום לזיכוי כיוון שאולמרט לא ידע שדכנר מעניק כספים למורשעים אחרים בפרשה, בהם ראש לשכתו שולה זקן ומהנדס העיר אורי שטרית. עמית הוסיף כי האפשרות שדכנר סבר שיוסי אולמרט יעדכן את אחיו היא סבירה, אך לא נשלל תרחיש שבו משתנים נוספים - כגון מערכת היחסים בין האחים, שלא היו ידועים לדכנר - גרמו ליוסי אולמרט שלא לספר על העברת הכספים.

השופט פוגלמן הצטרף למסקנה כי יש לזכות את אולמרט מאישום זה כיוון שלא הוכח ברף הנדרש בפלילים כי הוא ידע על המתרחש. פוגלמן ציין כי "האמת העובדתית של פרשה זו – ידע או לא ידע, ביקש או לא ביקש – מסתתרת בין שלושה: אהוד אולמרט, אחיו יוסי ועד המדינה דכנר שהלך זה מכבר לעולמו. על דבריו של דכנר, בהיעדר חקירה נגדית, לא ניתן לסמוך. יוסי הכחיש כי אחיו אהוד ידע על העברת הכספים אליו. גם אולמרט עצמו הכחיש זאת. נותרנו עם ראיות נסיבתיות. אלו אינן מחזיקות משקל מספיק לשם הרשעה". לעמדה זו, היה שותף גם השופט צבי זילברטל. פוגלמן הוסיף כי חוות הדעת של ג'ובראן מובילה אמנם כמעט עד קצה הדרך להרשעה, "אך הראיות שהמאשימה הציגה לא היו מוצקות דיין כדי לשכנע – ברמה הנדרשת במשפט פלילי, למעלה מספק סביר – כי אולמרט אכן ידע על העברת הכספים". לפי פוגלמן, "הספק שנותר שמא העביר דכנר את הכספים לידי יוסי על דעת עצמו, מתוך כוונה לעדכן בכך את אולמרט בנקודת זמן מתאימה בהמשך הדרך - אלא שהיום לא בא, ודכנר החמיץ את השעה 'לגזור את הקופון' על השקעתו ביוסי - אינו כזה שניתן לפסוח מעליו".

שופטי העליון (מימין) זילברטל, פוגלמן, ג'ובראן, הנדל ועמית, היום
שופטי העליון (מימין) זילברטל, פוגלמן, ג'ובראן, הנדל ועמית, היוםצילום: אמיל סלמן

מנגד, ראש ההרכב השופט ג'ובראן גיבה את בית המשפט המחוזי. ג'ובראן בחן ארבעה תרחישים שהוצעו במטרה לקבוע אם הוכחה מעבר לספק סביר מודעות אולמרט להעברת הכספים. לפי ג'ובראן, לא ייתכן כי מכרו של יוסי אולמרט, אברהם נתן, ביקש מדכנר את הכספים וכן לא ייתכן שיוסי ביקש בעצמו את הכספים. ג'ובראן ציין כי בין יוסי לדכנר לא היתה היכרות מוקדמת וכי אין "אפשרות כי יוסי פנה ביוזמתו לעד המדינה, מבלי שהכירו, וביקש ממנו סיוע כספי, מבלי שיידע את אולמרט לפני בקשת הסיוע, במהלכה או לכל הפחות לאחר מעשה". כמו כן, קבע ג'ובראן כי לא ייתכן שעד המדינה העביר כספים ליוסי מבלי לעדכן על כך את אולמרט עצמו מלכתחילה או בדיעבד.

לפיכך, קבע השופט כי התרחיש הרביעי - העוסק באפשרות שאולמרט הוא שפנה לעד המדינה וביקש ממנו להעביר כספים לאחיו – מעוגן היטב בחומר הראיות, ואולמרט לא הצליח להעלות ספק סביר שמא הוא אינו נכון. קביעה זו לשיטת ג'ובראן התבססה, בין היתר, על היחסים האינטרסנטיים בין אולמרט לעד המדינה, על עדותו של מוריס טלנסקי בתיק הולילנד המלמדת כי אולמרט פעל להסדרת חובותיו של יוסי באמצעות בעלי ממון ועל עדותה של שולה זקן במשטרה, ביחס לאפשרות כי אולמרט הוא זה שביקש מעד המדינה להעביר את הכסף ליוסי. 

בבית המשפט המחוזי קבע השופט דוד רוזן בהכרעת הדין ממארס 2014 באשר לאישום זה כי "קו ההגנה של אולמרט אינו מתקבל על הדעת". הוא ציין כי "עד המדינה, כמו גם טלנסקי, הינם אנשי עסקים מנוסים ומתוחכמים. כמו אנשי עסקים הם בשיטתם 'קונים מוכרים' ועד המדינה קנה את שירותיו של אולמרט במחיר העברת 500 אלף שקלים לאחיו". עוד כתב רוזן בפסק הדין שבוטל היום כי "אולמרט בחר בתצוגה קבועה. תצוגתו בעניין עד המדינה דומה לתצוגה בעניין הפקדת הכסף על ידי מוריס טלנסקי. אולמרט, שם כמו כאן, הינו בבחינת 'מי שלא שומע ולא יודע'".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ