עידו באום
אהוד אולמרט בבית המשפט העליון, היום
אהוד אולמרט בבית המשפט העליון, היוםצילום: אמיל סלמן
עידו באום

פרשת הולילנד מעולם לא היתה פרשת אהוד אולמרט, אלא פרשת השחתה פלילית ומוסדית של רשויות התכנון והבנייה של עיריית ירושלים כדי להקים את אותו פרויקט שנתן לפרשה את שמה. הסיבה שבעטיה הפך ראש הממשלה לשעבר אולמרט למוקד משפט הולילנד היא זיכויו מרוב העבירות החמורות במשפטו הראשון בירושלים. לאחר המשפט ההוא, שנתפס ככישלון של הפרקליטות, היתה הרשעתו בעבירות שוחד בתיק הולילנד שינוי בכיוון הסחף. אפילו אולמרט ראה בתיק הולילנד בתחילת הדרך כתב אישום פחות מסוכן לעתידו הפוליטי. למרות הנסיונות של סניגורים ואנשי יחסי ציבור לצייר תמונה מדומה אחרת, בסיומו של משפט הולילנד נותרה על כנה מציאות דומה למדי לזו שצייר השופט דוד רוזן בהכרעת הדין שלו, בשינויים מעטים.

מהם השינויים החשובים שבהם סטה בית המשפט העליון מפסק הדין של רוזן?

ראשית כל, מעורבותו של יזם פרויקט הולילנד הלל צ'רני הופחתה במידת מה, ובצדק. צ'רני נגרר אחרי עד המדינה שמואל דכנר, שהיה מחולל השוחד המרכזי ו"הרוח החיה" של מפעל השחיתות. רוזן החמיר עם צ'רני אף שכתב עליו שהוא "מלח הארץ". לעומת רוזן, שופטי העליון זיכו את צ'רני משורה ארוכה של עבירות שוחד, שדכנר יזם ונקבע כי לצ'רני לא היה חלק בהן. בכל זאת, צ'רני הורשע בביצוע כמה עבירות מתן שוחד משום שהודה לפי תומו כי שיחד את ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי. בין היתר נקבע כי תרומות של צ'רני לארגון "יד שרה" נעשו לא רק לשם שמיים אלא גם לשם קידום פרויקט הולילנד, וצ'רני ידע זאת.

פער שני בין העליון לבין השופט רוזן מצוי בעונשו של לופוליאנסקי, שהופחת משש שנות מאסר בפועל לשישה חודשי עבודות שירות. העליון חמל על לופוליאנסקי החולה, אך אין להתבלבל: ערעורו על הכרעת הדין נדחה לחלוטין. לופוליאנסקי היה גדול מקבלי השוחד בפרשת הולילנד, גם אם חלק גדול מהשוחד הוזרם לארגון פילנתרופי.

אהוד אולמרט לאחר ההכרעה בבית המשפט העליון קרדיט: פול, רויטרס

שלישית, אהוד אולמרט זוכה באחת מתוך שתי הרשעות השוחד. לכאורה הוא זוכה מההרשעה החמורה ביותר, שכן בית המשפט זיכה אותו מכך שידע כי דכנר העביר חצי מיליון שקלים לאחיו, יוסי אולמרט, שנקלע לחובות. בעניין זה נחלקו שופטי העליון. ארבעה מתוכם חלקו על מסקנת השופט המחוזי דוד רוזן לפיה אין כל ספק כי אולמרט ידע על העברת הכסף לאחיו. לעומת זאת, ראש ההרכב, השופט סלים ג'ובראן, סבר כי המסקנה של רוזן נכונה. בדעת רוב לפיכך זוכה אולמרט מחמת הספק מהרשעה זו.

גם במקרה הזה היה רק כפסע בין זיכוי להרשעה. שופטי העליון דחו את טענת סניגוריו של אולמרט כי בהעדר צ'קים לא ניתן להוכיח את טענת דכנר שנתן כספים ליוסי אולמרט. אף על פי כן ההרשעה נפלה, משום שלא נמצא כל חיזוק לעדות של דכנר לפיה אהוד אולמרט ידע על העברת הכספים לאחיו.

חדירה לנבכי מחשבתו של איש ציבור היא תמיד אתגר קשה, ושופטים מתקשים במיוחד לגלות מחשבות פליליות במוחם של אישי ציבור. הפעם האתגר היה קשה במיוחד. לא מחשבה פלילית נדרשה, אלא הוכחת ידיעתו של אולמרט אודות הסכום המשמעותי שעבר לאחיו. האם ייתכן שדכנר העניק סכום עתק ליוסי אולמרט רק לשם שמיים, מטוב לב, מבלי לדאוג שהאח הגדול יידע על כך? לדעת המומחה הפלילי המנוסה ביותר מבין השופטים, אב בית הדין השופט ג'ובראן, לא היה ספק שאולמרט ידע. ארבעת חבריו להרכב סברו אחרת.

מיד לאחר ההכרעה בערעור טען אולמרט כי עננת הולילנד הוסרה ממנו. המציאות רחוקה מכך. אולמרט הורשע בקבלת 60 אלף שקלים מדכנר באמצעות שולה זקן כשכבר היה שר התמ"ת. הכסף הזה הועבר אמנם לידי חברת הזרע כדי לקדם השפעה של אולמרט על החלטות מינהל מקרקעי ישראל, אך לא היה מגיע לאולמרט אלמלא מכונת השוחד שבנה דכנר בתקופת הולילנד. פרשת הולילנד היא שורש השחיתות. וחוץ מזה, מה זה משנה באיזו פרשה ניתן השוחד? שוחד הוא שוחד.

אולמרט כבר לא יוכל להיחלץ מסטיגמת העבריינות. הוא הורשע בהפרת אמונים בבית המשפט המחוזי בירושלים בפרשת מרכז ההשקעות. כעת הורשע בפעם השנייה. עדיין ממתין לו ערעור על הרשעתו בקבלת דבר במרמה בפרשת טלנסקי שבה הורשע בסיבוב החוזר בבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר עדותה של שולה זקן. ממתין גם ערעור של המדינה על זיכויו של אולמרט בפרשת ראשונטורס. בפרקליטות ממתין להכרעה תיק החקירה על עבירות שיבוש מהלכי משפט בנסיון לקנות את עדותה של זקן.

פרשת הולילנד היתה ונשארה פרשת השחתה של עיריית ירושלים, והמגדל הזה נותר על מכונו. ערעורו של אורי שטרית, שהיה מהנדס העיר ירושלים והדמות החשובה ביותר מבחינתו של דכנר בקידום תוכנית הולילנד - נדחה. הוא יישא בעונש החמור ביותר, שבע שנות מאסר. ערעורו של ראש העיר לופוליאנסקי במישור העובדתי נדחה לחלוטין. ערעורו של סגן ראש העיר אליעזר שמחיוף התקבל רק בחלקו. נותרה על כנה גם הרשעת המתווך, יד ימינו של דכנר, מאיר רבין, הדבק בין מכונת השוחד למשוחדים.

פסק דינו של בית המשפט העליון מלמד כי עד המדינה דכנר הפעיל מכונת שוחד משוכללת בירושלים, ודרכו צלחה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ