בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפקט הולילנד: איך תיראה המלחמה בשחיתות כעת?

בכירים לשעבר במערכת אכיפת החוק חוששים שההכרעה המקלה של העליון בתיק הולילנד, ובפרט בעניינו של אולמרט, תאלץ את הפרקליטים והשוטרים לשנות גישה לעבירות צווארון לבן

29תגובות
אהוד אולמרט בבית המשפט העליון בערעור על גזר הדין, השבוע
אמיל סלמן

פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת הולילנד, שבו זיכה חלקית חמישה מהנאשמים והתערב בקביעותיו של השופט דוד רוזן, התקבל השבוע בתחושות מעורבות בקרב בכירים במערכת אכיפת החוק. ההחלטה — שבמרכזה זיכוי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מאחד משני אישומי השוחד שבהם הורשע וקיצור עונשו משש שנות מאסר לשנה וחצי — מעלה סימני שאלה לגבי עתיד המאבק בשחיתות הציבורית. כיצד יצטרכו לנהוג להבא תובעים וחוקרים העוסקים בתיקי שחיתות, המורכבים לרוב מראיות נסיבתיות? האם יש בעונשים המופחתים כדי להרתיע? והאם לאור פסק הדין, היו מי שטיפלו בתיק עושים זאת באותו אופן?

עו"ד שוקי למברגר היה המשנה לפרקליט המדינה בעת החקירה והגשת כתב האישום בפרשה ונמנה עם מקבלי ההחלטה להמשיך ולטפל בתיק גם אחרי מותו של עד המדינה שמואל דכנר. לדבריו, הוא היה נוהג כך גם כיום. "אני כשלעצמי חשבתי שהראיות מספיקות ושפסק הדין של רוזן הוא נכון", אמר ל"הארץ". עם זאת הוא נזהר מלמתוח ביקורת על הפסיקה האחרונה בפרשה: "אסור שתהיה הכרעה על סמך 'מה הציבור יגיד'. העליון לא עשה הנחות, ארבעת השופטים שזיכו את אהוד אולמרט מהשוחד בעניין החמש מאות אלף (חצי מיליון השקלים שקיבל יוסי אולמרט מדכנר) ניתחו את הראיות. אמנם הם היו יכולים גם להגיע לעמדה אחרת, כיוון שכאשר מדובר בראיות נסיבתיות זה לא מדע מדויק".

אחת השאלות המרכזיות בפסק הדין שהובילו לזיכוי החלקי של אולמרט היתה אם ידע על העברת הכספים לאחיו. ארבעת השופטים שקבעו כי יש לזכותו גרסו כי הפרקליטות לא הצליחה להפריך לחלוטין תרחישים המותירים ספק בכך. למברגר סבור שלאור זאת תידרש הפרקליטות להציג "אקדחים מעשנים" בתיקים עתידיים: "בסופו של דבר, הפרקליטות מחויבת להלכות של בית המשפט העליון ולאופן שבו שופטים מסיקים מסקנות, ויש כאן רוב מוחץ של ארבעה שופטים שאי אפשר להתעלם ממנו. כשבתיק אחר יהיו נסיבות כאלה, יהיה צורך להביא בחשבון את עמדת העליון".

עו"ד אביה אלף, לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות ומי שטיפלה בין היתר בתיק חברות הקש נגד אביגדור ליברמן, אומרת: "אני מכבדת את החלטת העליון, אבל לדעתי לא סביר להניח שדכנר ויוסי נפגשו סתם בלי חיבור ושאולמרט לא ידע. במקרה כזה חלופה אחרת היא קצת בלתי אפשרית". אלף מוסיפה ש"יכול להיות שהאצבע מאוד כבדה על ההד בהרשעה של אישי ציבור, ולפעמים מקבלים הסברים שמאדם פשוט אולי פחות מקבלים".

בכיר לשעבר בפרקליטות שהיה מעורב בתיק מגדיר את התרחישים הנוספים שאליהם התייחסו שופטי העליון "בלתי מתקבלים על הדעת", ומוסיף כי הוא מקווה "ששום תובע שקול, הגון ועצמאי שמפעיל את הראש לא יחליט להימנע מלהגיש כתב אישום כשיש ראיות כמו בתיק הזה". בכיר אחר לשעבר בפרקליטות ציין שאיש לא מתח ביקורת על עצם ההחלטה להגיש את כתבי האישום בתיק. לדבריו, "פרקליט ראוי שמגיע לתיק כזה צריך לשאול את עצמו אם מכלול הראיות הנסיבתיות מוביל לכך שביצוע העבירה היא המסקנה ההגיונית היחידה, ואם כן — הוא חייב להגיש את כתב האישום".

ד"ר מאיר גלבוע, לשעבר יועץ מבקר המדינה לענייני שחיתות וניצב־משנה בדימוס שחקר בין היתר את אריה דרעי ורפאל פנחסי, טוען כי פסק הדין של העליון ישפיע על הנחישות של מערכת האכיפה "לחשוף שחיתויות ולחקור אותן". לדבריו, "כשהחוקרים והתובעים רואים ששופטים מחפשים כמעט בנרות תירוצים זה יפגע במוטיבציה. יש תחושה שלא מעט שופטים קובעים את הספק הסביר ברף שונה כשמדובר באנשי ציבור לעומת עבריינים רגילים, ולכן אנחנו רואים שהשערות והנחות מתקבלות כעילה לפיה הספק הסביר לא הוכח".

מלבד הזיכויים נהנה רוב המורשעים בפרשה גם מהפחתה משמעותית בעונש. יוצאי דופן היו מהנדס העיר ירושלים אורי שטרית, שנדון לשבע שנות מאסר, ועוזרו של דכנר, מאיר רבין, שעליו נגזרו חמש שנות מאסר. אלף אומרת כי "יכול להיות שהעונשים שדוד רוזן נתן היו חמורים מדי, אבל אם מפחיתים את העונשים צריך להפחית לכולם. ככל שאתה גבוה יותר בסולם, ההנחה שקיבלת יותר גדולה, וכך למשל שטרית, שהיה מסובך בחובות ובמצב מאוד קשה ולקח שוחד, נשאר עם ההרשעה והעונש כמו שהוא, בעוד שנאשמים אחרים קיבלו הפחתה דרמטית. אני יכולה להבין מאיפה מגיעה תחושת אי־הנחת מכך שההפחתה לא היתה אחידה".

ניצב בדימוס אריה עמית, ששכנע את דכנר להפוך לעד מדינה, גורס כי העונשים החדשים אינם תואמים את חומרת המעשים: "הנאשמים בתיק יצאו בעור שיניהם", הוא אומר. עם זאת, לדבריו, "פסק הדין לא ישפיע לא לטוב ולא לרע כיוון שתרבות השחיתות, השוחד, המאכערים ומעטפות הכסף מתחת לשולחן נעוצה בשורשיה של החברה הישראלית". לגבי השפעת פסק הדין על חקירות שחיתות עתידיות מוסיף עמית: "החוקרים יודעים היטב מה לשאול. הבעיה היא שההיגיון של בית המשפט הוא לא ההגיון של האדם מהרחוב, לטוב ולרע. הוא נסמך על דיני הראיות ועל קביעות של שופטים עשרות בשנים. צריך גם לקחת בחשבון שכשלנאשם יש סוללה גדולה של עורכי דין מהצמרת המשפטית הסיכוי שהוא יצליח להביא זיכוי גדל, וזה מסר קשה שעולה מהתיק הזה".

בכיר נוסף שהיה מעורב בתיק הולילנד לא רואה סיבה לשינוי באופן הפעולה של המערכת: "לא מדובר בדרמה לתיקים הבאים", הוא טוען. "אלה תיקים נסיבתיים שבהם אין הכל או כלום. חייבים ללכת עד הסוף איפה שצריך". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו