בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת שחרורים תדון בקיצור עונשו של משה קצב ב-27 במארס

נשיא המדינה לשעבר מרצה את מאסרו בכלא מעשיהו מזה כארבע שנים. חברי הוועדה ידונו באפשרות לקצר את מאסרו בשליש למרות שלא הביע חרטה

61תגובות

נשיא המדינה לשעבר משה קצב יתייצב מול ועדת השחרורים שתדון באפשרות לקצר את עונש המאסר שלו בשליש, זאת למרות שלא הביע חרטה על מעשיו. קצב הורשע בעבירות אונס ומרצה את עונשו בכלא מעשיהו מזה ארבע שנים, החל מדצמבר 2011.

קצב יתייצב בפני הוועדה ב-27 במארס, והיא צפויה לבחון את בקשתו ואת בקשת עורכי דינו לקיצור עונשו. במקרים של הרשעה בעבירות מין נהוג שקיצור העונש ייעשה בתנאי שהעבריין יודה במעשיו ואף ייקח חלק בתוכנית שיקום, אך קצב לא עשה זאת עד כה. אם ועדת השחרורים תחליט לשחרר את קצב, הוא צפוי להשתחרר באופן מיידי ממאסר.

משה קצב ורעייתו גילה ביציאתו מהכלא לחופשת פסח, בשנה שעברה
ניר קידר

בבואה להחליט על ניכוי שליש מעונשו של אסיר, ועדת השחרורים נדרשת למספר שיקולים המעוגנים בחוק שחרור על תנאי: בראש השיקולים הוועדה נדרשת לבחון את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לציבור ולנפגע העבירה. במקרים של עבירות מין יש להגיש לוועדה גם מספר חוות דעת שמטרתן לסקור את מסוכנותו המינית של העבריין. חוות הדעת נערכות על ידי מומחים של משרד הבריאות, והן מטעם שירות בתי הסוהר ומשרד הרווחה.

בנוסף, הוועדה נדרשת לשקול את העבירה בגינה הורשע האסיר, את עברו הפלילי, ואם יש כנגדו הליכים פליליים נוספים שטרם הוכרעו. הוועדה לוקחת בחשבון גם את התנהלותו של האסיר במהלך שהותו בכלא, המשתקפת במקרים רבים בחוות דעת מטעם שירות בתי הסוהר, המשטרה או רשויות הביטחון.

כמו כן, הוועדה נדרשת לשיקולי שיקום, כשלרוב היא מסתמכת על חוות דעת המוגשות מטעם הרשות לשיקום האסיר ובה מתייחסים הגורמים המקצועיים בין היתר להבעת חרטה ולקיחת אחריות של העבריין, ולרצונו והתאמתו למסגרות שיקומיות שונות בין אם אחרי השחרור או בין אם כאלו שבהן לקח חלק במסגרת ריצוי העונש. אסירים רבים מגישים בתחום זה גם חוות דעת פרטיות מטעמם. לבסוף נבחנים גם נתונים אישיים של האסיר, בהם גילו ומצבו המשפחתי.

על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, במקרים של עבירות מין יש ליידע לפני הדיון בבקשת השחרור המוקדם את קורבנות העבירה, ויש לאפשר להם להגיש את עמדתם בכתב לוועדה, או במקרים מיוחדים אף לאפשר להם להופיע בפניה ולהשמיע את טיעוניהם בעל פה. בנוסף במידה ועל העבריין הושת פיצוי שעליו לשלם לנפגע העבירה יש לבחון האם הפיצוי שולם ואם לא מדוע, לפני שמורים על ניכוי שליש מהעונש. במידה ובקשה לניכוי שליש נדחית על ידי וועדת השחרורים רשאי אסיר לפנות אליה פעם נוספת בבקשה לקיצור העונש בחלוף שישה חודשים מדחיית הבקשה.

במאי 2014 בית המשפט העליון דחה את בקשת קצב לערוך לו משפט חוזר. השופט ניל הנדל דחה את טענתו של קצב שלפיה נגרם לו עיוות דין, טענה המשמשת עילה למשפט חוזר, וציין כי מדובר בחזרה על טענות שנשמעו בערעור ונדחו. "מתקבל הרושם כי למעשה מדובר בהצגה מחודשת של טענות ערעוריות מובהקות, אשר נדונו ונדחו כולן בערכאות קמא. המסגרת הדיונית של משפט חוזר איננה משמשת במה ל'מקצה שיפורים' ואף לא לערעור נוסף", קבע הנדל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו