טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אישיות משפטית בכירה לשעבר חויבה לשלם ל"הארץ" 70 אלף שקל על תביעת לשון הרע שנדחתה

העיתון פרסם כתבות על תלונות הדדיות של בת המשפטן ובן זוגה. בן הזוג התלונן על סחיטה באיומים וטען שחותנו השתתף בה. השופט: "דבר התלונה שהוגשה היה והינו נכון"

תגובות

בית משפט השלום בהרצליה דחה לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישה אישיות משפטית בכירה לשעבר נגד עיתון "הארץ", על פרסום שתי כתבות בשנת 2009. הכתבות עסקו בתלונות הדדיות שהגישו בתו של הבכיר שהיתה עורכת דין, ובן זוגה באותה העת שהיה קצין משטרה ותובע משטרתי. בפסק דינו קבע השופט ד"ר שאול אבינור כי לעיתון "הארץ" עומדת ההגנה של "אמת בפרסום" ולכן התובענה נדחתה ועל התובעים, שדרשו פיצוי של יותר מחצי מיליון שקלים, הוטל לשלם הוצאות שכר טרחה בסך 70 אלף שקלים. "הארץ" יוצג על ידי עורכת דין שירה בריק־חיימוביץ' ממשרד ליבליך־מוזר.

התובעים ביקשו לאסור באופן מוחלט את פרסום פסק הדין של בית משפט השלום ולעכב את פרסומו עד להכרעה בערעורים שהגישו. אבל בית משפט השלום לא נענה לבקשתם ופסק הדין הותר אתמול (ראשון) לפרסום בכפוף למגבלות זיהוי של הנוגעים בדבר. 

תחילת הפרשה בשנת 2009. בני הזוג ביקשו לסיים את הקשר ביניהם, והתובע המשטרתי ביקש מזוגתו להשיב לו הלוואה בסך 80 אלף שקלים שנתן לה. לאחר דין ודברים בין השניים הגיש התובע תלונה במשטרה על סחיטה באיומים, וטען כי בת הזוג דרשה ממנו באמצעות עורכת דין — שייצגה אותו בעבר בהליך גירושין ועמה היתה לו מערכת יחסים — לשלם עשרות אלפי שקלים כדי שלא תתלונן נגדו במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) על מעשים לא חוקיים שנטען שהוא ביצע. בתלונה נטען כי אביה של בת הזוג — שנשא בעבר בתפקיד משפטי בכיר — ואשתו, ידעו על כך, נטלו בכך לכאורה חלק ולא ניסו למנוע זאת. דבר הגשת התלונה פורסם בידיעה בעיתון "הארץ".

לאחר מכן הגישה הבת תלונה נגדית למחלקה לחקירות שוטרים, ובה טענה לאלימות ואיומים מצד התובע המשטרתי, בן זוגה לשעבר. גם על כך דווח ב"הארץ". תלונתו של התובע המשטרתי לא נחקרה ונגנזה בעילה של "חוסר עניין לציבור", ואילו תלונת בת זוגו לשעבר (בתו של האישיות המשפטית) נחקרה ונסגרה לאחר מכן בעילה של "חוסר אשמה". 

בדיונים בתביעת לשון הרע של האישיות הבכירה ואשתו העיד בין היתר סנ"צ מאיר כהן, שהיה אז ראש ענף החקירות של המשטרה במחוז תל אביב. הוא זומן על ידי התובעים למסור את התייחסותו לסגירת תלונתו של התובע המשטרתי מחוסר עניין לציבור. בעניין זה כתב כהן לאישיות המשפטית הבכירה, כי התלונה של התובע המשטרתי התייחסה רק לעורכת הדין ששוחחה עמו, וכי התיק נגנז ללא חקירה, בין היתר בשל "סיווג המעורבים בתיק". כאשר נשאל כהן בעדותו על "הסיווג", הוא טען כי לא התעמקו בתלונה וכי אין קשר בין סגירת התיק לייחוס המשפחתי של התובעים.

ואולם כאשר נדרש כהן - בחקירה נגדית שניהלה באת כוח העיתון - להביא דוגמאות למכתבים דומים שבהם נימק סגירת תיק מטעם זה, הוא השיב: "אין לנו הרבה דברים כאלה". עוד ציין כהן כי הסיבה לסגירת התיק ללא חקירה נגעה לכך שלטעמו היה זה סכסוך אזרחי בין בני זוג. בעדותו של בעל המשרה המשפטית הבכירה לשעבר בהליך הוא נשאל על ידי עו"ד בריק־חיימוביץ', האם טענות בן הזוג במשטרה אינן מגבשות עבירת סחיטה באיומים. הוא השיב שאינו יודע ושהוא צריך "לבדוק את יסודות העבירה". יצוין, כי מדובר באדם שכיהן כשופט בערכאות שונות ונשא לאחר מכן במשרה ציבורית בכירה. 

השופט אבינור קבע כי "נעלה מכל ספק שהפרסום של עיתון 'הארץ' אודות עצם דבר התלונה שהוגשה היה והינו גם כיום נכון ואמיתי",  וכי "אין זה מציאותי להתנות את פרסום תוכן התלונה בדרישה מהעיתונאי לחקור ולוודא את אמיתות תוכנה. דרישה כזו תצמצם כמעט כליל את האפשרות לדיווח עיתונאי כלשהו אודות הגשת תלונות במשטרה ובכך תצמצם באופן לא ראוי את חופש הביטוי ותפגע בזכות הציבור לדעת עובדות בעלות חשיבות חברתית רבה".

השופט גם קיבל את טענת פרקליטת העיתון שעצם היות המתלונן תובע משטרתי והעובדה שהתלונה הוגשה נגד אישיות משפטית כה בכירה, תוך שהמתלונן נוטל על עצמו סיכונים לא מבוטלים, הקנו לה ממדים של "אמינות ורצינות" והפכוה לראויה לפרסום. בית המשפט המשיך וקבע כי היה עניין ציבורי בפרסום: "נעלה מכל ספק הוא כי התפקיד של אישיות משפטית בכירה בשירות הציבורי הוא תפקיד בעל עוצמה שלטונית רבה, ולפיכך מי שממלא אותו הינו בגדר איש ציבור המצוי במוקד של התעניינות ציבורית לגיטימית. אנשים ספורים בלבד מילאו, בדברי ימי המדינה עד היום, את התפקיד. ברי כי אנשים אלה, גם שנים לאחר פרישתם, הינם בעלי מעמד ציבורי נכבד בשיח הציבורי ובעלי השפעה על דעת הקהל". עוד קבע השופט כי "מעשה של סחיטה באיומים הוא מעשה חמור גם כשהוא נעשה בקונטקסט פרטי. וכאשר נטען כי איש ציבור היה שותף לביצוע מעשה כזה יש תועלת חברתית ברורה בפרסום, שכן יש בו כדי למסור לציבור מידע חשוב".

עורך דינם של האישיות המשפטית ורעייתו הגיש ערעור על פסק הדין, שטרם נידון. בערעור הוא טען בין היתר כי אין חשיבות ציבורית בכתבות, כי אותה אישיות סיימה את שירותה הציבורי, כי בית המשפט טעה כשייחס לעיתון "הארץ" התנהלות עיתונאית אחראית, וכי הפרסומים אינם תיאור נכון וזהיר של תוכן התלונה במשטרה. עוד נטען, כי בית המשפט שגה ולא הבין את החומרה הדרמטית בקביעותיו, וכי "לא הסיק את המסקנות הנכונות בדבר אי־אמיתותה של תלונת התובע המשטרתי, בדבר בעייתיותו ואי־רצינותו ובדבר היות התלונה פלטפורמה בלבד לפרסום עיתונאי פוגעני וחסר כל בסיס". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות