בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חקלאי ששיכן 14 עובדים זרים 
בלול עופות נקנס ב–300 אלף שקל

ציון דעדוש העסיק עובדים מתאילנד בעסק לפיטום אווזים ושחיטתם במושב בשפלה, ללא התקשרות בחוזה עבודה, ללא הסדרת ביטוח רפואי ובלי שהעמיד לרשותם מגורים הולמים

8תגובות
עובדים זרים מתאילנד. למצולמים אין קשר לידיעה
אליהו הרשקוביץ

בית הדין הארצי לעבודה הטיל החודש קנס בסך 300 אלף שקלים על חקלאי שהעסיק עובדים זרים בלי היתר והלין אותם בלול עופות. בפסק הדין נכתב כי "אין הדעת יכולה לשאת מגורים בתנאים מחפירים כגון: בור חפור באדמה או לול עופות".

האיש, ציון דעדוש, העסיק יחד עם אביו 14 עובדים מתאילנד בעסק לפיטום אווזים ושחיטתם במושב בשפלה, ללא התקשרות בחוזה עבודה, ללא הסדרת ביטוח רפואי ובלי שהעמיד לרשות העובדים מגורים הולמים. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הטיל עליו קנס של 120 אלף שהאיש, ציון דעדוש, העסיק יחד עם אביו 14 עובדים מתאילנד בעסק לפיטום אווזים ושחיטתם במושב בשפלה. הוא הורשע בהעסקה ללא היתר, לקלים, אך רשות האוכלוסין וההגירה ערערה על ההחלטה ודרשה להחמיר את העונש.

שופטות בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט־ליבנה, רונית רוזנפלד ויעל אנגלברג־שהם, קיבלו את הערעור, אך ציינו כי לא מיצו עד תום את הדין עם החקלאי בשל היותו אדם חולה ושקוע בחובות כבדים. "המשיב העסיק את העובדים ללא היתר. לא מן הנמנע כי בשל כך, העדיף המשיב שהעובדים ילונו במקום שבו לא ייתפסו במהרה", כתבה השופטת אנגלברג שהם בפסק הדין. "לא זו בלבד שהעובדים הועסקו ללא היתר ובכך פגע המשיב באינטרס הציבור, אלא שהדבר הובילו לפגיעה ישירה בעובדים עצמם. האחריות להלנת העובדים במקום ראוי מוטלת כל כולה לפתחו של המשיב והעסקתם ללא היתר מהווה אם כל חטאת".

בפסק הדין צוין כי העובדים שוכנו בלול עופות ללא תנאים תברואתיים, תוך שהם חשופים לפגעי מזג האוויר ולצחנה. החקלאי טען כי הם אלה שבחרו ללון בלול ולא במבנה שהועמד לרשותם, משום שחששו ממשטרת ההגירה. "גם המבנה שהועמד לרשותם לא עמד בתנאים הנדרשים למגורים הולמים, הן בשל העובדה כי חובתו של מעביד היתה שלא לאפשר לעובד להתגורר בתנאים כפי שהעמיד המשיב לרשות העובדים, וככל שהיה לעובדים חשש מפני משטרת ההגירה, נבע חשש זה מהתנהלותו הפסולה של המשיב מעצם העסקת העובדים על ידו מבלי שניתן לו היתר כדין ומכאן שהחשש לפתחו רובץ", נכתב בפסק הדין.

השופטת אנגלברג־שהם סקרה פסיקות עבר, שבהן הבהירו בתי המשפט כי יש לנהוג בעובדים הזרים בכבוד. "אף דעתנו היא, כי הפער המובנה ביחסי מהגר העבודה והמעסיק, כאשר העובד הזר מצוי רחוק ממשפחתו, במדינה שאין הוא בקיא בשפתה ובאורחותיה ולמעשה נתון הוא כל כולו לחסדיו של מעסיקו, מטיל על המעסיק נטל כבד יותר לנהוג בעובד באחריות ובכבוד. אין לאפשר למעסיק לנצל חולשתם של עובדים שכאלה, ופגיעה בעובדים אלה ובצלם האנוש שלהם ראויה לגינוי החמור ביותר שחברה יכולה לגנות. הלנת עובדים בלול עופות מעבירה לכאורה מסר כי העובדים הללו אינם שווי ערך כאדם וכי אינם ראויים לבוא בקהל. חברה מתקדמת אינה יכולה לשאת מסר שכזה", כתבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו