בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרקליטות מערערת על גזר דינו של האנס יניב נחמן: "אין הלימה בין חומרת מעשיו לעונש"

נחמן הורשע באונס ובמעשה מגונה בכוח, אך נידון לשישה חודשי עבודת שירות במסגרת עסקת טיעון. כעת מבקשת המדינה משופטי העליון להחמיר משמעותית את עונשו

12תגובות

הפרקליטות הגישה היום (שלישי) ערעור לבית המשפט העליון על גזר דינו של יניב נחמן, שהורשע באונס במסגרת עסקת טיעון ונידון לשישה חודשי עבודות שירות. בהודעת הערעור טוענת הפרקליטות כי אין הלימה בין העונש לחומרת מעשיו של נחמן, וכי העונש אינו מבטא את מדיניות הענישה הראויה בעבירות מין.

בסוף דצמבר הודה נחמן בעסקת טיעון באונס ומעשה מגונה בכוח. הוא נידון לעבודות שירות, בנוסף לחצי השנה שבה היה נתון במעצר - אף שהתביעה דרשה לגזור עליו לפחות ארבע שנות מאסר בפועל. מדובר בעונש חריג, כיוון שחוק העונשין מאפשר לגזור מאסר של עד 16 שנים למורשעים בעבירה זו. השופטים טענו כי יש להקל על נחמן כיוון שקיבל אחריות על מעשיו ו"חסך" למתלוננת עדות בבית המשפט לאחר שחתם על הסדר טיעון עם הפרקליטות.

יניב נחמן

במקור הוגש נגד נחמן כתב אישום בגין שלושה מקרי אונס, ניסיון אונס, שני מעשים מגונים בנסיבות אינוס, עשרות מקרים של פגיעה בפרטיות וכן הטרדה מינית של שתי נשים נוספות. במהלך חקירת המשטרה עלה כי נחמן ביצע שימוש בסם אונס באופן שיטתי, אך סוגיה זו לא נכללה בכתב האישום כיוון שלא ניתן היה להוכיח את השימוש בסם האונס בבדיקות מעבדה. 

נחמן חתם על הסדר הטיעון עוד בטרם החל שלב ההוכחות בתיק, וכתוצאה מכך שונה כתב האישום נגדו כך שכלל עבירה אחת של מעשה מגונה בכוח ואינוס, שנגעה למתלוננת שעמה היתה לו היכרות מוקדמת. בהסדר הטיעון לא התקבלה הסכמה בעניין חומרת העונש, והוא נוסח כיוון שמתלוננת אחת סירבה להעיד בבית המשפט, ובעניינה של מתלוננת נוספת התעוררו קשיים ראייתיים.

לפי כתב האישום שבו הורשע נחמן, המתלוננת והוא נהגו לקיים יחסי מין בהסכמה במשך כמה שנים. ביום האירוע, לפני כשש שנים, הם שתו אלכוהול ונרדמו במיטתה עירומים. לאחר מכן החדיר את אצבעו לאיבר מינה בניגוד לרצונה, לא נענה לבקשותיה שתחדל ממעשיו, עד שהיא גירשה אותו מביתה.

הפרקליטים ג'ואי אש והילה גורני כתבו בהודעת הערעור כי "בית המשפט קבע שעבירת האינוס היא עבירה חמורה, שפגיעתה קשה". לטענתם, הפגיעה מתקיימת בכל מקרה של עבירת אונס, בלי קשר למידת האלימות שהופעלה בעת ביצוע העבירה, וגם אם בין העבריין לנפגעת היה קשר מיני קודם. לדבריהם, מסיבות אלו יש לקבוע שהעונש המינימלי לעבירת אינוס לא יפחת מעונש מאסר משמעותי בפועל.

בערעור נכתב כי שופטי המחוזי שגו כשהקלו בעונשו של נחמן בגלל הודאתו ובגלל הפגיעה בשמו הטוב. לטענתם, בחוות דעת צויין בפירוש שהודאתו היא פורמלית בלבד. בנוסף, הפרקליטים הדגישו שגם אם ישנו פער בין החשדות שיוחסו לנחמן לבין העבירות שבהן הורשע בסופו של דבר – הוא הורשע בשתי עבירות חמורות שמתייגות אותו בכל מקרה כעבריין מין מסוכן, ולכן הפגיעה בשמו הטוב "היא בעלת משקל מוגבל ביותר".

השופטים מרים דיסקין, ציון קאפח, ורענן בן יוסף, גזרו עליו את העונש השנוי במחלוקת בנוסף לפיצוי למתלוננת בסך 30,000 שקלים, וקנס בסך 10,000 שקלים. בנימוקיהם נטען, בין היתר, כי יש לקחת בחשבון את העובדה שחלפו שש שנים מאז יום ביצוע העבירה שבמהלכן הוא לא ביצע עבירות נוספות. בנוסף, השופטים גרסו שיש מקום להפחית בעונש בשל התנהלות המשטרה בחקירה בעניינו וכתבו כי "הפרסומים הנרחבים והמקיפים אודות פרטי החקירה, תוך חשיפת זהות הנאשם ותמונתו והעמדתו במרכז פרשה של ביצוע סידרתי של עבירות מין רבות וקשות על רקע העבירות בהן הורשע בסופו של הליך, פגעו פגיעה הרסנית ושלא לצורך בשמו הטוב, לאורך זמן וברמה שספק אם ניתן יהיה לתקנה בעתיד. חוסר ההתאמה שבין הפרסום שנעשה לבין העבירות שבסופו של יום הורשע בהן, הוא רב ומשמעותי, ובנסיבות מקרה זה מהווה פקטור בעל משקל במסגרת שיקולי הענישה". 

בעקבות העונש השנוי במחלוקת שנגזר על נחמן פרצה סערה ציבורית. ארגונים המטפלים בנפגעות עבירות מין התרעמו על "המסר ששיגר בית המשפט", והתקפות אישיות כוונו בין היתר נגד אחד השופטים, ציון קאפח. לצד המתקפה, כמה משפטנים דווקא צידדו בגזר הדין וטוענים כי על אף שהוא מקל, הוא לא בלתי סביר בעליל ולקח בחשבון שיקולים שונים שיש לתת עליהם את הדעת. נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור הגיבה באופן חריג לביקורת על השופט ואמרה כי מאחר וישנה אפשרות שיוגש ערעור, היא לא תביע כל עמדה בשאלת התאמתו של העונש. "אבל אני כן מבקשת להביע, בהזדמנות זו, עמדה נחרצת כנגד ההשמצות האישיות המופנות כלפי שופטים בישראל וכנגד קריאה לפטר שופט בגין עונש שגזר. בישראל אין מפטרים שופט בשל הכרעה שיפוטית שנתן, אפילו אם נמצא שהיא שגויה", הדגישה.

עבירת אונס היא עבירה שיש בגינה עונש מקסימלי של 16 שנות מאסר, ועל פי מחקר שנעשה במכללה למינהל ובחן 790 פסקי דין בעבירת מין בשנים 2010-1990, קיימת מגמת החמרה בענישה בתחום זה. כך למשל, לפי המחקר, ממוצע הענישה עלה מ-83 חודשי מאסר בפועל בשנת 1990 ל-91 חודשי מאסר בממוצע ב-2010. המחקר נעשה לפני שתוקן החוק בנוגע להבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, ואין נתונים עדכניים שבחנו את מגמות הענישה בעבירה זו. עם זאת, נתוני שירות בתי הסוהר מצביעים על כך שבשנת 2014, 45% מהאסירים שנכלאו בגין עבירות מין ריצו עונשי מאסר של עשר שנים ומעלה, ורק כאחוז אחד ריצו עונש של שנה ופחות מכך.

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו