בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה ערערה על פסק הדין בתביעת מני נפתלי

הערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה מתמקד בשגיאות משפטיות שנפלו לשיטת הפרקליטות בפסק הדין - אך לא בקביעות העובדתיות שנגעו להתנהלותה של שרה נתניהו

34תגובות

המדינה ערערה לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין בתביעתו של אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מני נפתלי. הערעור מתמקד בשגיאות משפטיות שנפלו לשיטת הפרקליטות בפסק הדין, אך לא בקביעות העובדתיות בו שנגעו להתנהלותה של רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו.

במרכז הערעור הטענה כי בית הדין האזורי בירושלים שגה כשקבע לנפתלי פיצוי בסך 80 אלף שקלים על עוגמת נפש במסגרת העסקה פוגענית. זאת מכיוון שלטענת המדינה, השופטת דיתה פרוז'ינין טעתה כשהתבססה על הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית בלבד. בעניין זה כתבה השופטת בפסק הדין כי "בתקופת עבודתו במעון ראש הממשלה היה התובע חשוף לתנאי העסקה פוגעניים. אכן הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה עברה בקריאה טרומית בלבד וטרם נכנסה לתוקף, ואולם אין בכך כדי למנוע הגשת תביעות בגין עילה זו, ואף פסיקת פיצוי למי שנפגעו ממנה. כך למשל הטרדה מינית היתה קיימת עוד לפני חקיקת החוק, וניתנו פסקי דין העוסקים בכך".

מני נפתלי, שרה נתניהו ובנימין נתניהו
אמיל סלמן

הפרקליטות גם מבקשת לערער על קביעת בית הדין לפיה נפתלי הוטעה לחשוב שיקבל תקן קבוע במעון ראש הממשלה, הטעיה בגינה נפסקו לו 75 אלף שקלים פיצוי. בערעור טוענת הפרקליטות כי אין גורם במדינה שיכול לתת למני נפתלי הבטחה כזו ועל כן אכיפת אי קיום ההבטחה וחיוב הרשות הציבורית בפיצוי חותרים תחת עקרון חוקיות המינהל ומעמידים את הקופה הציבורית בסיכון.

בפסק הדין של השופטת פרוז'ינין היא קבעה כי אמנם לא הופרה הבטחה מינהלית בנושא שניתנה לנפתלי על ידי סמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה עזרא סיידוף, כיוון שהבטחה זו ניתנה מלכתחילה בחוסר סמכות. עם זאת, היא קבעה כי נפתלי אכן הוטעה וציינה: "התובע אכן ידע כי הוא מועסק כממלא מקום וכי עליו לגשת למכרז כדי לאייש משרה תקנית של אב בית במעון, ואולם איש לא אמר לו כי לא יפורסם כלל מכרז למשרה שהוא ממלא, כי גם אם יפורסם מכרז הוא לא יוכל לגשת אליו משום שאין לו תואר אקדמי, וכי בסופו של דבר תהפוך המשרה למשרת אמון, ולא הוא יאייש אותה". על כן כתבה השופטת כי "התנהלות המדינה אינה מתיישבת עם חובת הגילוי הנאות המוטלת על המעסיק ועם חובתו לנהוג בתום לב".

הערעור של המדינה מצטרף לערעור שהגישה שרה נתניהו על הקביעות בעניינה בפסק הדין, למרות שהיא אינה נתבעת בתיק. בערר שהגישה נתניהו היא טענה כי "בית הדין האזורי הנכבד טעה, הן בדרך ניהול ההליך בפניו, כשלא נתן למערערת הזדמנות להתגונן ולא אפשר לה להביא בפניו את עמדתה וראיותיה במלואן, והן במסקנות הקשות שהסיק כנגד המערערת בניגוד לראיות שהיו בפניו".

עורכי דינה טענו כי נתניהו "לא היתה צד לתביעה, אלא עדה שנצטוותה על ידי בית הדין להעיד בתצהיר. לפיכך לא יכולה היתה להביא עדים, חיזוקים או ראיות לתמוך בדבריה. למרות זאת, קבע בית הדין שהיא כשלה באי-הבאת חיזוקים לעדותה, תוך שבית הדין עצמו הוא שמנע ממנה לחזק את ראיותיה".

בנוסף התייחסה רעיית ראש הממשלה לביקורת שמתחה עליה השופטת דיתה פרוז'ינין בגין הטענות שהעלתה במהלך עדותה בתביעתו של איש התחזוקה במעון גיא אליהו, לפיהן מני נפתלי הטריד מינית עובדת במעון. "בית הדין קבע כי המערערת לא הביאה ולו 'בדל ראיה' התומכת בטענתה בעניין ההטרדה המינית שביצע התובע בעובדת המעון, למרות שהתובע בעצמו הודה כי עובדת המעון טענה כנגדו בעניין זה, במהלך חקירתו הנגדית", נכתב בערר. "יודגש כי לא רק שהוגשה כנגד התובע תלונה למשטרה בגין הטרדה מינית ומעשים מגונים על ידי עובדת המעון, אלא שגם פורסם שהתובע ביצע  הטרדה מינית נוספת של עובדת מעון אחרת".

בנוסף העלו באי כוחה של נתניהו טענות כנגד נפתלי ואופיו, שלטענת נתניהו בית הדין שגה כשהתעלם מהן. "קיימות עדויות המעידות על אופיו האלים והפרובוקטיבי של התובע, ובכלל זה ניצול תפקידו כאב בית במעון לצורך קבלת הטבות, התנהגות אלימה כלפי תושבת עירו וניסיון סחיטה באיומים... בית הדין לא איפשר לחקור ולהביא ראיות בדבר חוסר מהימנותו של התובע, וראיות כאלה קיימות למכביר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו