בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שופט העליון צבי זילברטל הודיע במפתיע על פרישתו מהתפקיד

כהונתו של זילברטל היתה אמורה להסתיים ב-2022, אך לדברי מקורביו הוא ביקש להקדים את הפרישה בשל תחושת מיצוי. הוא יפרוש באפריל 2017, במקביל לסיום כהונתם של שלושה שופטי עליון נוספים. לשרה שקד תהיה השפעה מכרעת על בחירת רבע משופטי העליון

28תגובות
השופט זילברטל, בשנה שעברה
אוליבייה פיטוסי

שופט בית המשפט העליון צבי זילברטל הודיע היום (חמישי) כי בכוונתו לפרוש מכס השיפוט באפריל 2017. זילברטל, שמכהן בעליון ארבע שנים ואינו מתבלט באידאולוגיה סדורה, היה אמור לפרוש ב-2022, אך לפי גורמים המעורים בנושא, הגיע לתחושה של מיצוי. הוא הודיע על כוונתו לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ולשרת המשפטים איילת שקד, והן הביעו צער על פרישתו המוקדמת ואיחלו לו הצלחה.

בסך הכל יתפנו ב-2017 ארבעה מושבים בבית המשפט העליון כיוון שהשופטים אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן והנשיאה נאור יגיעו באותה שנה לגיל פרישה. משמעות הדבר היא כי שרת המשפטים שקד תהיה דמות מפתח במינויים של כרבע משופטי העליון בעת הקרובה. שרת המשפטים הכריזה לאחרונה כי בכוונתה לפעול כדי להפוך את הרכב שופטי העליון לשמרני יותר.

שופטי העליון שיפרשו במהלך 2017- 
מרים נאור: מועד הפרישה- אוקטובר 2017 
נשיאת העליון נחשבת לשמרנית מתונה. דחתה עתירות נגד חוק הנכבה ונגד מניעת איחוד משפחות.
צבי זילברטל: מועד פרישה אפריל 2017
אינו מזוהה במובהק. תמך בפסילת סעיף בחוק ההסתננות ואישר הריסת בתי מחבלים.
אליקים רובינשטיין: מועד פרישה - יוני 2017
נחשב לשמרן. דחה עתירה נגד חוק החרם והיה היחיד שהתנגד להכרה בנישואים של זוגות חד מיניים שנישאו בחו"ל
סלים ג'ובראן: מועד פרישה - אוגוסט 2017
מצטייר כסמן ליברלי מובהק. התנגד להעלאת אחוז החסימה בבחירות לכנסת ולסעיף בחוק ועדות הקבלה.

בראיון ל״הארץ״ בחודש שעבר אמרה שקד כי בעיניה לא הושג איזון בין שופטים ליברלים לשמרנים ובית המשפט עדיין ליברלי מדי. "המהפכה החוקתית הלכה רחוק מדי", אמרה שקד והוסיפה: "בית המשפט עם השנים לקח לעצמו סמכויות שהוא לא היה צריך לקחת. הפרדת הרשויות היטשטשה". בראיון לערוץ 2 היתה שקד נחרצת אף יותר ואמרה כי היא מתכוונת לשנות את הרכב השופטים כך שיהיה שמרני יותר: "אני חושבת שצריך יותר שופטים שמרנים ובהחלט אם אני אהיה שרת המשפטים בשנת 2017, אני ארצה שייבחרו שופטים שמרנים".

הוועדה למינוי שופטים מונה תשעה חברים, ובמקרה של מינוי שופטים לעליון נדרש רוב של שבעה מחבריה. נציגי הממשלה בוועדה הם שקד ושר האוצר כחלון, נציגי הכנסת הם נורית קורן (ליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו). את בית המשפט העליון מייצגים השופטים נאור, רובינשטיין וג'ובראן ונציגי לשכת עורכי הדין הם עו"ד אילנה סקר ועו"ד חאלד חוסני זועבי. ההחלטה על המינויים צפויה להתקבל בתחילת 2017, אך חיפוש המועמדים מתחיל כבר כעת.

שופט עליון לשעבר ששוחח עם "הארץ" לא הביע חשש מכוונותיה של שקד ואמר כי "היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה. בסופו של דבר בוועדה יש לה קול אחד ולשופטי העליון יש וטו, אז יצטרכו לעשות פשרות כמו בכל פעם. זה כמובן בהנחה שלא מחליטים לבטל את הוועדה למינוי שופטים".

אותו שופט הופתע מפרישתו של זילברטל והוסיף: "במצב הרגיש שיש היום הדבר האחרון שצריך זה עוד מקום פנוי". שופט בכיר נוסף בדימוס התייחס להצהרותיה של שקד לפיהן היא מתכוונת לפעול למינוי שופטים שמרנים ואמר: "יש קריטריונים קיימים וברורים למינוי שופטים והשקפת עולם פוליטית או חברתית לא נכללת בהם. מדובר בשיקול פסול, לא לגיטימי ומסוכן. עם זאת גם אם שרת המשפטים רוצה למנות דמות פוליטית, זה לא פשוט. זה שהיא אומרת, לא אומר שהיא יכולה".

את מינויו של זילברטל הובילה בזמנו נשיאת העליון לשעבר דורית ביניש שהיתה חברה בוועדה. זילברטל נתפס כמשקל נגד למינויו של השופט נועם סולברג, שבחירתו עוררה התנגדות עזה בקרב חוגי שמאל על רקע היותו שופט דתי המזוהה עם הימין וההתנחלויות, ומתגורר בעצמו באלון שבות בגוש עציון. זילברטל, שהתבלט בתחום האזרחי, נתפס כמי שייצג את "האקטיביזם השיפוטי". בתחילת שנות השמונים היה זילברטל המתמחה של נשיא העליון בדימוס השופט אהרן ברק, שהוביל את המהפכה החוקתית. בפועל, כיוון שהוא שופט צעיר יחסית בעליון, לא הספיק זילברטל לשבת בהרכבים רבים שדנו בעתירות מהותיות ובולטות לבג"ץ, וכאשר ישב בהרכבים אלה לא התבלט במיוחד.

השופט בדימוס ששוחח עם "הארץ" אמר בנוגע להודעתו המפתיעה של זילברטל על פרישה: "אני לא זוכר מקרים כאלה, אבל לטעמי זה לגיטימי ואף נכון שאם נוצרו נסיבות שבהן שופט לא יכול למלא את תפקידו הוא יפרוש. שופט עליון עובד ללא סוף ואין יום ואין לילה, זה העיסוק היחיד שלך כל זמן שאתה ער".

בשנות כהונתו בעליון ישב השופט זילברטל בכמה הרכבים בולטים בתחום המשפט הפלילי. הוא סבר, יחד עם השופט יצחק עמית, בניגוד לדעת המיעוט של השופט יורם דנציגר, כי יש להרשיע את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה; היה חלק מהרכב של חמישה שופטים שזיכה חלקית את ראש הממשלה לשעבר אולמרט בפרשת הולילנד; ישב בהרכב שדן בערעור אולמרט על הרשעתו בפרשת טלנסקי. זילברטל דחה בינואר את ערעורו של הרב פינטו על הרשעתו במתן שוחד לראש היחידה הארצית לחקירות הונאה לשעבר אפרים ברכה, ולאחרונה החמיר את עונשם של שני פעילי להב"ה שהציתו את בית הספר הדו לשוני בירושלים. בפסק הדין בעניינם קבע כי גזר הדין של בית המשפט המחוזי "אינו נותן ביטוי מספק לחומרת מעשיהם של המשיבים, אשר פגעו באופן ישיר בבית ספר, בתחושת הביטחון של תלמידיו ושל צוות ההוראה, ובאופן עקיף בתחושת הביטחון של הציבור ובמאמציו לנסות ולקיים חיים שלווים באזורים רוויי מתח ממילא". 

משפטנים טענו כי מפסקי הדין שנתן בעתירות הבולטות לבג"ץ בשנים האחרונות "לא ניתן לזהות בו אדם עם אג'נדה סדורה". עם זאת, ניתן לזהות בדל של ביקורת כלפי חבריו לשיפוט בעתירות נגד הריסת בתי מחבלים. זילברטל קבע כי יש לדחות עתירות נגד הריסות הבתים שהגישו בני משפחותיהם של מבצעי הפיגוע הכפול בירושלים בשכונת ארמון הנציב וברחוב מלכי ישראל באוקטובר האחרון, בניגוד לעמדתו החולקת של השופט מזוז. "טעמיו של השופט מזוז הם טעמים כבדי משקל המבוססים על עקרונות יסוד חוקתיים, כמו גם על טעמים של צדק והגינות בסיסיים. אילו הסוגיות האמורות היו באות לראשונה בפני בית משפט זה, אפשר שהייתי נוטה להצטרף לעיקרי עמדותיו", כתב זילברטל וסייג: "בית המשפט העליון אינו כפוף לתקדימיו. אלא שסטייה מהלכה צריכה להיעשות בזהירות רבה, בחלוף זמן מאז נפסקה אותה הלכה, בדרך כלל על ידי הרכב מורחב, כאשר הטעמים לביטול ההלכה הקודמת גוברים על השיקולים התומכים בהמשך הדין הקיים, כגון הצורך לקיים יציבות, ודאות, עקביות והמשכיות".

זילברטל ישב גם בהרכב של חמישה שופטים שקבע כי יש לדחות את העתירות נגד מינויו של אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הוא אף הצטרף להרכב שדן בפעם השלישית בעתירות נגד חוק ההסתננות. בתיק זה הצטרף זילברטל לדעת הרוב ופסל את הסעיף בחוק לפיו תקופת השהייה במתקן חולות תעמוד על שנה ושמונה חודשים וכתב בסיום חוות דעתו: "המדינה אמנם רשאית להסדיר את מקומות מגוריהם של המסתננים, במטרה להקל על מצוקת תושבי הערים, אך אין היא רשאית לעשות כן תוך רמיסת כבודם". לכך הוסיף את הציטוט מספר "ויקרא": "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמו כי גרים הייתם בארץ מצרים".

זילברטל, בוגר לימודי משפטים באוניברסיטה העברית, מונה לשיפוט ב-1990 וכיהן בבית משפט השלום בירושלים. בשנת 2001 זכה למינוי קבוע בבית המשפט המחוזי בבירה. הוא יפרוש לאחר 27 שנות שיפוט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו