שקד ומנדלבליט הגישו בקשה לצו מניעה נגד הפרקליטים השובתים

בעמדת משרד המשפטים שהוגשה לבית הדין הארצי לעבודה נטען כי מדובר בשביתה פוליטית. הפרקליטים לא מתייצבים לדיונים במחאה על הצעת החוק המעגנת את נציבות הביקורת על הפרקליטות

שרון פולבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איילת שקד ואביחי מנדלבליט בטקס חילופי היועמ"ש, פברואר
איילת שקד ואביחי מנדלבליט בטקס חילופי היועמ"ש, פברואר. "מאבק על היכולת של הפרקליטים להעניק הגנה וסיוע לנפגעי עבירה"צילום: אוליבייה פיטוסי
שרון פולבר

שרת המשפטים איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגישו היום (ראשון) בקשה לצו מניעה נגד עיצומי הפרקליטים לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

הפרקליטים לא מתייצבים לדיונים מיום חמישי שעבר במחאה על הצעת החוק המעגנת את נציבות הביקורת על הפרקליטות. בשבוע האחרון, נוהלו מגעים בין לשכת השרה לפרקליטים, אך כשאלו לא הבשילו הוחלט שאין מנוס מפנייה לבית הדין.

"עמדת המשרד היא כי הטענות האמורות של ארגון הפרקליטים כנגד הצעת החוק אינן עילות לגיטימיות לשביתה או לעיצומים", כתבו עורכי הדין הפרטיים שנדרשו לייצג את המדינה בבקשה והוסיפו: "מטרת העיצומים היא הפעלת לחץ על המחוקק, במהלך הליך החקיקה, ועל כן מדובר בשביתה פוליטית, או למצער שביתה מעין-פוליטית אשר חרגה זה מכבר מהמותר על פי דין".

השרה שקד מסרה בהודעה מטעמה כי "עיצומי הפרקליטים אינם מוצדקים וחסרי בסיס. אי-התייצבות הפרקליטים לדיונים בבתי המשפט מביאה לפגיעה גדולה בציבור ובמדינה, שאותה איננו יכולים לקבל". על כך הוסיף היועמ"ש מנדלבליט כי "עיצומי הפרקליטים פוגעים באופן קשה ובלתי מוצדק בעבודת הפרקליטות ובייצוג המדינה בערכאות השונות. אני קורא לפרקליטים לשוב ללא דיחוי לעבודה סדירה. להבנתי, ניתן בהחלט לתת מענה הולם למצוקותיהם ולבקשותיהם של הפרקליטים באמצעות משא ומתן כפי שהיה עד כה, תוך כדי ניהול העבודה כסדרה".

החרפת המאבק, שמנהלים הפרקליטים נגד גוף הביקורת, החלה לאחר שבמסגרת הצעת החוק הסכימה שקד כי ביקורת פנים על התביעה המשטרתית, המנהלת כ-90% מהתיקים הפלילים בישראל, תחול רק בהסכמתו של השר לביטחון הפנים. מאז, הופיעו בפני בית המשפט רק פרקליטים שאושרה להם הגעה על ידי ועדת חריגים, כך שהתיקים שמנהלת הפרקליטות - בהם תיקים אזרחיים, עתירות לבג"צ ותיקים פליליים בעבירות שהעונש עליהן הוא למעלה משלוש שנות מאסר - הוקפאו ולא יכלו להתנהל.

על פי הצעת החוק, שעברה בוועדת השרים לענייני חקיקה ומהווה פשרה בין דרישות הפרקליטים לנציבות, יונהג מודל דו-שנתי. במסגרת המודל, בשנה הראשונה הנציבות תמשיך לפעול במתכונתה הנוכחית, לפיה הנציבה השופטת בדימוס הילה גרסטל תהיה אמונה הן על ביקורת מערכתית והן על ביקורת פרטנית על התנהלותם של התובעים המשטרתיים והפרקליטים.

בשנה השנייה, הגוף יפוצל והביקורת הפרטנית תישאר בידי גרסטל, בעוד שהביקורת המערכתית תהיה פנימית ותוכפף ליועמ"ש. בתום השנתיים, תכריע שרת המשפטים איזה מבין המודלים הוא המועדף. לדברי גורם בסביבת שקד, היא תמכה הן במתן ההגנות הנדרשות לפרקליטים והן בהכפפת התביעה המשטרתית לביקורת, אך הפרקליטים התעקשו להמשיך בעיצומים.

מארגון הפרקליטים נמסר בתגובה: "לא מדובר במאבק על שכר או תנאים. זהו מאבק על היכולת של הפרקליטים להעניק הגנה וסיוע לנפגעי עבירה; לנאנסות, לנשדדים, לחבולים ולמרומים - ללא מורא וללא חרב המתהפכת מעל לראשם. הפרקליטים אינם נגד קיומה של ביקורת חוקית, מוסדרת וראויה, ולכן הסכימו ומסכימים לקבל על עצמם ביקורת במתווה שקבע כבוד השופט העליון ומבקר המדינה לשעבר אליעזר גולדברג. המאבק הוא נגד מי שמנסה לערער על היכולת של הפרקליטים לבצע את עבודתם למען הציבור, ושואף להוציא את דיבתם רעה ולמגר באמצעות הביקורת עליהם את שלטון החוק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ