טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השופט מלצר: כהונת נתניהו כשר התקשורת "פוגעת בחופש העיתונות כזכות יסוד"

הרכב של חמישה שופטים דחה את עתירת "יש עתיד" נגד כהונתו של רה"מ כשר, אך שלושה שופטים קבעו כי יש מקום לדון בנושא בעתיד, אם לא ייפתרו הבעיות המהותיות שבכהונה כזו

תגובות
השופט חנן מלצר, באוקטובר אשתקד
אוליבייה פיטוסי

הרכב של חמישה שופטי בג"ץ דחה אתמול (רביעי) את עתירת מפלגת "יש עתיד" נגד כהונתו של ראש הממשלה נתניהו כשר בארבעה משרדים. עם זאת, השופט חנן מלצר קבע בדעת מיעוט כי היה מקום "לאסור על ראש הממשלה כפילות מעין זו". בנוסף, שלושה מחמשת השופטים קבעו כי יש לתת בעתירה "התראת בטלות" - כלומר, לאפשר דיון מחודש בכהונתו של נתניהו כשר, אם לא ייפתרו הבעיות המהותיות הכרוכות בכהונה כזו.

במסגרת נימוקיו מתח השופט מלצר ביקורת על כהונתו של נתניהו כשר תקשורת וציין כי זהו המשרד היחיד שבו לא מונה לנתניהו סגן. "בהיות ראש הממשלה עומד בראש הרשות המבצעת – פעילותו כשר תקשורת פוגעת, לכאורה, בהפרדת הרשויות, שכן המדיה התקשורתית נחשבת בעולם המודרני כמעין רשות רביעית", כתב השופט מלצר והוסיף: "יש בכך חזרה לא ראויה לימים שבהם משרד ראש הממשלה בישראל היה מופקד על כלי התקשורת האלקטרוניים והדבר נחשב כפוגם בדמוקרטיה" .

השופט מלצר כתב עוד כי "יש בכך אף התעלמות מהעובדה שבעבר נחקקו חוקים שהבטיחו עצמאות לרשות השידור הציבורית וכן לרשות השנייה, המפקחת על שידורי הרדיו והטלוויזיה הפרטיים. הדבר פוגע בחופש העיתונות כזכות יסוד - מבלי לעמוד בדרישות פסקת ההגבלה".

פסקת ההגבלה היא הסעיף בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שבהתבסס עליו קבע בזמנו נשיא העליון אהרון ברק כי בג"ץ מוסמך לפסול חוקים של הכנסת. התנאים שנדרשים כדי שבית המשפט לא ייענה לעתירה שעניינה פגיעה בזכויות יסוד היא שהפגיעה נעשית מתוך חוקיות, שהחוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל, נועד לתכלית ראויה, והפגיעה היא במידה שאינה עולה על הנדרש. השופט מלצר אמר למעשה כי הפגיעה שנגרמת מכהונתו של נתניהו כשר התקשורת לחופש העיתונות כזכות יסוד אינה עומדת בדרישות אלו.  

בניגוד לעמדתו של מלצר סברו ארבעה מחברי ההרכב - הנשיאה מרים נאור, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, והשופטים סלים ג'ובראן וניל הנדל כי דין העתירה להידחות, ולא התייחסו באופן פרטני לסוגיית כהונתו של נתניהו כשר התקשורת. הטענה המרכזית בעתירה היתה כי לראש הממשלה אין סמכות לכהן כשר בשל היעדר הסמכה מפורשת כזו בחוק. שופטי הרוב סברו כי היעדר ההסמכה המפורשת אינו מצביע על איסור.

עם זאת העלו השופטים תהיות בשאלת הסבירות, שלא נידונה בעתירה. השופט ג'ובראן כתב: "המצב הנוכחי שבו אנו נמצאים, לפיו ראש ממשלה ממונה על מספר משרדי ממשלה לתקופה לא מוגבלת – ללא הסמכה מפורשת בחוק היסוד –  הוא בעייתי... ראש הממשלה מחזיק בנוסף לסמכויותיו הרבות כראשון בין שווים גם את סמכויותיהם של מספר משרדים בעלי השפעה לא מבוטלת". ג'ובראן סיכם: "מסופקני אם מצב זה ראוי הוא בשיטת ממשל דמוקרטית". על כך הוסיף השופט רובינשטיין: "הסמכות דהיום קיימת לכאורה, אך היא קרובה לסכנת הידרדרות לאי סבירות ההופכת לחוסר סמכות".

בשל השיקולים הללו קבעו השופטים רובינשטיין, הנדל ומלצר כי יש לתת בעתירה "התראת בטלות" לפיה אם לא יוסדרו השאלות המהותיות באשר לכהונתו של ראש הממשלה כשר בארבעה משרדים, יהיה מקום לבחון את הנושא מחדש.

מלבד הערותיו של השופט מלצר, ישנם כמה קשיים חוקיים בתפקודו של נתניהו כשר תקשורת, שנבחנים כעת על יד היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט. במרכזם פניות ששלחו חברי הכנסת נחמן שי וזהבה גלאון בעקבות פרסום התחקיר של העיתונאי גידי וייץ ב"הארץ" על קשריו של נתניהו עם שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק שמחזיקה באתר החדשות "וואלה!".  

לפי התחקיר, בזמן שב"וואלה!" פורסמו אייטמים חיוביים על ראש הממשלה ובעיקר על רעייתו שרה נתניהו, נדרש נתניהו לקבל שורה של החלטות כשר התקשורת בעניין עסקיו של אלוביץ'. ככל הידוע, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ניהלה תכתובת ענפה עם משרד ראש הממשלה בעניין והכינה חוות דעת שהוגשה ליועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט. חוות הדעת כוללת המלצה לאסור על נתניהו לעסוק בענייני בזק, כמו גם בעסקים אחרים הנמצאים בשליטת אלוביץ'. בעניין זה מסרו ממשרד המשפטים כי "הנושא נמצא בטיפול מתקדם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות