טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חרדים שלא למדו לימודי ליבה תובעים פיצויים, והמדינה מאיימת: נתבע את ההורים והישיבות

יוצאים בשאלה תובעים פיצויים מהמדינה על שלא למדו אנגלית ומתמטיקה וכושר התעסוקה שלהם נפגע. המדינה: האחריות מוטלת על ההורים ועל מוסדות החינוך שבהם למדו התובעים

תגובות

בצעד יוצא דופן הודיעה בשבוע שעבר פרקליטות המדינה כי תתבע הורים של 52 צעירים יוצאים בשאלה, אשר הגישו לפני כחצי שנה תביעת נזיקין נגד משרדי החינוך, הכלכלה והביטחון בגובה ארבעה מיליון שקלים. לטענת היוצאים בשאלה, על המדינה לפצותם בשל הנזק שנגרם להם משום שאפשרה למוסדות החינוך החרדיים שבהם למדו לא ללמד את מקצועות הליבה. בשל כך, טענו התובעים, נפגעה יכולתם להשתלב בשוק העבודה ולהתקיים בכבוד באופן עצמאי.

במקביל להודעה כי תתבע את ההורים אם תתקבל תביעתם, הודיעה המדינה, באמצעות עו"ד מירית סביון מפרקליטות מחוז ירושלים, כי תתבע גם כ-90 ישיבות ובתי ספר חרדיים שבהם למדו היוצאים בשאלה. עוד טוענת המדינה כי אין לה אחריות ישירה או עקיפה למצב שמתארים היוצאים בשאלה, וכי ההורים והישיבות אחראים למצב.

את התביעה הגישו יוצאים בשאלה האורגנים בעמותת "יוצאים לשינוי", באמצעות עו"ד שלמה לקר. לדברי לקר, "בסגנון המתאים לאחרונת חברות הביטוח, המדינה מתנערת מכל אחריות. מכתב ההגנה עולה כי אין לה חובה לתמוך בהשלמת לימודים למי שחפץ בכך, וכי כולם אחראים להזנחת החינוך חוץ ממנה, התובעים שלא בחרו בגיל שמונה או 14 'לשנות מסגרת' או הישיבות שאין עליהן שום פיקוח אפקטיבי. כתב ההגנה מתנער לחלוטין מאחריות לאזרחים המשרתים בצבא, לומדים ומפרנסים את משפחותיהם. לקבוצה זו פשוט אין את הגב הפוליטי הנדרש".

בתביעה, שהוגשה באוקטובר האחרון, נכתב כי "המדינה בחרה להתכחש לאחריותה כלפי התובעים, והניחה לבתי הספר ולישיבות שבהם למדו לחמוק מחובתם ליישם את תוכנית הליבה ולהקנות לתלמידיהם את היכולת הבסיסית לרכוש מקצוע ולהתפרנס בכבוד. כתוצאה מכך, סיימו התובעים את לימודיהם כשברשותם ידע בסיסי בלבד במקצועות חיוניים דוגמת מתמטיקה, אנגלית ומדעים".

עוד נכתב בתביעה, כי "התובעים הצליחו בכוחות עצמם ועל חשבונם להגשים את חלומם ולהשלים את פערי ההשכלה. ואולם רובם ככולם נאלצו להקדיש לשם כך שנים ארוכות, והשקיעו סכומי כסף ניכרים ברכישת השכלה שאותה היה על המדינה לספק להם — בדומה ליתר בני גילם". טענה נוספת היא שהמדינה מפלה לרעה את היוצאים בשאלה בכך שהיא מונעת מהם להשתתף בתוכניות סיוע להשתלבות בלימודים ובתעסוקה לבני המגזר החרדי.

בתגובה שהגישה בשבוע שעבר, ביקשה המדינה לדחות את התביעה על הסף. לצד הטענות כי היא "אפשרה ומאפשרת לכלל ילדי ישראל אפשרויות מגוונות ללימודים בבתי ספר שונים", הדגישה המדינה כי היא אינה "נושאת באחריות כלשהי, ישירה, עקיפה או שילוחית, לאירועים" המתוארים בתביעה, וכי "לתובעים ולהוריהם ניתנה זכות הבחירה שאפשרה להם לבחור ממגוון בתי הספר הקיימים, את המוסד הלימודי המתאים להם ולהשקפת עולמם ואורח חייהם, כפי שאכן עשו". עוד טוענת המדינה כי אם סבורים היוצאים בשאלה כי נגרם להם נזק כלשהו - עליהם להפנות את טענותיהם "כלפי הוריהם או בתי הספר בהם למדו".

במקרה שעמדת המדינה לא תתקבל, הודיעה הפרקליטות כי "יש להטיל את האחריות על  הצדדים השלישיים", כלומר - ההורים ומוסדות החינוך החרדיים. על הראשונים נכתב כי הם "בחרו ביודעין עבור ילדיהם את המוסדות החינוכיים שבהם למדו", ואילו על האחרונים נכתב כי הם "נמנעו מללמד לימודי בסיס בניגוד לדין ו/או הפרו חובות והוראות אחרות".

מעמותת "יוצאים לשינוי" נמסר כי מצד אחד טוענת המדינה כי הלומדים במוסדות החרדיים קיבלו השכלה ראויה, ומצד אחר "מבקשת מבית המשפט לראות בישיבות אחראיות למצב וכנתבעים בתיק. בנוסף, מנסה (המדינה) להטיל את האשמה על הורי התובעים, שחטאו בכך ששלחו את ילדיהם למוסדות חינוך חרדיים, שהם כמובן חוקיים וממומנים על ידי המדינה". לדברי יוסי דוד, הפעיל בעמותה, "הניסיון של המדינה להתנער מאחריות לאכוף את החוק מגיע עד כדי איום בתביעה נגד ההורים".

עוד נמסר מהעמותה כי טענת המדינה ולפיה הורי התובעים בחרו לא ללמד את ילדיהם מקצועות ליבה היא "מקוממת ולא חוקית, כיוון שאין זכות בחירה נגד חוק חינוך חובה - ולכן תפקידה של המדינה הוא לאכוף את החוק ולחייב את ההורים ללמד את ילדיהם ליבה. מכיוון שהמדינה לא עשתה כך, הרי שהיא נושאת באחריות למצבם של אותם ילדים כיום".

באשר למסלולים שמציעים משרדי הממשלה השונים להשלמת השכלה, אומרים בעמותה כי הם "פתוחים אך ורק בפני מי שמקיים אורח חיים חרדי, מה שגורם ליוצאים בשאלה 'ליפול בין הכיסאות'. במשך שנים סירבה המדינה בתוקף לדאוג לקטינים מהמגזר החרדי, והפקירה את גורלם בידי עסקנים ואנשי ציבור. מציאות זו הובילה למצב שבו יש מאות אלפי אזרחים ללא השכלה בסיסית וללא הכלים הנדרשים לממש את הפוטנציאל שלהם".

לדברי יאיר הס, מנכ"ל אגודת ה.ל.ל המסייעת ליוצאים בשאלה, "המדינה ממשיכה להתנער מחובתה להעניק לימודי ליבה שיאפשרו לאזרחיה לחיות בכבוד, ואת תוכניות ההצלה המיועדות לחרדים מבוגרים היא מפעילה באמצעות מנגנונים חרדיים, המקיימים כפייה דתית. תוכנית המלגות הארצית היחידה עבור יוצאים לשאלה מופעלת על ידינו. השנה הענקו מלגות ל-200 סטודנטים, ללא כל מימון ממשלתי ומתורמים פרטיים בלבד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות