התקבלה עתירת היועמ"ש נגד שחרורו המוקדם של ראש ארגון פשיעה

מנדלבליט עתר בעקבות החלטת ועדת השחרורים לקצר שליש מעונשו של ארמונד מיארה. שופטי בית המשפט המחוזי קבעו כי "הוועדה התעלמה מהאינטרס הציבורי ומהסכנה שבשחרורו"

אלמוג בן זכרי
אלמוג בן זכרי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלמוג בן זכרי
אלמוג בן זכרי

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל היום (רביעי) את עתירת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, והורה לבטל את החלטת ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר לקצר שליש מתקופת מאסרו של העבריין ארמונד מיארה, המרצה שש שנות מאסר בגין ניהול ארגון פשיעה.

"נדמה כי הוועדה לא שקלה את כל השיקולים שהיה עליה לשקול ונתנה משקל לשיקול האישי של המשיב, תוך שהתעלמה מהאינטרס הציבורי ומהסכנה שעלולה לצמוח משחרורו המוקדם של האסיר", ציינו שופטי המחוזי. הם הוסיפו כי על אף שהוכנה עבור מיארה תוכנית שיקומית, "עברו הפלילי, סוג העבירות בגינן הוא נותן את הדין והתנהגותו במהלך מאסרו, מעידים על מסוכנות רבה".

ארמונד מיארה בבית המשפט, ב-2012
ארמונד מיארה בבית המשפט, ב-2012צילום: אילן אסייג

במסגרת הסדר טיעון, בינואר 2013 נגזר על מיארה שש שנות מאסר. זוהי היתה הפעם ה-16 שהוא נשלח לכלא במהלך חייו. כתב האישום ייחס לו 14 אישומים שונים בהם ניהול ארגון פשיעה, שיבוש מהלכי משפט ואיומים. מועד שחרורו הצפוי, ללא קיצור שליש מעונשו, הוא במארס 2018. 

בינואר הופיע לראשונה מיארה בפני ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר וביקש לקצר את מאסרו בשליש כך שישוחרר במארס 2016. הוועדה החליטה לדחות את מתן ההחלטה בארבעה חודשים כדי לבחון את התנהגותו והשתלבותו בהליך טיפולי שהחל. לפני כשבועיים התכנסה הוועדה שוב בעניינו של מיארה והחליטה לשחררו כשהיא מתבססת על התוכניות השיקומיות בהם הוא משתתף ועל היעדר עבירות משמעת. בתגובה להחלטת ועדת השחרורים, עתר היועמ"ש נגד ההחלטה בטענה כי הוועדה מפגינה "התעלמות מוחלטת" ממידע מודיעיני שהעבירו המשטרה ושירות בתי הסוהר נגד מיארה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ