בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארנו מימרן בחקירתו הראשונה: תרמתי לנתניהו 200 אלף דולר

בתמלילי החקירה מוצגת התרומה בהקשר של בחירות 2009. נתניהו טען שהתרומה חוקית כי היא התקבלה ב-2001, כשהיה אדם פרטי

138תגובות
מימרן (מימין) בבית המשפט בפריז, במאי. העביר למקורביו כספים דרך חשבונות בנק אמריקאיים
BERTRAND GUAY / אי־אף־פי

ארנו מימרן, הנאשם המרכזי בפרשת "העוקץ של המאה" בצרפת, העיד בחקירתו הראשונה בינואר 2015 כי העביר לראש הממשלה בנימין נתניהו סכום של 200 אלף דולר. תמלילי החקירה, שתוכנם נודע ל"הארץ", סותרים את טענתו של נתניהו כי קיבל ממימרן 40 אלף דולר באופן חד פעמי ב–2001 כשהיה אדם פרטי.

מתחקיר משותף של "הארץ" והאתר הצרפתי "מדיהפארט" עולה שמימרן הזכיר את נתניהו בחקירתו בתשובה לשאלה על עד המפתח בפרשה, ג'רמי גרינהולץ, המסתתר בישראל בשם איתן לירון. מימרן השיב שלא ידע בדיוק מה היה תפקידו של גרינהולץ בהונאה והוסיף: "פגשתי אותו לראשונה בישראל בתחילת 2009. אז הייתי נוסע לשם הרבה, כי זו היתה תקופת הבחירות, ואני מקורב לנתניהו שתרמתי לו 200 אלף דולר".

אם אכן תרם מימרן ב–2009 סכום של 200 אלף דולר לנתניהו, בעת שהיה פוליטיקאי פעיל לקראת מערכת בחירות, הרי שהדבר עומד בסתירה לחוק למימון מפלגות, המגביל את סכומי התרומות. בתשובתו הבחין מימרן בין תרומה זו להיכרותו עם נתניהו והוסיף: "אני מכיר את נתניהו מאז שנת 2000 כי הייתי משאיל לו את הדירה שלי, בשדרות ויקטור הוגו בפריז".

בדיקת הטיסות של מימרן מאשרת את טענתו באשר לביקוריו בישראל בסמוך לבחירות. לפי הרשימה, שהועברה מרשויות שדות התעופה בישראל ובלה־בורז'ה שבצרפת לחוקרים ושתוכנה נודע ל"הארץ", מימרן טס במטוס פרטי לישראל ב–2 בפברואר בבוקר, חזר לצרפת ב–5 בפברואר בצהריים, טס חזרה לישראל ב–10 בפברואר בבוקר וחזר לצרפת ב–12 בפברואר בערב. הבחירות התקיימו ב–10 בפברואר.

במשפט עצמו אמר מימרן בהקשר זה, בלי שנשאל על כך: "מימנתי את נתניהו ברמה של מיליון אירו". מאוחר יותר, בראיון לחדשות 10, התנער מדבריו וטען שהעביר לנתניהו סכומים נמוכים יותר.

עדותו של מימרן בבית המשפט אינה סותרת את הודאתו במשטרה על תרומה של 200 אלף דולר, מכיוון שה"מימון" של נתניהו על־ידי הנאשם כלל עלויות כבדות לאורך השנים, בהן חופשות באתר הסקי קורשוול באלפים הצרפתים, חופשות במונקו בריביירה הצרפתית וכאמור השאלה ללא תשלום של דירתו של מימרן בפריז.

דבריו של מימרן נאמרו בחקירה הראשונה לאחר המעצר, מועד שלו מייחסים משפטנים חשיבות רבה. מימרן נעצר ב–20 בינואר 2015 בשעה 7:15 בבוקר, והובא לחקירה הראשונה בשעה 13:50. אחיו הצעיר, בנז'מין מימרן, זומן למתן עדות ב–3 בפברואר ונשאל אם היה לו חלק בהונאה. לאחר שהכחיש, הוא נשאל מדוע אם כן נסע לישראל עם אחיו ועם נאשם מס' 2 בפרשה, מרדכי מולי. על רוב הנסיעות הללו השיב בנז'מין מימרן שאינו זוכר את סיבותיהן. על הטיסה ב–10 בפברואר השיב: "אני לא זוכר, אלא אם זה היה המועד של הבחירות".

מטעמו של ראש הממשלה נתניהו נמסר בתגובה: "הכל קשקוש. אנו עומדים בתוקף מאחורי העובדות הברורות: התרומה היחידה של ארנו מימרן, בסך 40 אלף דולרים, ניתנה בשנת 2001 לקרן הפעילות הציבורית, כפי שמתיר החוק, בתקופה שבה מר נתניהו היה אזרח פרטי". עוד נמסר כי "המתקפות החוזרות ונשנות בנושא מימרן, שנועדו להעלים את הישגיו הגדולים של ראש הממשלה למען מדינת ישראל, לא יועילו. לא המתקפה הקודמת בעיצומו של הביקור ההיסטורי ברוסיה, ולא המתקפה הנוכחית בעיצומו של הביקור ההיסטורי באפריקה".

שלשום פורסם בחדשות ערוץ 2 כי הפרשה החדשה שבודקת המשטרה בעניינו של ראש הממשלה קשורה בכספים שקיבל לכאורה מאנשי עסקים זרים לאחר שובו לראשות הממשלה ב–2009. השאלה אם הפרשה החדשה קשורה ישירות או בעקיפין לפרשת מימרן מקבלת תפנית לנוכח מקור התשלומים שביצע מימרן לחשבונות בנק של מקורביו בישראל: על־פי ממצאי תחקיר "הארץ", רוב ההעברות הכספיות של מימרן למקורביו בוצעו משני חשבונות בנק אמריקאיים.

החשבון הראשון ממנו בוצעו העברות רבות מכספי ההונאה למוטבים ישראלים הוא חשבונו האישי של מימרן ב"בנק ספרא" בניו יורק. כך למשל ביצע מימרן העברה בנקאית של 180 אלף אירו ב–23 בפברואר 2010, בשיאה של ההונאה אשר הניבה למארגניה, על־פי כתב האישום, רווח נקי של 283 מיליון אירו. העברה בנקאית זו נרשמה לפקודת חשבון בבנק לאומי השייך למשרד הנוטריונים "בנישו־ברנשטיין" בירושלים. ההעברה מופיעה בחשבון כשלצדה ההערה "מקדמה על קניית הנכס", ומימרן אמר בחקירתו שאינו זוכר למי היה מיועד הנכס. עו"ד בנישו ממשרד בנישו־ברנשטיין אמר ל"הארץ" שאינו מעוניין להגיב.

פחות מחודש לאחר מכן, בעת שביקר בישראל, העביר מימרן מחשבונו בבנק ספרא מיליון אירו בשני תשלומים עוקבים לחשבון בבנק דיסקונט באילת הרשום על שם דוד כהן. מימרן אמר בחקירתו שכהן הוא מתווך נדל"ן ושהוא התחייב להעביר באמצעותו מיליון אירו לרכישת נכס עבור אדם שאינו מכיר. "הארץ" איתר שני מתווכי נדל"ן בשם דוד כהן, ושניהם הכחישו כל קשר למימרן ולהעברה.

זאת ועוד, איש עסקים זר נוסף שורבב לתוך חקירת התשלומים המסתוריים של מימרן בישראל: בחקירה התברר שמימרן נהג להשתמש לעתים תכופות בחשבון הבנק האמריקאי של חבר משפחה, מגדל בקר יהודי מארגנטינה בשם ליאנדרו ליברמן. על־פי הודאתו, אישר ליברמן למימרן להשתמש בחשבונו האמריקאי כדי להתגבר על מגבלות רגולטוריות בארה"ב. בין השאר העביר מימרן דרך החשבון של ליברמן סכום של 400 אלף יורו לחברה בשם "ישרא־מארט" תמורת "רכישת יהלום כמתנה". מימרן אמר בחקירתו ש"אינו זוכר" למי היה מיועד התשלום, או היהלום אשר נקנה באמצעותו. העברה זו בוצעה על־ידי מימרן באמצעות פקס מתוך משרד השירותים העסקיים של מלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

רשויות החוק בצרפת החלו להחרים נכסים של ארנו מימרן ושל נאשמים נוספים בפרשת "העוקץ של המאה", וביקשו מהרשויות בישראל למפות את כל חשבונות הבנק ונכסי הנדל"ן שאליהם הוזרמו על־פי כתב האישום כספי ההונאה. בין הנכסים אשר הוחרמו בולט בניין מגורים בשדרות ויקטור הוגו בפריז, אשר אינו רשום על שמו של מימרן, למרות שעל־פי החקירה הוא בעליו האמיתיים. זהו הבניין שבו נהג להתארח נתניהו בהזמנתו של מימרן.

הרשויות בצרפת עיקלו גם את חשבונות הבנק של מימרן, ביניהם חשבון מניות בבנק HSBC שבו רשומים נכסים פיננסיים בסך 7 מיליון יורו, אשר על פי כתב האישום נגנבו מהקופה הציבורית. הרשויות ביקשו למפות גם את העברות הכספים לישראל של הנאשמים האחרים בפרשה, ביניהם איש הנדל"ן הישראלי אדי אביטן. בחקירתו אמר אביטן שקיבל 2 מיליון אירו ממימרן כהלוואה, שאותה החזיר. מימרן אמר בחקירתו שאינו מכיר את אביטן, ושהוא העביר לחשבון הבנק הישראלי שלו 2 מיליון אירו לפי בקשתו של סמי סווייד, ראש הכנופיה שמאחורי ההונאה, אשר נרצח בפריז ב-2014.

משרד המשפטים הצרפתי ביקש גם לקבל מידע על חשבונות הבנק של חברת "אלברקום" להמרת מט"ח, שדרכם זרמו לפחות 40 מיליון יורו מכספי ההונאה. אלברקום שיתפה פעולה עם החקירה הצרפתית בשלביה הראשונים, אולם בהמשך החליט בעליה, אלכסנדר ברנשטיין, לשמור על זכות השתיקה. פרקליטו, עו"ד רון דרור, אמר בתגובה לפניית "הארץ" שמרשו שיתף פעולה עם החקירה עד גבול מסוים, ושהוא עצמו נסע לפריז להשיב על השאלות. אולם למיטב הבנתו, "מרשיי לא עברו עבירה על פי הדין הישראלי, שהוא הדין הקובע".

בעת החקירה על ההעברות הכספיות של הנאשמים לישראל התקשו החוקרים הצרפתים להבין כיצד לא דיווחה הרשות למלחמה בהלבנת הון בישראל על התנועות הללו לרשויות הבינלאומיות על־פי הפרוטוקול הבינלאומי נגד הלבנת הון, דו"ח גאפ"י (GAFI). דובר הרשות לאיסור הלבנת הון מסר ל"הארץ" בתגובה: "הרשות הינה רשות מודיעינית. משכך, אין הרשות מאשרת או מכחישה קיומן של בדיקות מטעמה, ועל פי חוק אינה מוסמכת להעביר פרטים כלשהם ממאגר המידע שלה, ככל שקיים מידע שכזה".

חברה נוספת שנמצאת על הכוונת של הצרפתים היא חברת רפאים בשם MK Holdings, אשר נאשם מס' 2 מרדכי מולי הקים לכאורה עם נאשם מס' 4, אזרח ישראלי־פולני בשם יארוסלב קלפוסקי. על־פי הודעותיהם במשטרה, מולי־קלפוסקי הקימו חברת נדל"ן בישראל בהשקעה ראשונה של 100 אלף אירו, אולם החברה נסגרה ללא פעילות.

"הארץ" איתר שלוש חברות בשם כזה אולם אין להן שום קשר לנאשמים. עורך הדין אלי מיארה, המופיע בדברי הנאשמים כמי שהתבקש לפתוח את החברה ואז לסגור אותה, אמר בתגובה ל"הארץ" שהוא "זוכר איזשהו עניין עם חברה כזו", אולם הבהיר שהוא לא התבקש על ידי מולי לרשום את החברה ובוודאי שלא לסגור אותה. עו"ד מיארה הבהיר שאינו רואה עצמו כפרקליטו של מרדכי מולי.

בינתיים ממשיכות הרשויות בפריז להחרים את הנכסים של הנאשמים על אדמת צרפת. בין השאר, הוחרמה דירה פריזאית שהיתה בבעלות משפחת סוויד ומכוניות רבות שהיו שייכות לארנו מימרן ולמרדכי מולי. מחר צפוי למסור בית המשפט בצרפת את פסק הדין בפרשת ההונאה במרכזה עומד מימרן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו