פרופסור באוניברסיטת תל אביב הטריד סטודנטית ולא הושעה

על פי בית הדין המשמעתי של האוניברסיטה המרצה שאל לכאורה סטודנטית לתואר שני "האם היא שומרת נגיעה", כינה אותה "כוסית" ושאל "האם את במחזור". בית הדין נזף בו, אך לא השעה אותו

ירדן סקופ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ירדן סקופ

פסק דין משמעתי של אוניברסיטת תל אביב חושף כי פרופסור, חבר סגל אקדמי באוניברסיטה, הטריד מינית סטודנטית אך לא הושעה מתפקידו. המתלוננת היתה תלמידת תואר שני באוניברסיטה, נשואה, דתיה ואם לילד. על פי פסק הדין, השניים נפגשו במהלך שנת הלימודים תשע"ד, על מנת לגבש נושא לתזה שהתכוונה המתלוננת לכתוב בהנחיית הנתבע. ב–6 במארס התקיים מפגש בין הנתבע בדין משמעתי והמתלוננת במשרדו. השיחה הגיעה לנושאי צניעות ואיסור נגיעה.

על פי פסק הדין, שאל הנתבע את המתלוננת האם היא שומרת על איסור נגיעה. היא השיבה לו שלא תימנע מללחוץ את ידו של גבר. הוא הושיט לה את ידו ללחיצה, ולאחר מכן המשיך לאחוז את ידה וללטפה תוך עצימת עיניים. על פי פסק הדין, שחיברו חברי הרכב בית הדין המשמעתי של האוניברסיטה - פרופסור נינה זלצמן, פרופסור גיא מונדלק ודוקטור אורנה הררי - שאל הפרופסור את הסטודנטית "האם את במחזור עכשיו?". היא השיבה לו: "זה לא עניינך, זה עניינו של בעלי". בהמשך הפגישה, חזר הנתבע כמה פעמים על השאלה "למה את לא נותנת לי את היד שלך?". המתלוננת השיבה לו: "למה שאתן לך את היד?", וביקשה ממנו להתקדם. היא ציינה בפניו שהתנהגותו "היא לא לעניין". 

סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, ב-2015
סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, ב-2015צילום: תומר אפלבאום

בהמשך המפגש הציע הנתבע למתלוננת לחקור נושא מסוים, והיא הביעה חשש שתתקשה למצוא מרואינים שישתפו עמה פעולה. הוא ענה לה: "כוסית כמוך, כמובן שירצו להתראיין אצלה". המתלוננת הביעה תמיהה על הניסוח, והמנחה שאל אותה: "את לא חושבת שאת יפה?". לאחר משפט זה, קמה המתלוננת במטרה לעזוב את החדר. בסוף המפגש שאל אותה הנתבע: "בפגישה הבאה, תלטפי לי את היד?". המתלוננת השיבה: "ממש לא".

כמה ימים לאחר מכן הודיעה המתלוננת לפרופסור כי החליטה שלא לכתוב בהנחייתו את עבודת התזה. היא פנתה לנציבה הממונה על הטיפול בהטרדות מיניות במוסד דאז, פרופסור רחל ארהרד. הנציבה העבירה את הטיפול לאהוד אור, ששימש כסגנה. בערוץ 10 פורסמו היום פרטים מפסק הדין, שעלה לרשת וחשוף לציבור. 

עבירות המשמעת המיוחסות לנתבע הן התנהגות שאינה הולמת איש סגל אקדמי והטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות. בתחילה כפר הנתבע בעובדות, מלבד עצם קיום הפגישה, ומאוחר יותר אמר כי החזיק את ידה של המתלוננת על מנת לנחם אותה. השופטים התרשמו כי גרסת המתלוננת עקבית, הוצגה באופן סדור ויש בה היגיון פנימי. מנגד, כתבו כי ״גרסת הנתבע במסגרת עדותו בבית הדין, וכך גם בהליך הבירור, היתה לעיתים עמומה… ולבסוף גרסתו לגבי פרטי ההתרחשות משכנעת פחות״.

חברי בית הדין קבעו כי ״משום שלא נמצא חיזוק חיצוני לכל פרטי ההתרחשות שתיארה (המתלוננת), לא קיבלנו את גרסתה בשלמותה כהוכחה לכל אחת מן העובדות המפורטות בכתב התביעה, אלא הגבלנו את מסקנתנו בשאלת הוכחת רכיביה העובדתיים של הטרדה מינית רק לגבי אותן עובדות שלהן נמצא חיזוק בעדות הנתבע״. ההרכב כתב עוד כי ״אין לנהל מפגשים עם תלמידים מאחוריי דלתיים סגורות… אין מקום לנחם תלמיד/ה במגע פיזי, וניתן לעשות זאת במידת הצורך גם באופן מילולי. כמו כן אין מקום לשאול תלמידה אם היא ׳שומרת על איסור נגיעה׳״.

ההרכב פסק בפברואר 2016 כי יש להטיל על הנתבע שלושה עונשים: נזיפה בתיקו האישי, השעיה על תנאי ללא משכורת מעבודתו באוניברסיטה למשך ששה חודשים. התנאי הוא שלא יורשע בעבירת משמעת במשך שמונה שנים מיום מתן גזר הדין. כמו כן הנתבע מנוע מלכהן במשך 5 שנים בכל תפקיד ניהול אקדמי באוניברסיטת תל אביב. 

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה כי ״האוניברסיטה בדקה את התלונה באופן יסודי וממצה והגישה תביעה נגד חבר הסגל לבית הדין המשמעתי של האוניברסיטה באשמת הטרדה מינית והתנהגות שאינה הולמת. בית הדין הרשיע את חבר הסגל בעבירות אלה״.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ