בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי 14 שנות מאסר: אתי אלון השתחררה מהכלא

ועדת השחרורים קבעה כי עונשה של אלון, שנידונה ל-17 שנות מאסר בגין מעילת הענק בבנק למסחר, יקוצר: "שילמה את המחיר אותו היה לשלם. הייתה אסירה למופת"

42תגובות

אתי אלון שוחררה היום (חמישי) מכלא נווה תרצה בתום 14 שנים וחצי, לאחר שועדת השחרורים קבעה כי תשוחרר מוקדם ממאסרה. על אלון נגזרו במקור 17 שנה בעקבות מעילת הענק שביצעה. בפברואר דחתה הוועדה את בקשתה של אלון לשחרור מוקדם, אך הציעה לצדדים להסכים לשחרור תוך חצי שנה מהדיון. לראשונה, הפרקליטות לא התנגדה לשחרורה המוקדם.

שירות בתי הסוהר קיבל באופן רשמי את החלטת ועדת השחרורים ואתי אלון שוחררה. לאחר שחזרה מאולם בית המשפט לבית הסוהר נווה תרצה, בו ריצתה את המאסר עברה תהליך שחרור מסודר. ההליך כלל החזרת ציוד, מעבר בין גורמי המקצוע השונים בבית הסוהר – חינוך, עובדת סוציאלית, מרפאה וראיון אצל מפקדת בית הסוהר, סגן גונדר שרה פרידמן.

אתי אלון עוזבת את בית הסוהר, היום
מוטי מילרוד

בהחלטת הוועדה נכתב כי "מלאה הסאה, האסירה קיבלה עונש חמור ועברו כ-14 וחצי שנים בהן היא מרצה מאסר. יש מקום של ממש לראות את האסירה כמי ששילמה את המחיר אותו היה לשלם בשל מעשיה. זאת גם כאשר אנו באים ושוקלים את הפגיעה בציבור, הפגיעה הכספית ברוכשי המניות והפגיעה בציבור כולו ששילם את מחיר הגניבה".

באשר להתנהגותה של אלון בכלא מצאו חברי הוועדה כי יש לציין כי אלון הייתה "אסירה למופת במהלך כל שנותיה במאסר". חברי הוועדה ציינו כי היא "לקחה חלק משמעותי בהליכי השיקום אותם עברה, בטיפול הפרטני, במהלך שהייתה באגף השיקום, בפעילויותיה הרבות בחינוך, בקבוצת ההורים, בתיאטרון הקהילתי, בקבוצה לאימון אישי וכן בקורס הקרימינולוגיה שעברה".

כעת לשחרורה של אלון יש מספר תנאים בהם תידרש לעמוד. בין השאר ייאסר על אלון ליצור כל קשרעם אחיה, עופר מקסימוב, וכן לקבל ממנו כספים. עם זאת, בהחלטה ציינו חברי הוועדה כי אמם של השניים נפטרה לפני שבוע וחצי וכי "באם יווצר צורך שהאסירה תשהה עם אחיה באותו מקום באחד האירועים לזכר אימם, לא תתקיים ביניהם כל שיחה". עוד כתבו בעניין זה בהחלטה כי "מאחר ומדובר באחים, שהקשר ביניהם גרם לסבל רב כל כך לאסירה, הרי ייתכן כי יש לחדש קשר זה בעתיד, אולם מן הראוי כי חידוש הקשר לא ייעשה בעת שהאסירה משוחררת ברישיון, אלא אם כן, יחליטו הגורמים הטיפוליים מטעם הרשות לשיקום האסיר לסייע לאסירה ליצור קשר זה וקשר זה יהיה מפוקח אך ורק באמצעות הגורמים הטיפוליים ולא לפני תום שנה אחת מהיום, ולאחר שתתקבל עמדת משטרת ישראל באשר ליצירת קשר זה".

בנוסף, נדרשת אלון להסדיר תוך 90 יום את הקנס שהוטל עליה לשלם בהליך הפלילי. היא נדרשת להתייצב במשטרה אחת לשבועיים, נאסר עליה לצאת מהארץ, והיא נדרשת להיות במעצר בית בכל יום מהשעה עשר בלילה ועד שש בבוקר. בנוסף היא נדרשת לעבוד במשרה מלאה בחברה בשם call יכול ולהציג את תלושי השכר שלה ולקיים את המשך תכנית שיקומה עד למועד שבו יסתיים הפיקוח עליה באפריל 2019. 

"אנחנו שמחים מאוד על הרגע הזה, חיכינו לו הרבה זמן כמשפחה", אמרה נואל מקסימוב, אחייניתה של אלון לחדשות ערוץ 2. "אנחנו מחכים לקבל את אתי אלינו, לעזור לה להסתכל בחזרה לחיים שיהיו ככל האפשר נורמטיביים. אני רוצה להודות לכל האנשים שתמכו בנו".

אלון החלה לרצות את עונשה באפריל 2002, לאחר שהורשעה בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ובגניבה בידי עובד בסכום של יותר מ–250 מיליון שקלים שגנבה מהבנק למסחר לשם כיסוי חובותיו של אחיה עופר מקסימוב לשוק האפור. המשטרה מתנגדת גם היום לשחרור, בשל העובדה שהכספים הגיעו, בין היתר, לארגוני פשיעה ומשמשים אותם עד היום.

"בעבר ראינו חומרה יתרה בכך שהכספים עברו לארגוני פשיעה וייתכן כי נגרמה פגיעה חמורה בציבור, לרבות בתחושת הביטחון שלו ובגופו, בשל אירועי יריות ברחובות הקשורים קשר ישיר למעשיה של האסירה", כתב השופט שלמה שהם בהחלטת הוועדה מפברואר. "יחד עם זאת", הוסיף השופט, "האסירה קיבלה עונש חמור ולאחר שיעברו למעלה מ–14 וחצי שנים מעת שנכנסה למאסר, נראה כי ראוי שנישא עינינו אל עבר העתיד, אל סיכויי השיקום של האסירה ונראה לנו כי בשלב זה אין סכנה מרובה בשחרור וגם הפגיעה באמון הציבור איננה גבוהה".

אלון ביקשה לנכות שליש ממאסרה כבר במארס 2013, אך בקשתה נדחתה על ידי הוועדה. לאחר דיון חוזר, בדצמבר 2014 החליטה הוועדה להורות על שחרורה המוקדם של אלון, אך המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי בלוד והערעור התקבל. אלון עוברת הליך שיקומי כבר שנים רבות, הביעה חרטה על מעשיה והיא עובדת בבית דפוס מחוץ לכלא מדי יום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו