בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדיקת "הארץ"

מח"ש סוגרת תלונות על ירי פסול של שוטרים במחבלים - בלי לחקור

מוסטפא ח'טיב ניסה לדקור שוטר וכשהתרחק מהמקום נורה בגבו. מותו שתועד בסרטון הוא רק אחד בשורת תיקים שמח"ש סגרה בלי לחקור שוטרים או לפנות לעדי ראייה

166תגובות
מוחמד אבו חאלף נורה לאחר שדקר שוטרים, בפברואר
מתוך ערוץ היוטיוב

ב–12 באוקטובר 2015, בעיצומו של גל פיגועי הדקירה, הגיע מוסטפא ח'טיב בן ה–17 לשער האריות בירושלים. לפי המשטרה, הוא שלף סכין וניסה לדקור שוטר מג"ב שהיה במקום. השוטר לבש אפוד מגן ונותר ללא פגע, ח'טיב נורה למוות. במשפחת ח'טיב לא מיהרו לקבל את גרסת המשטרה לאירוע ופנו למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) כדי לוודא שהירי אכן בוצע לפי הנהלים.

ככלל, בכל מקרה שבו ירי של שוטר מסתיים במוות, בודקת מח"ש אם נסיבות האירוע אכן חייבו את התוצאה הקטלנית שלו. ארבעה חודשים חלפו עד שבמארס הגיעה סוף סוף תשובה ממח"ש. "לאור בדיקת החומר שהגיע לידינו הנוגע לאירוע שבנדון", נכתב בה, "הגענו לכלל מסקנה כי לא הונחה תשתית ראייתית המלמדת על ביצוע עבירה פלילית על ידי מי מהשוטרים באירוע".

אולם יש להתעכב על "בדיקת החומר". עיון בתיק החקירה גילה כי מח"ש כלל לא חקרה ואף לא תשאלה את השוטרים שהיו מעורבים במקרה. למעשה, היא הסתפקה בדו"ח הפעולה שהם כתבו לאחר האירוע ובתשאול פנימי שערכה המשטרה לשלושה שוטרים. אך חמור מכך, מתברר כי אותו דו"ח פעולה — שהיה היחיד שהופיע בתיק החקירה שנשלח לעורכי הדין של המשפחה — כלל לא נגע לתקרית שבה נהרג ח'טיב, אלא לאירוע אחר שהתרחש יומיים קודם לכן.

סרטון מצלמת האבטחה שתיעד את התקרית והגיע לידי "הארץ" מראה כיצד ח'טיב דוחף שוטר ופותח במנוסה מדבוקת השוטרים — ורק אז נורה בגבו. אולם חוקרי המחלקה לא גבו עדויות מעוברי אורח שהיו במקום. לאחר שהמשטרה התנגדה לביצוע נתיחה שלאחר המוות בגופתו של ח'טיב, נעשתה נתיחה עצמאית במכון לרפואה משפטית של אוניברסיטת אל־קודס באבו דיס, ביוזמת עורכי הדין של בני משפחת ח'טיב, מטעם מרכז עדאלה וארגון אלדמיר. ממצאיה עלו בקנה אחד עם הסרטון: הירי שהוביל למותו של ח'טיב כוון לפלג גופו העליון, לרבות גבו.

"תיק הראיות מעלה כי ישנם מחדלי חקירה רבים במקרה זה ושאלות רבות בתיק", אומר עו"ד פאדי ח'ורי שייצג את משפחת ח'טיב. "חרף זאת, מח"ש לא ביצעה שום פעולה עצמאית והתבססה על מסקנות המשטרה באופן מוחלט, אף שעולה בבירור מהתיעוד החזותי של הירי כי הוא היה בניגוד להוראות הפתיחה באש". במח"ש טענו כי הירי נדרש על מנת לנטרל סכנה וכי ייתכן שדו"ח הפעולה השגוי היה חלק מיומן מבצעים שנאסף כחלק מהבדיקה.

המחדלים בתיק של ח'טיב אינם מקרה יחיד. בחודשים שחלפו מאז החל גל הטרור הוגשה שורה של בקשות למח"ש לבחינת נוהלי הירי במחבלים, אך מתברר כי למעט במקרה אחד, תיקים נסגרו ללא חקירת השוטרים על ידי מח"ש או גביית עדותם. אחד המקרים התרחש יומיים בלבד לאחר אותו אירוע בשער האריות. 

אז נדקרה אשה בת 72 בתחנה המרכזית בירושלים. שוטרים שהגיעו למקום ירו למוות בחשוד, אחמד אבו שעבאן, בן 22, בסמוך לתחנה. בסרטון קצר שתיעד את האירוע נראה שוטר יורה בו כשהוא שוכב על הרצפה.

בני משפחתו של אבו שעבאן, שטענו כי ההרוג לא היה מעורב בפיגוע, ביקשו ממח"ש לחקור את נסיבות הירי. התשובה שקיבלו דמתה מאוד לזו שקיבלה משפחת ח'טיב. "מבדיקת החומר הרלוונטי עולה כי הירי בוצע מיד לאחר שאחמד דקר אשה בת 72, ולאחר שזוהה על ידי אזרחים כמי שביצע את פיגוע הדקירה, ובעודו אוחז בסכין בטבורה של העיר", כתבה עו"ד ליאורה נהון, סגנית מנהל המחלקה לחקירות שוטרים והוסיפה: "הירי נדרש על מנת לסכל המשך ניסיונות דקירה והצלת חיי אדם". כאשר ביקשו בני המשפחה, באמצעות מרכז עדאלה, לערער על ההחלטה ולקבל אותו "חומר רלוונטי" שהביא לסגירת התיק, הם קיבלו תשובה מפתיעה. "אין חומר בתיקנו מלבד התלונה שנתקבלה במחלקתנו מארגונכם", התבשרו. במענה לפניית "הארץ" הסבירו במח"ש כי תגובה זו נשלחה ככל הנראה כיוון שהחומרים בנושא לא נסרקו, אך ההחלטה שהתקבלה התבססה על עדויות ישירות ועקיפות בנוגע לאירוע — שנגבו על ידי המשטרה ולא על ידי חוקרים מטעמה.

"אני חושב שאם יש הנחה א־פריורית שהשוטרים בכל מקרה פועלים כדין", אומר פרופ' מרדכי קרמניצר, "ושהדרך היחידה לגלות שהם פעלו שלא כדין היא על סמך מזכרים או תשאולים פנים משטרתיים, כשנמנעים מחקירת עדים ונמנעים מאיסוף ראיות אובייקטיביות — זה מבטיח מראש שכל התיקים ייסגרו ושלעולם לא יתגלה מקרה של חריגה". לדברי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחה למשפט פלילי, "על פני הדברים זה נראה כמו טיפול לא רציני".

הוראות הירי

סוגיה ששבה ועולה במקרים אלה היא הוראות הפתיחה באש של המשטרה. אלה קובעות כי על השוטר לתת אזהרה מוקדמת על כוונתו לפתוח באש, ועל הירייה הראשונה להיות באוויר. "ניתן לוותר על אזהרה מוקדמת כאשר צפויה סכנה ממשית מיידית לחייו או לשלמות גופו של השוטר או של אדם אחר", נכתב שם והודגש כי "חובה על השוטר להשתמש בכלי הירייה בזהירות מרבית, באופן שיגרום לפגיעה קלה, ככל האפשר, בשלמות הגוף או ברכוש". ואולם, באוקטובר האחרון, לאחר שהחל גל הטרור ועמו ההתלהמות הציבורית, הדגיש היועמ"ש דאז יהודה וינשטיין כי "נדרשת הקפדה יתרה על הוראות הפתיחה באש" והוסיף כי על פי ההוראות הקיימות "שימוש בירי לאחר שכבר נמנעה הסכנה לשלמות הגוף או לחיי אדם יהווה חריגה מהוראות הדין".

לפני כחמישה חודשים הונח לפתחה של מח"ש מקרה נוסף שעסק בדיוק בעניין זה. ב–8 במארס יצא בשאר מצאלחה למסע דקירות ביפו, שבו נרצח אדם אחד ו–11 אחרים נפצעו ושהסתיים לאחר שנורה בידי שוטרים בסמוך לגן צ'רלס קלור. בסרטון מהאירוע נראה המחבל שרוע על הקרקע ואינו יכול לקום, ומעליו עומדים שוטר בקבע ממרחב ירקון ומתנדב במשטרה, מבוגר יותר, שניהם עם כלי נשק שלופים. "תן לו בראש, אל תפחד, תן לו בראש טוב, אתה מלך", אומרים עוברי אורח, בשעה שהשוטר נשמע אומר בקשר: "ניטרלתי אותו". בעוד ההמון ממשיך לעודד לירות שוב במחבל, נשמעת לפחות עוד ירייה אחת — כנראה מאקדחו של המתנדב — שהביאה, על פי החשד, למותו של מצאלחה. התיעוד כולל גם צעקה של השוטר אל עבר המתנדב: "יוסי, מספיק הוא שוכב מנוטרל, מה אתה יורה סתם".

הירי במחבלים

מיד לאחר המקרה הודיעה מח"ש שהיא חוקרת אותו, אך ל"הארץ" נודע כי עד היום, המתנדב שירה לא זומן לתת עדות, ולמעשה עדיין לא הוחלט במחלקה אם יש צורך בעדותו. התיק לא נסגר, אך כלל לא ברור אם ומתי תסתיים בדיקתו. למעשה, מאז החל גל הטרור נחקר רק שוטר אחד בחשד לירי חי המנוגד להוראות הפתיחה באש. היה זה השוטר ממרחב מוריה שירה בשתי הפלסטיניות בנות 14 ו–16 שכונו "מחבלות המספריים" לאחר שדקרו במספריים עובר אורח פלסטיני בסמוך לשוק מחנה יהודה בבירה. אחת מהן נהרגה מהירי והשנייה נפצעה קשה.

אך גם חקירה זו טרם הבשילה לכדי החלטה כלשהי. אף כי אותו חבלן משטרתי נחקר באזהרה כבר בחודש דצמבר, בזמן שחלף לא התקבלה כל החלטה בתיק, המונח כיום על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. למעשה החקירה עצמה נפתחה רק בעקבות התערבות פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין. זאת, מאחר שכאשר עלה הנושא לראשונה היתה עמדת מח"ש כי אין לפתוח בחקירה. "התברר שהחבלן קרא למחבלות לזרוק את כלי הנשק שלהן, אך הן מיאנו לעשות זאת", אמרו עורכי הדין דב גלעד כהן ושגיא בלומנפלד, המייצגים את השוטר. "אלמלא מרשנו נזדמן באורח מקרי לאירוע – הוא היה מסתיים אחרת".

בפברואר האחרון התייחס בעקיפין גם הרמטכ"ל גדי איזנקוט לאירוע זה כשנשאל על הוראות הפתיחה באש שלטענתו מסכנות חיילים. "צה"ל לא יכול לדבר בסיסמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו'", אמר אז. "אני לא רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה עם מספריים".

לצד מקרה זה, ל"הארץ" נודע כי שוטר נוסף נחקר בחשד להתנהלותו בפיגוע, אם כי שם לא מדובר בירי. היה זה לאחר הפיגוע בבניין פנורמה בתל אביב בנובמבר האחרון, שבו נרצחו שני בני אדם בדקירות סכין. אז, לאחר שהמחבל נוטרל בידי אזרחים, הגיע למקום שוטר, שעל פי החשד תקף את המחבל כשלא היה בכך צורך. לפי הנחיית פרקליט המדינה נחקר השוטר באזהרה, אך לבסוף הוחלט להעביר את התיק להליך משמעתי במשטרה. אתמול אמרו במשטרה כי השוטר צפוי לעמוד לדין משמעתי על חשד לשימוש בכוח שלא כדין וכי נושא הפסקת שירותו יידון לאחר הליך זה.

בחירה מונעת

לצד שני המקרים בהם מתקיימת חקירה (גם אם טרם ברור מה היא תוליד, אם בכלל), מקרים רבים שהסתיימו במות המחבל לא מגיעים אפילו לשלב הזה, לא נחקרים בהם שוטרים ולא מתושאלים עדים בידי מח"ש. אחד מהמקרים הללו הוא זה של המחבל פאדי עלון, שבאוקטובר האחרון דקר נער בן 15 ופצע אותו בינוני. בסרטון המתעד את הירי נראה עלון כשהוא הולך על פסי הרכבת הקלה בירושלים ואינו נמצא בקרבת אנשים. ברקע נשמעים אזרחים הקוראים לשוטרים "תירה בו" ולעלון עצמו — "אתה הולך למות".

בשלב מסוים מגיע למקום שוטר ויורה בעלון כמה פעמים. במחלקה החליטו לסגור את התיק ונימקו זאת בכך שצפייה בסרטון ועדות של שני עדי ראייה "מלמדים כי לאחר שעלון קרב אל שוטר כשהוא מניף באיום את הסכין שבידו, הוא נורה על ידי כוח משטרתי... הכוח המשטרתי ביצע ירי למרכז הגוף של עלון על מנת לנטרלו". במענה לפניית "הארץ" מסרו במח"ש כי "גם אם ניתן היה לפעול באופן שונה, ההחלטה בנסיבות אלה לבצע ירי למרכז המסה היא עניין שבשיקול דעת, החלטה המתקבלת בפרק זמן קצרצר, על בסיס התרשמות שמדובר במפגע שניסה לרצוח ומוסיף לסכן את הציבור, אם לא ינוטרל. לנוכח האמור לעיל, הוחלט לסגור את התיק בהיעדר עבירה".

מקרה אחר הוא זה של מוחמד אבו ח'לף. רק בתחילת השבוע הנוכחי דווח ב"הארץ" כי מח"ש החליטה לסגור את התיק נגד שוטרי מג"ב שתועדו יורים בו כשהוא שוכב על הקרקע. תיעוד של האירוע מפברואר האחרון, שאחראי לו צוות אל־ג'זירה, מראה כיצד נורה אבו ח'לף בידי שוטרים לאחר שדקר שניים מהם ופצע אותם קל, וכיצד אלה המשיכו לירות בו גם לאחר שכבר היה שרוע על הרצפה. עורך הדין אראם מחאמיד פנה למח"ש בחודש אפריל בשם הוריו של המחבל ודרש כי המקרה ייחקר. "אם חפצו השוטרים לנטרל את המנוח בשל חשד סביר לביצוע עבירה, יכלו הם לנקוט אמצעים חלופיים על מנת לבצע מעצר או לנטרל סכנה, אם היתה קיימת", כתב מחאמיד למחלקה.

כעבור כחודשיים סיפקה זו תשובה: "לאור החומר שנאסף עולה כי מדובר בתגובה מבצעית אינסטיקטיבית של שוטרי מג"ב להסתערות פתאומית של אדם חמוש בסכין, שדקר את אחד מחבריהם בראשו, וכן דקר שוטר שנחלץ לעזרתו בידו". ואולם אף כי לא נחקר ולא תושאל איש מהשוטרים המעורבים על ידי המחלקה, אלא רק במשטרה, הוסיפה מח"ש כי "לא נמצא בחומר הראיות ובעדויות חשד סביר לביצועה של עבירה פלילית על ידי מי מהשוטרים".

גם הריגתו של מועתז עוויסאת, בן 16, שנורה לאחר שניסה לבצע פיגוע דקירה בשכונת ארמון הנציב בירושלים באוקטובר האחרון, לא הביאה שוטרים לחדרי החקירות של מח"ש. פניות מטעם משפחת עוויסאת בדבר בדיקת נסיבות הירי, שלא תועד, נשלחו למח"ש כבר בחודש נובמבר — אך עד היום לא זכו להתייחסות. בהקשר זה אומרים במח"ש כי התיק נסגר מחוסר עבירה, משום ש"עולה בבירור כי הירי נדרש על מנת לסכל ניסיון דקירה חוזר וממשי". ומדוע טרם נמסרה הודעה למשפחה? במחלקה אומרים כי ההחלטה עדיין ממתינה לאישורו של פרקליט המדינה.

פרופ' עמיחי כהן, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בקריה האקדמית אונו, מבקר את האופן שבו מח"ש נסמכת לא מעט על המסקנות הפנימיות של המשטרה. "הלקח המרכזי שהתקבל בצבא בשנים האחרונות הוא, שהשאלה האם לפתוח או לא בחקירה פלילית לא יכולה להסתמך על התחקיר הפנימי שנעשה ביחידה", הוא אומר. "בצבא, בעקבות מבצע צוק איתן, הקימו מערכת עצמאית שנקראת 'תחקירים עובדתיים' שהיא לא מצ"ח אלא היא מערכת שבדקה חיצונית לשרשרת הפיקוד את האירועים ואז העבירה את המסקנות של התחקירים לפצ"ר שיחליט אם לפתוח בחקירה". מח"ש, לעומת זאת, לדבריו היא גוף "שמוסמך לערוך רק חקירות פליליות שמייצרות המולה תקשורתית ומדביקות סטיגמה מעצם קיומן".

גם כאשר לא מדובר בירי על מחבלים, התנהלות מח"ש, באשר לבקשות לבדיקות, עשויה להיות בעייתית. כך היה הדבר ביחס לארבע תלונות על תקיפה בידי שוטרים שהגישו פלסטינים, המועסקים בארגוני הצלה. בחודש דצמבר האחרון הוגשו תלונות אלה במרוכז על ידי "רופאים לזכויות אדם" וכעבור כארבעה חודשים הגיעה התשובה ממח"ש: התיקים נסגרו. נוסח עילת הסגירה היה אחיד בכל המקרים. "לאחר שבחנו את התלונה ושקלנו בכובד ראש את מכלול הנסיבות הרלוונטיות", נכתב לכל אחד ואחד מהם, "הגענו למסקנה שנסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה פלילית". במח"ש הוסיפו כי "מסקנתנו נתקבלה בין היתר בשל היעדר שיתוף פעולה מצדך בזמן החקירה".

אחד מהם הוא ראאד פתחי יעקוב אל חותרי, איש הסהר האדום. לדבריו, בחודש אוקטובר, כשהגיע עם אמבולנס לעימותים באזור אל־בירה בגדה המערבית, הותקף על ידי שוטרי מג"ב. לדבריו, לאחר שפינה פצוע במהומות, הם ירו פעמים לעבר כלי הרכב. בהמשך, לאחר שעצר את הרכב, הוא אומר, בעט אחד השוטרים במתנדב. בחודש ינואר הוא הגיע לתת עדות במח"ש ומאז לא נוצר עמו קשר — עד שבאפריל הודיעו לו כי התיק נסגר נוכח "אי שיתוף פעולה" מצדו. במענה לפניית "הארץ" אמרו במח"ש ש"ייתכן כי בשל טעות טכנית נשלחה הודעה שגויה למתלונן. בשלב זה התיק מצוי בבחינת מחלקת עררים לקראת קבלת החלטה".

השתלשלות עניינים דומה היתה גם במקרה של איש הסהר האדום איהאב יאסר דאוד אעבדין. לדבריו, לאחר שהכניס לאמבולנס פצוע בעימותים בשכונת א־טור בירושלים, בעט בו שוטר מג"ב. לטענתו אחד מחברי הצוות צילם את זה, אך השוטרים במקום אילצו אותו למחוק את התיעוד מכרטיס הזיכרון. לאחר מכן, טוען אעבדין, הכו אותו בקנה הרובה. ל"הארץ" הוא אמר שאיש ממח"ש לא יצר עמו קשר מאז הגשת התלונה. במחלקה אמרו ל"הארץ" כי פנו כמה פעמים טלפונית למתלונן וזימנו אותו לתת עדות, אך "הוא לא הגיע ולא מסר את גרסתו".

השניים הנוספים הם סאמי נט'מי אבו רמוז ואחמד מחמוד אל חדאד, העובדים בארגון הצלה פלסטיני הפועל בירושלים. לטענתם, בחודש נובמבר הותקפו הם וצוותם בידי שוטרי מג"ב בהזדמנויות שונות. אך כאשר התבקשו השניים למסור עדות במשרדי מח"ש — ביקשו להימנע מכך. במח"ש אמרו כי בהעדר שיתוף פעולה מצד השניים לא ניתן היה לקדם את החקירה.

ברופאים לזכויות אדם ערערו על ההחלטה לסגור את כל התיקים. ואולם לדברי אנשים הפעילים בארגון, במח"ש הבהירו להם בעל פה כי בתיקי החקירה אין דבר מלבד התלונות המקוריות שהוגשו בכתב.

ממח"ש נמסר בתגובה כי "גל הטרור שפקד את המדינה לאחרונה כלל ריבוי אירועים של שימוש בכוח קטלני על ידי שוטרים שמצאו עצמם בזירת פיגוע מול מי שיצאו לרחובה של עיר מזוינים בנשק קר וגילו כוונה לרצוח אזרחים ישראלים על רקע לאומני. בחלק ניכר מהמקרים, השוטר היורה לא היה דווקא לוחם מיומן, אלא מי שבמסגרת תפקידו נתקל לראשונה באירוע קיצון והגיב באורח אינסטינקטיבי". אירועים אלה, אומרים במחלקה, חייבו אותה "לשמור בקפידה על האיזון העדין והדק בין דרישות החוק והצורך החיוני להגן על חיי אדם באשר הוא אדם ובין החובה לאפשר ללוחמי המשטרה להגן באופן אפקטיבי, ללא מורא, על חיי הציבור... מתוך הכרה בכך שהשוטר הנקלע לאירוע פיגוע, מפעיל שיקול דעת ומקבל החלטות בדרך כלל תוך שניות ספורות". ואכן, מוסיפים שם, "מרבית האירועים הסתיימו בממצאים השוללים חשד לפלילים בהתאם לדיני ההגנה העצמית המקובלים במשפט ובדין".

באשר להתנכלויות לצוותים הרפואיים נמסר ממח"ש כי "ללא שיתוף פעולה מצד המתלוננים, וללא קבלת גרסאותיהם, לא ניתן לבצע כל פעולות חקירה רלוונטיות. אין כל טעם בביצוע בדיקות של יומני מבצעים וכוחות הפעולה שפעלו באירועים ללא קבלת גרסת המתלוננים לאירועים, שכן אין כל בסיס לחקירה ולחשד לביצוע עבירות פליליות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו