68% מכתבי האישום שהגישה הפרקליטות בשנת 2015 הסתיימו בהסדרי טיעון

הפרקליטות פרסמה לראשונה דו"ח שנתי על פעילותה, שעולה ממנו כי שיעור ההרשעה אשתקד היה 83%. מחצית מהאישומים עסקו באלימות

שרון פולבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שרון פולבר

68% מכתבי האישום שהגישה הפרקליטות בשנה שעברה הסתיימו בהרשעה במסגרת הסדר טיעון, כך עולה מדו"ח שנתי ראשון המציג נתונים סטטיסטיים על פעילותה של הפרקליטות. עוד נכתב בדו"ח כי 15% נוספים מהנאשמים הורשעו שלא במסגרת הסדר, ורק ב–4% מהמקרים נאשמים זוכו או שהפרקליטות חזרה בה מכתב האישום. לגבי יתר כתבי האישום, בית המשפט קבע לעתים כי הנאשמים ביצעו את העבירה אך לא הרשיע אותם, או שהופסקו ההליכים. נתונים אלו מתפרסמים לראשונה, לאחר מחלוקת ארוכת שנים באשר לאחוז ההרשעות בישראל, שעומד על פי בדיקת הפרקליטות על 83%.

עוד עולה מהדו"ח כי מתוך כ–30 אלף תיקים שנפתחו בפרקליטות, יותר מ–25 אלף לא התגבשו לכדי כתב אישום. מתוך תיקים אלו 22% הועברו לגופים תובעים אחרים דוגמת התביעה המשטרתית, ו–78% נגנזו בעילות שונות. עילת סגירת התיק הנפוצה ביותר בפרקליטות היא חוסר ראיות מספיקות — בגינה נסגרו כ–60 אחוזים מהתיקים שלא הגיעו לבתי המשפט.

כמעט מחצית מכתבי האישום שהוגשו בשנה החולפת עסקו בעבירות אלימות, 13% בעבירות מין, 12% בעבירות הונאה ו–8% בעבירות רכוש. כתבי אישום על עבירות סמים מהוות 5% מסך כתבי האישום.

בפרקליטות בחנו במסגרת הדו"ח גם הליכי ערעור פליליים והציגו נתונים על קבלת ערעורים מטעם המדינה ומטעם נאשמים, העוסקים ברובם בחומרתו או קלותו של גזר דין. בשנה החולפת טופלו בפרקליטות יותר מ–3,000 ערעורים פליליים, שחלקם הארי —85% — הוגשו על ידי נאשמים ולא על ידי המדינה. 41% מהערעורים שהוגשו מטעם המדינה התקבלו או התקבלו חלקית, ואילו שיעור הקבלה והקבלה החלקית של ערעורים מטעם נאשמים עומד על 34%.

בנוסף מתפרסמים בדו"ח נתונים אודות האכיפה הכלכלית שמבצעת הפרקליטות. "בשנים האחרונות, כחלק מאסטרטגיה ארגונית, מרכזת הפרקליטות מאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת באמצעות אכיפה כלכלית" נכתב בדו"ח, "כחלק מהמאמצים האלו שמה לה הפרקליטות כיעד מרכזי, להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש — הנתפשים זמנית והמחולטים באופן סופי — תוך הגברת מעורבות הפרקליטות בצעדים אזרחיים ומנהליים הנלווים לאכיפה הפלילית".

הנתונים שהוצגו בתחום זה מצביעים כי אכן יש גידול משמעותי בשנת 2015 לעומת השנה שקדמה לה בסכומי הכספים שחולטו במסגרת הליכים משפטיים. ב–2015 חולטו 83 מיליון שקלים, זאת לעומת 50 מיליון שקלים בלבד ב–2014. בנוסף חלה עלייה דרמטית בסכומים אותם ביקשה המדינה לחלט מנאשמים: ב–2014 ביקשה המדינה להעביר לידיה 165 מיליון שקלים שמקורם ברכוש הקשור לעבירה או רכוש בשווי רכוש שהולבן, ובשנה שעברה הסכום זינק ל–575 מיליון שקלים. גם בתחום עיקולי המס נרשמה עלייה כשב–2014 עוקלו 92 מיליון שקלים לעומת 129 מיליון שקלים אשתקד. ירידה קלה נרשמה בסכומי הקנסות שהוטל על נאשמים לשלם למדינה במסגרת הליכים משפטיים: מ–12 מיליון שקלים לתשעה מיליון שקלים ב–2015.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ