העליון דחה את ערעורו של תושב אעבלין שהורשע ברצח שלי דדון

חוסיין חליפה, בן 36, טען כי הודאותיו הוצאו ממנו תוך שלילת זכויותיו וכי השחזור שביצע אינו תואם את זירת הרצח. השופטים דחו טענותיו אך הפחיתו במחצית את סכום הפיצוי שנקבע במחוזי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חליפה בבית המשפט המחוזי בנצרת, ב-2014

בית המשפט העליון דחה הבוקר (חמישי) את ערעורו של חוסיין חליפה, שהורשע ברצח הצעירה שלי דדון במאי 2014. חליפה, נהג מונית בן 36, הורשע בבית המשפט המחוזי בנצרת בספטמבר 2015 ברצח בכוונה תחילה, בהחזקת סכין ובשיבוש מהלכי משפט. בכתב האישום נגד חליפה לא הוזכר מניע לאומני, אולם בשב"כ העריכו כי זהו המניע ומשפחתה של דדון הוכרה כנפגעת פעולות איבה. 

חליפה, תושב אעבלין שבצפון, כפר באישומים המיוחסים לו וטען כי הודאותיו בשב"כ ובמשטרה הוצאו ממנו תוך שלילת זכויותיו, מניעת מפגש עם עורך דין, מניעת שינה וחקירות ממושכות אל תוך הלילה. באמצעות באי כוחו מטעם הסנגוריה הציבורית, עורכי הדין עלאא סלימאן וואסים שחאדה, הוא טען גם כי שחזור הרצח שביצע היה "מבוים" וכי פרטים רבים "הושתלו" על ידי חוקרי השב"כ בחקירותיו. עוד טען כי השחזור, רובו ככולו, אינו תואם את זירת הרצח. 

השופט העליון אורי שהם דחה את טענותיו וכתב בפסק הדין כי "הודאותיו של המערער לוו, בחלקן, בהתפרצויות רגשיות רבות כגון בכי, ביטויי חרטה ובושה והתעניינות בסבלה של משפחת המנוחה, המלמדות כי ההודאות אותנטיות, אמיתיות וכנות". עוד קבע השופט כי "בניגוד לטענת המערער, ההודאות שנמסרו על ידו היו מפורטות, הגיוניות, וקוהרנטיות". 

שהם קבע עם זאת כי יש מקום להפחית את סכום הפיצויים שנדרש חליפה לשלם במסגרת ההליך הפלילי, כך שבמקום לשלם לכל אחד מהוריה של דדון 258 אלף שקל (סכום הפיצוי המקסימלי), הוא ישלם לשניהם את הסכום הזה. שהם הוסיף כי אין בקביעה זו לגרוע מזכותם של ההורים להגיש תביעה אזרחית שבה יוכלו לדרוש סכום פיצוי נוסף. "אין ניחומים להורי המנוחה ולבני משפחתה על אובדן הבת היקרה... ואולי ניתן להתנחם במעט בכך שהרוצח בא על עונשו", כתב. לפסק הדין הצטרפו פה אחד השופטים יורם דנציגר וענת ברון. 

שלי דדוןצילום: עמוד הפייסבוק של

חליפה נעצר ביוני ב-2014. מכתב האישום שהוגש נגדו בחודש יולי באותה שנה עלה כי דדון, בת 20, יצאה מביתה שבעפולה בדרכה לריאיון עבודה ונסעה באוטובוס למגדל העמק, שם עלתה למונית שבה נהג חליפה. בין השניים התפתחה שיחה ואז, כך לפי כתב האישום, החל חליפה בנסיעה לכיוון יעדה של דדון אך לא הביא אותה לשם. במקום זאת הסיע אותה למגרש חניה נטוש בפאתי אזור התעשייה.

בעודם במונית התקשרה דדון לבת דודתה ופתחה עמה בשיחה. בשיחה, שהקלטתה אף הושמעה במהלך המשפט, לחשה דדון לבת דודתה כי היא נמצאת "במונית – אחת המפחידות" וכי היא "לא נושמת". השיחה נותקה. בשלב זה, כך נכתב בכתב האישום, "גמלה בלבו של הנאשם החלטה להמית את שלי. וכך, בהגיעם למגרש, עצר את המונית ויצא ממנה, נטל סכין ארוכה וחדה ודקר את דדון, תוך שזו מנסה להימלט מפניו".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ