פרמדיק העיד במשפט אזריה: היה חשש שהמחבל יתפוצץ

היום יעידו בבית הדין הצבאי ביפו עדים מטעם ההגנה, שינסו לחזק את גרסתו של החייל, לפיה האווירה בזירת האירוע היתה לחוצה וכי נשמעו קריאות אזהרה

שרון פולבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים29
שרון פולבר

בבית הדין הצבאי ביפו נמשך היום (חמישי) שלב ההוכחות במשפטו של החייל . היום יעידו שני עדים מטעם ההגנה: הפרמדיק זכי יהב וסגן מפקד הפלוגה.

יהב השיב לשאלותיו של עורך דינו של אזריה אייל בסרגליק. בין היתר נשאל על האווירה שהיתה בזירת האירוע והשיב: "היו צעקות של סכנת חיים. שמעתי צעקות כמו 'המחבל זז', 'יכול להיות שהוא ממולכד' וקריאות לא להתקרב אליו עד להגעת חבלן". עוד הוסיף הפרמדיק כי חשש שהמחבל יתפוצץ.

אלאור במשפטו, ביום שלישי
אלאור במשפטו, ביום שלישיצילום: תומר אפלבאום

בחקירתו הנגדית עימת התובע נדב ויסמן את יהב עם חקירתו במצ"ח במהלכה טען כי לא יהב לא תיאר תחושת איום: "שואלים אותך האם הרגשת איום או סכנת חיים מצד המחבלים ששרועים על הקרקע, למה אתה לא עונה לחוקר שהיתה שם סכנת חיים מוחשית? שפחדת להתפוצץ כמו שסיפרת פה?", שאל ויסמן. הפרמדיק השיב כי "התשובות שלי לא מיצו את ההרגשה. נראה לי שכוונת החוקר לא היתה לשאול לכיוון הזה לכן השתדלתי לקצר ולסיים את התהליך כמה שיותר מהר".

התובע אף הציג ליהב את הסרטון המתעד את שהותו בזירה במשך כ-15 שניות, והתייחס לאמירתו במהלך החקירה הראשית לפיה במקום היה "חוסר פיקוד מוחלט". "אתה חושב שעל סמך שהות של רבע דקה בזירה אתה יכול לתת חוות דעת כזו פסקנית? אתה לא חושב שאתה פזיז?", שאל ויסמן. יהב השיב: "אני לא פזיז חלילה. בעשרים ושתיים שנות מד"א קיבלתי עשרות אירועים... כשאתה מגיע לגזרה חיילים אמורים להקיף אותה, חיילים מאבטחים את הצוותים הרפואיים על דרכי פינוי ואפילו מאבטחים את הפינוי לא נעשה אף אחד ממה שאמרתי ואת זה אפשר לראות בעשר שניות". התובע הוסיף וטען כי בסרטון המתעד את שהותו בזירה לא נשמעות כלל הקריאות אותן טען ששמע שהזהירו מפני המחבל.

בדיון הקודם שנערך ביום שלישי העיד אשר הורביץ, חבר כיתת הכוננות בחברון. הוא גיבה את גרסתו של אזריה, לפיה בעת הירי היה חשש שהמחבל נושא עליו מטען חבלה או נשק. "חשבתי שהמחבלים מתים בהתחלה עד ששמעתי את הצעקות של חבריי מכיתת הכוננות 'זהירות הוא זז, הגיוני מאוד שיש עליו מטען, שאף אחד לא יתקרב אליו, שאף אחד לא יגע בו, הוא יכול להתפוצץ פה על כולנו'". הורוביץ סיפר כי שמע את הירי בעת פינוי הפצועים. "שאלתי אחד מהחברים מה היה פה ואז אמרו לי שאחד החיילים חיסל את המחבל שעדיין זז. חשוב לי להדגיש גם שהמחבל עצמו היה לבוש ממש שלא בהתאם לתנאי מזג האוויר באותו יום. אני יצאתי מהבית עם חולצה קצרה. המחבל שנשאר בחיים היה לבוש בצורה מאוד מחשידה עם מעיל עבה, סגור, מה שמהווה חשש מאוד כבד שהמחבל הזה בנוסף לרצון שלו לדקור יכול היה להיות עם חגורת נפץ, מטען, נשק וכל דבר אחר מתחת לבגדיו".

התובע ביקש להוכיח כי בעת האירוע לא ניכר כי הורביץ ושאר הנוכחים בזירת הפיגוע חשו סכנה. הוא הקרין סרטון שבו נראה הורביץ עומד סמוך למחבל, עסוק בטלפון הנייד "ולא מפגין שום סימן לחשש כלשהו", כלשונו של התובע. הוא שאל את הורביץ מדוע לא הזהיר את כולם מהסכנה בעת שנשמעה קריאה שהמחבל עדיין חי. "שמעתי את ההתראה מצד חבריי לכיתת הכוננות, יכול להיות שכשלתי בזה בתור חבר כיתת כוננות בזה שלא התרעתי שוב מפני הסכנה".

לצד הורביץ העיד אלעד פס, חובש תושב חברון מטעם ההגנה. הוא סיפר כי הבחין שהמחבל חי מיד כשהגיע לזירה. "ראיתי שהמחבל זז, עדיין בחיים. לאור זאת ולאור העובדה שהלבוש שהוא לבש לא תאם את מזג האוויר, חשתי מהמחבל הזה איום. עלה הצורך להוציא את הפצוע כמה שיותר מהר ולנתק מגע מהזירה", אמר.

יום קודם לכן , שהיה גם כן מעורב בתקרית. הוא סיפר כי "ברגע שהגעתי לא ראיתי חשש ממשי להפעלת מטען, אבל הבנתי שהוא מהווה איום ולכן שמתי עליו לוחם. כשזיהיתי את המחבל הוא זז בקטנה, ולא ראיתי סיבה לפעול בצורה חריגה יותר. הצבתי עליו חייל שיוודא שלא עושה תנועות חריגות יותר. אמרתי לחייל שאם המחבל עושה תנועות חדות או מכניס ידיים לבגדים, אפשר לבצע ירי". המ"מ הוסיף כי "היה חשש שיהיה מרד בעקבות המקרה, בעקבות הכעס של החיילים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ