העליון דחה את ערעור אולמרט בפרשת טלנסקי וגזר עליו עוד שמונה חודשי מאסר

ברוב של שלושה מול שניים, דחו שופטי העליון גם את ערעור המדינה על הזיכוי בפרשת ראשונטורס. פוגלמן ועמית בדעת מיעוט: "זה סיפור פשוט על שר שקיבל כספים מארגונים שהוצגו להם מצגי כזב"

שרון פולבר

בית המשפט העליון דחה הבוקר (רביעי) פה אחד את ערעורו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט על הרשעתו ועל עונשו בפרשת טלנסקי. המשמעות היא שאולמרט ירצה שמונה חודשים נוספים בגין הרשעתו בתיק טלנסקי, נוסף על 19 חודשי המאסר בפועל שנגזרו עליו בגין הרשעותיו בתיק הולילנד ובתיק שיבוש הליכי החקירה. בסך כל ירצה אולמרט שנתיים ושלושה חודשים בכלא. בנוסף, דחו שופטי העליון את ערעור המדינה על זיכויו של אולמרט בפרשת ראשונטורס ואת הערעור על חומרת עונשו בפרשת מרכז ההשקעות.

הערעור על זיכוי אולמרט בפרשת ראשונטורס נדחה ברוב של שלושה שופטים מול שניים. השופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית סברו כי יש להפוך את הזיכוי להרשעה, אך השופטים סלים ג'ובראן, ניל הנדל וצבי זילברטל חלקו על דעתם. תיק זה נוגע לנסיעותיו לחו"ל של אולמרט בתקופת כהונתו כראש העיר ירושלים וכשר התמ"ת. במשך תקופה זו נגבה ב-17 נסיעות מימון עודף מהארגונים ומהמדינה בסכום כולל של יותר מ-90 אלף דולר. 

אולמרט בבית המשפט, בשנה שעברה
אולמרט בבית המשפט, בשנה שעברהצילום: אמיל סלמן

בית המשפט המחוזי מצא כי לא הוכח שאולמרט עצמו היה מודע למימון העודף שנגבה מן הארגונים ולפיכך זיכה אותו מהעבירות שיוחסו לו. המדינה ערערה על הזיכוי לעליון, אך הערעור נדחה. השופט ג'ובראן כתב כי "על בסיס חומר הראיות הקיים, לא ניתן לבסס מעבר לספק סביר את מודעותו של אולמרט לגביית הכספים העודפים מהארגונים בחו"ל למימון נסיעותיו". עוד קבע ג'ובראן כי "ניתן לקבל את טענת אולמרט, ולו מחמת הספק, כי לא התעמק בכל פרט ופרט בענייני הלשכה, וכי סמך על אנשי לשכתו – בפרט אלה אשר רחש להם אמון – שיטפלו בהיבטים שונים של עבודתו".

השופט פוגלמן סבר בדעת המיעוט כי יש להרשיע את אולמרט בתיק ראשונטורס בעבירה של קבלת דבר במרמה בגין קבלת מימון עודף בכמה מטיסותיו לחו"ל שבהן נגבו כספים עודפים; בעבירה של קבלת דבר במרמה בשל הצגת מצג כוזב למבקר המדינה; ובעבירה של מרמה והפרת אמונים. פוגלמן מיקד את הדיון בארבע נסיעות שלגביהן הוגשו מסמכים שעליהם הופיע כתב ידו של אולמרט, ולגבי שתיים מהן נמצא כי הוא אף הנחה את מתאמת קשרי החוץ בלשכתו, רייצ'ל ריסבי-רז, לגבות כספים עודפים מארגונים שבשמם טס לחו"ל.

מסמכים אלה, לדברי פוגלמן, הוכיחו כי אולמרט היה מודע לגבייה העודפת ועל כך הוא כתב בפסק הדין: "סיפורה של פרשת ראשונטורס מורכב ממאות ראיות ומשלל עדויות. אך בסופו – הוא סיפור פשוט. זהו סיפור על שר שקיבל כספים עודפים מארגונים שאותם ביקש לשרת לאחר שהוצגו להם מצגי כזב. לא מצאתי סבירות בתזת ההגנה שלפיה לאורך שנים עובדות שונות פועלות בשירות הממונה עליהן, אדם ברוך כישרונות, ולמרות זאת הדברים הפליליים שנעשים בשמו ועבורו, ויש בהתייחס אליהם תיעוד בכתב ידו – נעשים ללא ידיעתו". לחוות דעת זו הצטרף כאמור השופט עמית.

בפרשת טלנסקי, שבמרכזה כספים שקיבל אולמרט מאיש העסקים מוריס טלנסקי בעת שכיהן כשר התמ"ת, דחו השופטים את ערעור אולמרט באופן גורף. ב-2012 זוכה אולמרט בבית המשפט המחוזי מאשמת הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בתיק זה. בפסק הדין נכתב כי טלנסקי אכן העביר לאולמרט סכומי כסף שונים, בין היתר במעטפות מזומנים, אך נקבע כי לא ניתן לדעת שהכספים שימשו את אולמרט לצרכיו הפרטיים ולא לצרכים פוליטיים, ולכן יש לזכותו.

לפני שניתנה הכרעת הדין בתיק הולילנד בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, חתמה שולה זקן על הסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו סיפקה ראיות נוספות הנוגעות בין היתר לתיק טלנסקי. במרכז ראיות אלה: הקלטות ועדות של זקן שאיששו כי מדובר בכספים פרטיים. 

בעקבות כך, המדינה הגישה בקשה לבית המשפט העליון לשמיעת ראיות נוספות ובאוגוסט 2014 התקבלה הבקשה. במארס 2015 הורשע אולמרט במחוזי בעבירות מהן זוכה שנתיים וחצי קודם לכן. השופט עמית כתב בחוות דעתו בתיק זה כי "התמונה העובדתית בכללותה – איש ציבור מקבל מעטפות כסף במזומן ומעבירן בהסתר לקופה סודית, והיעלמותם של 150 אלף דולר מכספי הקופה – מדברת בעד עצמה, וכל הפלפולים וההתפתלויות לגבי השאלה אם מדובר בכספים פוליטיים או פרטיים, מחווירים כנגדה".

בנוסף דחו השופטים פה אחד את ערעור המדינה על חומרת העונש בפרשת "מרכז ההשקעות", שבה הורשע אולמרט במרמה והפרת אמונים ונשלח למאסר על תנאי. המדינה ביקשה לגזור על ראש הממשלה לשעבר עונש מאסר בפועל, אך בקשתה לא התקבלה. השופט ג'ובראן כתב: "בכך יורד המסך על המערכה האחרונה בפרשות הידועות במקומותינו כפרשת ראשונטורס, פרשת טלנסקי ופרשת מרכז ההשקעות. מי שהיה שר בכיר בממשלה, ממלא מקום ראש הממשלה ובהמשך גם ראש הממשלה, יוסיף וירצה עונש מאסר נוסף מאחורי סורג ובריח. תם ונשלם". 

בפברואר השנה החל אולמרט, ראש הממשלה ה-12 של ישראל, לרצות את עונשו באגף 10 בכלא מעשיהו. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה שמי שכיהן כראש ממשלה מרצה עונש מאסר. אולמרט מוגדר אישיות מאובטחת אשר ישנה רגישות רבה לסביבתו ולאנשים שבאים עמו במגע. אגף 10 הוא אגף מיוחד ונפרד שהוקם על ידי שירות בתי הסוהר לצורך אבטחתם של אולמרט ושל אסירים רגישים נוספים - כגון ראשי ערים, שופטים, קציני משטרה ואנשי מודיעין. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ