טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרקליט המדינה: יש להגיש כתבי אישום בעבירות על "חוק הסרטונים" גם נגד קטינים

ההנחייה מורה לאכוף את האיסור על פרסום תיעוד משפיל מינית של אדם, בשל הצורך להטמיעו גם בקרב בני נוער. סגירת תיקים בשל חוסר עניין תיעשה רק במקרים חריגים ■ העונש המרבי: 5 שנות מאסר

תגובות

פרקליט המדינה שי ניצן פרסם הבוקר (שני) הנחיה חדשה לפיה יש להגיש כתבי אישום בגין עבירות על "חוק הסרטונים" - האוסר על פרסום קטעי וידאו משפילים של אדם ללא הסכמתו - גם במקרים של חשודים קטינים.

לפי החוק, שנחקק בינואר 2014, הטרדה מינית תהיה גם פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקדים במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום. העובר על החוק צפוי לעונש של חמש שנות מאסר. התיקון לחוק נועד להתמודד עם התגברות התופעה של פרסום תמונות, סרטונים או הקלטות בעלי אופי מיני ברשתות חברתיות ובאמצעות הטלפונים הניידים.

ניצן, בשנה שעברה
מוטי מילרוד

ההנחיה החדשה קובעת שחשודים שנמצאו לגביהם ראיות מספיקות להעמדה לדין – יובאו לדין פלילי. "קיים אינטרס ציבורי ממשי באכיפתה של העבירה, גם כאשר מדובר בחשודים קטינים נעדרי עבר פלילי. זאת, נוכח פגיעתה הקשה של העבירה והשלכותיה מרחיקות הלכת על קורבנות העבירה, ובשל הצורך להטמיע את האיסור הפלילי גם בקרב בני נוער", נכתב בהנחיית הפרקליט. עוד כתב ניצן כי סגירתו של תיק בנימוק של "חוסר עניין לציבור", כלומר שמכלול הנסיבות אינו מצדיק העמדה לדין, תישקל רק במקרים חריגים: כאשר החשוד בן פחות מ-15, כאשר היקף תפוצת החומר הפוגע היה מצומצם או כאשר חלקו של החשוד במעגל ההפצה לא היה משמעותי.

פרקליט המדינה התייחס גם לשיקול הדעת של החוקרים והתובעים בחקירות מסוג זה. הנחייתו מדגישה את חשיבות ההתמקדות בחקירה ב"חוליה הראשונה" שהחלה את הפרסום, וכן בחוליה שהפיצה את הפרסום ברבים. כך יידרשו החוקרים להוכיח שהחשוד היה מודע או "עצם את עיניו" מלדעת שיש סיכוי ממשי שמקבל הפרסום עלול להפיצו הלאה לאנשים נוספים. זאת גם אם העביר אותו לאדם אחד בלבד שהפיצוֹ ברבים. בנוסף יש לבדוק האם החשוד בעבירה ידע שהמצולם לא נתן את הסכמתו לפרסום.

לצד האכיפה הפלילית עוסקת ההנחיה גם בהסרת התוכן הפוגע מהרשתות. לפי הפרקליט, יש לפעול בנושא בשני מישורים: האחד, יידוע נפגע העבירה שבאפשרותו לפנות לפלטפורמה שבה מוצג הסרטון או התמונה ולדרוש את הסרתם; והשני, הגשת בקשה מטעם מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לספקיות השירות המקוונות, כמו פייסבוק או מנועי החיפוש השונים, בדרישה להסיר את התוכן. בעניין זה הודגש כי יש לוודא שמחיקת התוכן מהאינטרנט לא תוביל למעשה למחיקת חומר הראיות בתיק הפלילי.

עוד נקבע כי כדי למנוע חשש להפצת המידע בתיקים מסוג זה יישמר חומר הראיות הפוגעני במשרדי הפרקליטות ובא כוחו של הנאשם יוכל לעיין בהם, אך לא יוכל להעתיקם ולהחזיק בהם.  

בשלוש השנים שחלפו מאז נחקק החוק הגיעו לפרקליטות המדינה עשרות תיקי חקירה בגין עבירות על "חוק הסרטונים", ועד כה הוגשו כ-30 כתבי אישום בגין עברה זו. בהודעת הפרקליטות נכתב כי "הפצת תוכן מיני ברבים, ללא הסכמת המצולם, הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה. ההנחיה תסייע לגורמי האכיפה והתביעה לפעול ביעילות ולצמצם את הפגיעה בנפגעים ולייצר הרתעה אפקטיבית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות