בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אושר בקריאה טרומית: בתי הדין הדתיים יוכלו לשמש בוררים בסכסוכים אזרחיים

ההצעה, שיזמה יהדות התודה, קובעת כי אנשי הדת יוכלו לשמש בוררים בכל מחלוקת מלבד בענייני רכוש הכרוכים בגירושין. ח"כ שטרן: ״אם ילחצו אשה, היא תוכל לסרב ללכת לבית דין רבני?״

23תגובות
בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, באפריל
אוליבייה פיטוסי

מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת החוק של יהדות התורה שתאפשר לבתי הדין הדתיים בישראל לשמש גם כבוררים בסכסוכים אזרחיים. בהצעה תמכו 48 חברי כנסת ו-26 התנגדו לה. הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק, שיזמו הח"כים משה גפני ואורי מקלב, חרף הביקורת מהאופוזיציה כי תביא לאפליית נשים שיתייצבו לבוררות. כעת תועבר ההצעה לוועדת חוקה.

על פי הצעת החוק, בתי הדין הרבניים, השרעיים או הדתיים-דרוזים יוכלו לדון כבוררים בנושאים אזרחיים, בתנאי שכל הצדדים לסכסוך נתנו לכך את הסכמתם ושאחד הצדדים לפחות הוא בן דתו של בית הדין. ההצעה קובעת כי אנשי הדת יוכלו לשמש בוררים בכל מחלוקת: יחסי שותפות ושכנות, ענייני קניין ובעלות וכדומה.

חבר הכנסת משה גפני שאל מעל במת הכנסת ״למה לא לאפשר לשני אנשים, ששניהם לא רק מסכימים, אלא גם מבקשים לדון בסכסוך ממוני על ידי דין תורה בבית דין דתי לעשות זאת?״. לדבריו, ״אם שתי נשים רוצות לדון בבית דין ממלכתי על דיון ממוני ביניהן, באה המדינה ואומרת להן לא. אני בענווה עומד בפני חברי הכנסת ואומר, אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית״.

כדי להדוף את טענות האופוזיציה על פגיעה במעמד הנשים בדיונים בבתי דין אלה אמר גפני כי נוסח החוק מחריג את האפשרות שבתי הדין ידונו במסגרת בוררות בענייני רכוש הכרוכים בגירושין. לדברי גפני, החוק לא יחול גם על יחסי עובד ומעביד.

חבר הכנסת אלעזר שטרן (יש עתיד) מחה על ההצעה ותהה "חושבים שאנחנו מפגרים? אם מדברים איתנו על גישה חופשית ופלורליזם שיפוטי, תנו לזוג שהולך להתגרש גישה חופשית. תיתנו את אותה זכות לבחור את בית הדין גם לבעל ואישה שרוצים להתגרש ולא רוצים את בית הדין הרבני. אם ילחצו אישה ללכת לבית הדין הרבני היא תוכל לעמוד בזה?", הוסיף. 

ב–2006 פסק בג"ץ כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון כבוררים בסכסוכים כספיים. פסק הדין ניתן בעקבות עתירתה של סימה אמיר, גרושה מירושלים, בדרישה לבטל את פסיקתו של בית הדין במחלוקת על הפרת הסכם הגירושים ביניהם. "לערכאת שיפוט ממלכתית לא נתונה סמכות לדון ולהכריע כבורר מכוח הסכמת הצדדים, אלא אם ניתנה לה סמכות כזו במפורש בחוק", כתבה השופטת אילה פרוקצ'יה. "בתי הדין הרבניים הינם חלק בלתי נפרד ממערכת השפיטה בישראל, והם שואבים את כוחם וסמכויותיהם מכוח חוק המדינה. אין להם אלא מה שהחוק היקנה להם".

בעקבות הפסיקה נאסר עליהם להמשיך לדון בנושאים אלה, ומי שביקש להתדיין בענייני ממון על פי המשפט העברי נדרש לפנות לבתי דין פרטיים לממונות — מוסדות פרטיים שבמסגרת חוק הבוררות עוסקים בדיני ממון על פי דיני התורה. משמעותה של הצעת החוק היא החזרת המצב לקדמותו, טרם פסיקת בג"ץ. לבתי הדין הרבניים בעניין זה לא יהיו סמכויות שיפוט כפי שנתונות להן בענייני נישואין וגירושין, אלא יינתנו להם סמכויות בוררות. כלומר, הם יוכפפו לחוק הבוררות ובתי המשפט יהיו רשאים לאשר את פסקי הבוררות או לבטלם.

 

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו