בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

המינויים החדשים לעליון: שקד קיימה את הבטחתה לבוחריה במלואה

אילו נדרש משפטן להרכיב רביעייה מיטבית מבין המועמדים, אף לא אחד מהשופטים שנבחרו היה מופיע בה. מבחינת שקד זהו ניצחון בקרב כיפופי הידיים שניהלה עם שופטי העליון

166תגובות

בפני הוועדה למינוי שופטים עמדו כמעט 30 מועמדים שהתמודדו על ארבעה כיסאות בבית המשפט העליון. אילו נדרש משפטן להרכיב מתוכם את הרביעייה האופטימלית, אף לא אחד מארבעת השופטים שנבחרו אתמול על ידי הוועדה היה מופיע בה.

אינטרסים פוליטיים, בצירוף תרגילי מנהיגות וכיפופי ידיים, הולידו רשימת מינויים אפורה שמחוץ לה נותרו מועמדים ומועמדות טובים ומבריקים. תוצאת הקרב שהתנהל בחודשים האחרונים בין שרת המשפטים איילת שקד לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ועמיתיה ברורה: שקד ניצחה, העליון הפסיד.

בזכות הברית שלה עם שר האוצר משה כחלון ועם לשכת עורכי הדין, הצליחה שרת המשפטים למנות שני שופטים דתיים־לאומיים ולהעביר גם את מינויו של נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה יוסף אלרון, ששופטי העליון כלל לא רצו בו. היא ניצחה כי הצליחה לבצר חזית למען השופטים שהיא ושותפיה רצו בהם. שופטי העליון בוועדה, לעומת זאת, התרכזו בבלימה ולא הצליחו לייצר חזית נגדית יעילה.

שקד אמנם לא הצליחה להביא למינויו של פרופ' גדעון ספיר, משפטן בעל תפיסת עולם ימנית ושמרנית שנחשב לסדין אדום בעיני שופטי העליון, אך ספיר היה מלכתחילה "עז" ששקד עשתה בה שימוש טקטי במשא ומתן. במקומו הצליחה שקד להביא למינויו של ד"ר דוד מינץ. מינץ, המשתייך לציבור הדתי־לאומי ומתגורר בהתנחלות, עשה לעצמו בבית המשפט המחוזי בירושלים שם של שופט הגון ולמדן, אך נתפס כשמרן בתפיסת עולמו השיפוטית.

איילת שקד בישיבת הבית יהודי בכנסת
אוליבייה פיטוסי

השופטת יעל וילנר נחשבה למינוי רצוי בקרב שופטי העליון. וילנר אמנם היתה מתמחה של דורית ביניש, אבל אינה מוכרת כשופטת אקטיביסטית במיוחד. מבחינת שקד היא לא היתה הבחירה המיטבית, אבל מינויה הוא בכל זאת הישג. לא רק אשה, בהתאם להתחייבותה, אלא גם נציגה נוספת לציבור הדתי־לאומי.

נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה יוסף אלרון, שקודם על ידי שר האוצר משה כחלון ולשכת עורכי הדין, זכה ב"כיסא המזרחי". תמיכתה של שקד במינויו תעניק לה נקודות זכות במאזן ההתחשבנות השוטפת שלה עם לשכת עורכי הדין ועם כחלון. כיוון שאינה צריכה דבר משופטי העליון וגם לא מנאור, שעתידה לפרוש בקרוב, יכלה שקד להרשות לעצמה לתמוך במועמד לא רצוי בעליון.

לווילנר, מינץ, ואלרון אופק כהונה של יותר מעשר שנים. כשמצרפים את שני הראשונים לשופטים נעם סולברג וניל הנדל, מתחוור ההישג של שרת המשפטים: ייצוג משמעותי של הציבור הדתי־לאומי בעליון.

גם מועמדותו של הזוכה ב"כסא הערבי", ג'ורג' קרא, לא עוררה התנגדות בעליון. הוא נודע כמומחה לתחום הפלילי וכמי שניהל ביעילות ובהצלחה את משפט האונס המורכב של הנשיא לשעבר משה קצב. לעומת עמיתיו, אופק הכהונה שלו קצר יחסית: הוא בן 65 ולכן עתיד לפרוש בעוד חמש שנים. למתחרהו המרכזי על הכסא, עמיתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב חאלד כבוב, עוד יש אם כך סיכוי לממש בעתיד את תקוותו להתמנות לעליון.

בית המשפט העליון החדש דתי יותר, מתנחלי יותר, ושמרן יותר. אלה בדיוק המטרות ששמה שקד לנגד עיניה כאשר מונתה לשרת המשפטים. הבטחתה לציבור בוחריה קוימה במלואה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו