בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר פורש במפתיע מתפקידו

עם פרישתו של דנציגר, הבולט בפסיקותיו הליברליות, תידרש שרת המשפטים שקד למנות שני שופטים חדשים לעליון. "החלטתי נובעת מסיבות אישיות ואינה נוגעת לסיבות הנובעות מעבודתי השיפוטית"

94תגובות
השופט יורם דנציגר בעליון, ב-2014
אוליבייה פיטוסי

שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר הודיע היום (שלישי) כי הוא פורש מתפקידו בשל סיבות אישיות. עם פרישתו, שתיכנס לתוקף בפברואר 2018, תידרש שרת המשפטים איילת שקד למנות שני שופטים נוספים פרט לארבעה שנבחרו לפני כשבועיים.

דנציגר בישר על החלטתו לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, ולשרת המשפטים איילת שקד. "בתשע וחצי השנים האחרונות זכיתי לעבוד לצד חברים וחברות יקרים, לטפל באינספור עניינים משפטיים מרתקים ומאתגרים, ולהקדיש לעבודתי השיפוטית את מלוא מירצי ויכולותיי", כתב דנציגר בהודעתו. "החלטתי לסיים את כהונתי בעוד שנה נובעת מסיבות אישיות ואינה נוגעת לסיבות הנובעות מעבודתי השיפוטית".

דנציגר אמור היה לפרוש במקור בנובמבר 2023, ופרישתו המוקדמת מצטרפת לפרישה המוקדמת של חבר נוסף בהרכב הנוכחי של העליון, השופט צבי זילברטל, שיסיים את כהונתו בחודש אפריל הקרוב, במקום ב-2022. פרישתו של דנציגר משמעותית כיוון שמלבד ארבעת המינויים האחרונים לבית המשפט העליון, השרה שקד תידרש למנות שני שופטים נוספים – את מחליפו וכן מחליף לשופט אורי שהם, שיפרוש באוגוסט 2018. 

לפני יותר משנה פנה "הארץ" להנהלת בתי המשפט באשר לכוונתו של דנציגר לפרוש במלאות עשור לכהונתו, אך נענה בהכחשה. לפי הערכות, כעת יבקשו בוועדה למינוי שופטים למנות מחליפים לשני הפורשים ב-2018 יחד, אך עדיין לא נקבע לוח זמנים. על פי הנהוג, הודעה על בחירת שופט לכהונה בעליון נמסרת לפחות שלושה חודשים לפני תחילת הכהונה על מנת לאפשר לשופט הנבחר תקופת מעבר סבירה. 

דנציגר (שלישי מימין) עם השופטים אליקים רובינשטיין, אסתר חיות ועוזי פוגלמן
אורי לנץ

דנציגר הוא פרקליט מסחרי ואזרחי שנבחר לבית המשפט העליון בשנת 2007. הוא מתבלט בפסיקות ליברליות ומצטייר כשופט שמתחשב בזכויות נאשמים, כפי שבא לידי ביטוי בבקשתו לזכות מחמת הספק את רומן זדורוב מרצח הנערה תאיר ראדה. בין החלטותיו הבולטות של דנציגר היתה בקשתו לשנות את חוק החרם, המאפשר לתבוע בתביעה אזרחית את הקוראים לחרם על התנחלויות ולשלול מהם הטבות מדינה. "חוק החרם פוגעה פגיעה של ממש בזכות לחופש ביטוי", כתב.

ביחס לפסק הדין של נשיאת העליון לשעבר דורית ביניש, שקבעה כי שוטר המבקש לערוך חיפוש על גופו של אדם ללא חשד סביר או צו יוכל לעשות כן בכפוף להסכמת האזרח, הציג דנציגר עמדה ליברלית אף יותר: אסור למשטרה לערוך חיפוש כזה גם כשהאזרח מסכים, כיוון שלעולם לא תהיה זו הסכמה אותנטית ושלמה.

החלטה נוספת של דנציגר היתה קביעתו בדעת מיעוט כי מוסטפה דיראני, שעמד מאחורי חטיפתו של הנווט רון ארד, יוכל לתבוע בישראל בגין נזק שנגרם לו בעת חקירתו. דיראני הגיש תביעה לבית המשפט בטענה שהחוקרים ביצעו בו מעשי סדום, אנסו והשפילו אותו, אך המדינה התנגדה. דנציגר כתב דעת מיעוט נועזת למדי, שבה הוא מטיל ספק רב בטענה של המדינה כי דיראני חבר לשורות האויב, וקבע שגם אם הדבר נכון, אין למנוע ממנו את הגישה לבית המשפט הישראלי. "מן הראוי שתצא אמירה חדה וברורה מבית המשפט העליון של מדינת ישראל, לפיה כלל שערי הצדק פתוחים בפני כל אדם אשר הוא אדם", כתב. 

דנציגר קיבל גם את העתירות נגד סעיפים בחוק ההסתננות, וכתב בחוות דעתו כי "הפתרון למצוקתם של תושבי השכונות אינו יכול להימצא, ולא ראוי שיימצא, בדמות חקיקה המתירה להחזיק במשמורת אלפי בני אדם – גברים נשים וטף – במתקני כליאה, לתקופת זמן בלתי מוגבלת, וזאת מבלי שהואשמו בדבר וללא אפשרות נראית לעין לגירושם".

לפני כשבועיים בחרה הוועדה למינוי שופטים ארבעה שופטים חדשים שיתמנו בחודשים הקרובים לבית המשפט העליון. המועמדים שנבחרו הם שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה יוסף אלרון, שופטת המחוזי בחיפה יעל וילנר ושופט המחוזי בתל אביב ג'ורג' קרא. השופטים אלרון, מינץ ווילנר מזוהים כשמרנים בתפיסתם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו