בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה עתרה נגד החלטת העליון להעביר ילד מהוריו המאמצים לאביו הביולוגי

במשרדי המשפטים והרווחה טוענים כי השופטים לא התחשבו בטובת הילד בהחלטתם להעבירו ממשפחתו המאמצת. אם ביצוע פסק הדין לא יעוכב, התינוק יועבר לאביו הביולוגי עד סוף החודש

59תגובות
מימין לשמאל: השופטים רובינשטיין, חיות ודנציגר, שהורו להעביר את התינוק לאב הביולוגי. רובינשטיין התנגד בדעת מיעוט
אורי לנץ

היועץ המשפטי לממשלה עתר לבית המשפט העליון בשם משרד הרווחה, בדרישה לערוך דיון נוסף בהחלטה להעביר תינוק מהוריו המאמצים לאביו הביולוגי, בפרשה המכונה "תינוק המריבה". בעתירה, שהוגשה לפני כמה ימים, טוענת המדינה כי בניגוד לנהוג בפסיקה בתיקי אימוץ — השופטים לא בחנו חוות דעת מקצועיות ולא התחשבו בטובת הילד בהחלטתם להעבירו ממשפחתו המאמצת.

גם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים עתר הבוקר (ראשון) לבית המשפט בנושא זה בשמו של הפעוט. המדינה ביקשה מהעליון לדחות את ביצוע פסק הדין עד להחלטה בתיק בדיון נוסף, ול"הארץ" נודע כי נשיאת בית המשפט, מרים נאור, החליטה שלא לדון בבקשה בשלב זה. אם ביצוע פסק הדין לא יעוכב, התינוק יועבר לאביו הביולוגי עד סוף החודש. "הבקשה לדיון נוסף אינה במקומה, ונראה כי הוגשה רק לנוכח הביקורת שמתח העליון על רשויות הרווחה", אמר ל"הארץ" עורך הדין שמואל מורן, שמייצג את האב הביולוגי יחד עם עורך הדין מתן חודורוב. 

אמו של התינוק, היום בן שנה וחודשיים, מסרה אותו לאימוץ מיד לאחר לידתו. האב הביולוגי, שהתוודע ללידת בנו רק ארבעה חודשים מאוחר יותר, עתר לבית המשפט לענייני משפחה בדרישה לבטל את האימוץ ולהעביר את הפעוט לחזקתו. באוקטובר פסק בית המשפט לטובתו, אך ההורים המאמצים ערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע — שהפך את ההחלטה. האב הביולוגי ערער לאחר מכן לבית המשפט העליון, שפסק בחודש שעבר ברוב של ארבעה שופטים נגד אחד כי הפעוט יועבר לחזקת האב. ראש הרכב השופטים בתיק, המשנה לנשיאת העליון אליקים רובינשטיין, סבר בדעת מיעוט כי יש להותיר את האימוץ על כנו.

"הסיוע המשפטי, המייצג את הפעוט, מצא כי חובתו המקצועית היא להגיש בשמו בקשה לדיון נוסף, מאחר שפסק הדין של בית המשפט העליון אינו דן בטובת הפעוט ולא נבחן הנזק שעלול להיגרם לו אם פסק הדין ייושם", נכתב בהודעת משרד המשפטים שפורסמה היום. במשרד ציינו כי למרות שכל ההחלטות שהתקבלו בעליון בעשור האחרון בתיקי אימוץ התבססו על חוות דעת והמלצות של מומחים מתחום בריאות הנפש, בתיק הנוכחי לא ניתנה חוות דעת מסוג זה מטעמים שאינם ברורים. לפי המשרד, אנשיו התייעצו עם מומחים להתפתחות הילד מישראל ומארה"ב לפני הגשת העתירה, ועצם הגשתה אינה מעידה על עמדתו בנושא.

עורכות הדין מאיה חונגר ולידיה רבינוביץ' מהאגף לסיוע משפטי במשרד הגיש שתי בקשות לחוות דעת מקצועיות — גם לבית המשפט המחוזי וגם לבית המשפט העליון שדנו בתיק — שלא ניתנו בסופו של דבר. במשרד הסבירו כי מטרת חוות הדעת היא לבחון את ההשפעות של ניתוק התינוק מהוריו המאמצים. מומחים בתחום הפסיכולוגיה שבחנו את התיק סבורים כי אין ספק שניתוק הילד מהמשפחה המאמצת יגרום לו נזק. 

בתיק דומה שהגיע לפתחו של העליון והוכרע ב–2009, התייחסה השופטת עדנה ארבל לחשיבותן של חוות דעת מקצועיות וכתבה כי על בית המשפט להיעזר בהן. "כבר נאמר כי אבחון מצבו הנפשי והגופני של אדם — לרבות השפעת סביבתו הקרובה על מצבו הנפשי והגופני — הינו עניין לאנשי המקצוע לענות בו; ואני מתקשה לראות כיצד יוכל בית משפט להכריע בשאלת הטובה והאינטרס של קטין בלא שייעזר בחוות דעתם של מומחים לדבר", כתבה ארבל. גם השופטים סלים ג'ובראן, יורם דנציגר ואילה פרוקצ'יה הדגישו בכמה פסקי דין שנושאים כמו מסוגלות הורית, משמורת וטובת הקטין אינם בגדר "ידע שיפוטי", וכי פסיקה בעניינם מחייבת שילוב בין ידע מקצועי וטיפולי להיכרות עם המעורבים בתיק.

לפי חוק האימוץ, על רשויות הרווחה לברר את זהותו של אב ביולוגי גם כשהאם שמוסרת את ילדם לאימוץ אינה מעוניינת לשתף אותו בהחלטתה. בית משפט רשאי להכריז שניתן למסור ילד לאימוץ רק אם הרשויות קבעו כי אין אפשרות סבירה "לזהות את ההורה, למצאו או לברר את דעתו". שופטי העליון מתחו בפסק דינם ביקורת חריפה על רשויות הרווחה, וקבעו כי הן לא היו צריכות להסתפק בחיפוש האב הביולוגי במאגרי מידע רשמיים, אלא לנקוט צעדים אקטיביים יותר ולנסות לאתרו, למשל, גם ברשתות חברתיות. נוהלי משרד הרווחה ובתי המשפט לענייני משפחה צפויים להפוך מחמירים וקפדניים יותר בעקבות הפסיקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו