עתירה לבג"ץ קוראת לביטול המאגר הביומטרי: פוגע בפרטיות ובביטחון

העותרים מבקשים לבטל את החוק המחייב את כל אזרחי ישראל להצטרף למאגר, ואת הוראת השעה המאפשרת למדינה לאסוף טביעות אצבע. המאגר "אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות", נכתב

אילן ליאור
אילן ליאור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הפגנה נגד המאגר הביומטרי מול ביתו של שר הפנים אריה דרעי, בחודש שעבר
הפגנה נגד המאגר הביומטרי מול ביתו של שר הפנים אריה דרעי, בחודש שעברצילום: ליאור מזרחי
אילן ליאור
אילן ליאור

התנועה לזכויות דיגיטליות עתרה היום (שני) לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי. התנועה דורשת לבטל את החוק המחייב את כל תושבי ישראל להצטרף למאגר שיכיל תמונות פנים באיכות גבוהה, ואת הוראת השעה המאפשרת למדינה לאסוף טביעות אצבע ממי שיסכים לכך. התנועה מבקשת בית המשפט להוציא צו ביניים שיאפשר להמשיך לקבל תעודות זהות ודרכונים רגילים עד להכרעה בעתירה.

הוועדה המיוחדת בכנסת המפקחת על המאגר קבעה בשבוע שעבר כי מתחילת יוני ניתן יהיה להנפיק בלשכות האוכלוסין רק תעודות ביומטריות. מי שלא יסכים למסור טביעות אצבע למאגר, יקבל תעודה שתהיה תקפה לחמש שנים בלבד, במקום עשר.

"העתירה שבנדון עניינה הקמת מאגר ביומטרי ריכוזי שאיננו ממלא תכלית נדרשת ההולמת את ערכיה של מדינה דמוקרטית, ואשר פוגע בפרטיותם ומסכן את ביטחונם של תושבי ואזרחי ישראל", נכתב בפתח העתירה. העותרים מציינים כי תכלית המאגר למנוע מאדם להתחזות לאחר ולהחזיק כמה תעודות בזהויות שונות, אולם טוענים כי "הוכח כי המאגר הביומטרי המוקם כחלק מיישום החוק אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות; ליתר דיוק, לא נמצא ולו מקרה בודד בו התקיים התרחיש התיאורטי אותו המאגר אמור למנוע". הם הוסיפו כי "מנגד, במשך כל תקופת הניסוי התרחשו אירועי דליפת מידע במאגרי מידע רגישים בארץ ובעולם, ואלה מצביעים על הסיכון הרב לדליפת מאגרים כאלה", והדגישו כי "אין חולק כי הנזק הצפוי מדליפה ממאגר ביומטרי כזה הוא עצום".

העותרים טוענים כי מאז הקמתה "לא הצליחה הרשות לניהול המאגר הביומטרי להציג נתונים על בעיית ההרכשה הכפולה ואף לא ניסתה לאסוף אותם. בד בבד, הציגה נתונים (אחרים) מעוותים כדי לגרום לכנסת להעביר חוק המקים מאגר שרוב חבריה לא השתכנעו בנחיצותו. הסכנה הביטחונית מהקמת מאגר ביומטרי, הסכנה בדליפתו, הסכנה לשימושים לרעה על ידי ארגוני טרור או עובדים שסרחו, ניצבות כולן מול בעיה שקיימת באופן תיאורטי בלבד ושניתן לפתור אותה בשלל פתרונות אפקטיביים יותר, שפוגעים פחות בפרטיות, ושכל אחד מהם יפתור את הבעיה הנטענת בלי לפגוע בעקרונות החוקתיים המוגנים, בביטחון המדינה ובביטחון תושביה". להשקפתם, הפתרון הנכון לחשש מזיופים הוא תעודות חכמות שהמידע יישמר עליהן אך לא במאגר מרכזי.

את העתירה הגישה התנועה לזכויות דיגיטליות באמצעות עורכי הדין יהונתן קלינגר וגלית לובצקי. התנועה גייסה באתר מימון המונים 115 אלף שקלים מהציבור לצורך מאבק במאגר הביומטרי. חתומים על העתירה גם בועז ארד, ראש מרכז איין ראנד בישראל; אסף כץ, איש הייטק; מומחי אבטחת המידע דורון אופק ודורון שקמוני; פרופ' קרין נהון, חוקרת מידע מהמרכז הבינתחומי ואוניברסיטת וושינגטון; וזאב גולן, עמית מחקר ראשי במכון ירושלים לחקר שווקים; והתנועה לחופש כלכלי חברתי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ