בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עתירה לבג"ץ קוראת לביטול המאגר הביומטרי: פוגע בפרטיות ובביטחון

העותרים מבקשים לבטל את החוק המחייב את כל אזרחי ישראל להצטרף למאגר, ואת הוראת השעה המאפשרת למדינה לאסוף טביעות אצבע. המאגר "אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות", נכתב

8תגובות
הפגנה נגד המאגר הביומטרי מול ביתו של שר הפנים אריה דרעי, בחודש שעבר
ליאור מזרחי

התנועה לזכויות דיגיטליות עתרה היום (שני) לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי. התנועה דורשת לבטל את החוק המחייב את כל תושבי ישראל להצטרף למאגר שיכיל תמונות פנים באיכות גבוהה, ואת הוראת השעה המאפשרת למדינה לאסוף טביעות אצבע ממי שיסכים לכך. התנועה מבקשת בית המשפט להוציא צו ביניים שיאפשר להמשיך לקבל תעודות זהות ודרכונים רגילים עד להכרעה בעתירה.

הוועדה המיוחדת בכנסת המפקחת על המאגר קבעה בשבוע שעבר כי מתחילת יוני ניתן יהיה להנפיק בלשכות האוכלוסין רק תעודות ביומטריות. מי שלא יסכים למסור טביעות אצבע למאגר, יקבל תעודה שתהיה תקפה לחמש שנים בלבד, במקום עשר.

"העתירה שבנדון עניינה הקמת מאגר ביומטרי ריכוזי שאיננו ממלא תכלית נדרשת ההולמת את ערכיה של מדינה דמוקרטית, ואשר פוגע בפרטיותם ומסכן את ביטחונם של תושבי ואזרחי ישראל", נכתב בפתח העתירה. העותרים מציינים כי תכלית המאגר למנוע מאדם להתחזות לאחר ולהחזיק כמה תעודות בזהויות שונות, אולם טוענים כי "הוכח כי המאגר הביומטרי המוקם כחלק מיישום החוק אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות; ליתר דיוק, לא נמצא ולו מקרה בודד בו התקיים התרחיש התיאורטי אותו המאגר אמור למנוע". הם הוסיפו כי "מנגד, במשך כל תקופת הניסוי התרחשו אירועי דליפת מידע במאגרי מידע רגישים בארץ ובעולם, ואלה מצביעים על הסיכון הרב לדליפת מאגרים כאלה", והדגישו כי "אין חולק כי הנזק הצפוי מדליפה ממאגר ביומטרי כזה הוא עצום".

העותרים טוענים כי מאז הקמתה "לא הצליחה הרשות לניהול המאגר הביומטרי להציג נתונים על בעיית ההרכשה הכפולה ואף לא ניסתה לאסוף אותם. בד בבד, הציגה נתונים (אחרים) מעוותים כדי לגרום לכנסת להעביר חוק המקים מאגר שרוב חבריה לא השתכנעו בנחיצותו. הסכנה הביטחונית מהקמת מאגר ביומטרי, הסכנה בדליפתו, הסכנה לשימושים לרעה על ידי ארגוני טרור או עובדים שסרחו, ניצבות כולן מול בעיה שקיימת באופן תיאורטי בלבד ושניתן לפתור אותה בשלל פתרונות אפקטיביים יותר, שפוגעים פחות בפרטיות, ושכל אחד מהם יפתור את הבעיה הנטענת בלי לפגוע בעקרונות החוקתיים המוגנים, בביטחון המדינה ובביטחון תושביה". להשקפתם, הפתרון הנכון לחשש מזיופים הוא תעודות חכמות שהמידע יישמר עליהן אך לא במאגר מרכזי.

את העתירה הגישה התנועה לזכויות דיגיטליות באמצעות עורכי הדין יהונתן קלינגר וגלית לובצקי. התנועה גייסה באתר מימון המונים 115 אלף שקלים מהציבור לצורך מאבק במאגר הביומטרי. חתומים על העתירה גם בועז ארד, ראש מרכז איין ראנד בישראל; אסף כץ, איש הייטק; מומחי אבטחת המידע דורון אופק ודורון שקמוני; פרופ' קרין נהון, חוקרת מידע מהמרכז הבינתחומי ואוניברסיטת וושינגטון; וזאב גולן, עמית מחקר ראשי במכון ירושלים לחקר שווקים; והתנועה לחופש כלכלי חברתי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו