טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברק כהן, מוביל מחאת "באים לבנקאים", הושעה לשנה וחצי מעיסוק בעריכת דין

שניים מדייני בית הדין המשמעתי של הלשכה תמכו בהשעייתו של הפעיל החברתי על רקע כתב אישום שהוגש נגדו, ואחד התנגד. כהן: ניסיון לשכנע אותי לסגת ממאבק בגורמי שלטון

תגובות
ברק כהן (מימין) וחברי קבוצת "באים לבנקאים", ב-2013 בדיון בבית משפט השלום בתל אביב
תומר אפלבאום

בית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין החליט היום (שני) להשעות לשנה וחצי את הפעיל החברתי ברק כהן מעיסוקו כעורך דין. ההחלטה התקבלה ברוב של שני חברי בית הדין אל מול אחד, בעקבות כתב האישום שהוגש נגד כהן בדצמבר בגין פעולותיו במסגרת הקבוצה "באים לבנקאים".

כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב מייחס לכהן עבירות פליליות נגד ראשי המערכת הבנקאית בישראל, ובהם מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח ומנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ציון קינן. כהן מואשם בין השאר בסחיטה באיומים, בפגיעה בפרטיות, בקשירת קשר לביצוע פשע, בהטרדה, במהומה ועלבון במקום ציבורי, בתקיפת שוטר ובהעלבת עובד ציבור.

לפי כתב האישום, התקשר כהן לקרוביהם של רוסק עמינח ושל ציון קינן, הקליט את השיחות ופרסם אותן ברשת. עוד מתואר בכתב האישום מקרה שבו פיזרו כהן וחברי קבוצה נוספים עשרות כרזות בסמוך לביתה של רוסק עמינח ובחצר בית הספר שבו לומדת בתה. על הכרזות הופיעו תמונתה של רוסק עמינח וכיתוב שלפיו הבת אינה אשמה בכך שאמה פושעת.

במסגרת ההליך המשמעתי בלשכת עורכי הדין טען כהן כי פעולותיו היו מחאה לגיטימית, אך בדעת הרוב דחה אב בית הדין, עורך הדין מרווין כהן, את טענתו וכתב: "אין לקבל ואין להכשיר כל התנהגות של עורך דין, הפוגעת, המטרידה ומאיימת על אדם, יהא מעמדו ותפקידו אשר יהא". עוד כתב אב בית הדין כי "עורך הדין אינו יכול לנהוג ככל אזרח רגיל היוצא להפגין. על עורך הדין חלות נורמות אתיות ובכלל זה לנהוג בכבוד ושמירה על כבוד המקצוע ועל אמון הציבור בעוסקים במקצוע". אב בית הדין הוסיף כי "עורך הדין אינו יכול לשחרר חרצובות לשונו כלפי אדם אחר ואין הוא יכול לנקוט בלשון איומים ולפגוע בפרטיות של אחר ולהטרידו גם כאשר מדובר במאבק פוליטי חברתי". לחוות דעתו הצטרפה עורכת הדין מיכל רבינוביץ', שכתבה כי האישומים נגד כהן "מלמדים כי הוא ניפץ כל קוד אתי קיים ופגע באושיות המקצוע ממש".

רבינוביץ' התייחסה גם לטענתו של כהן כי ההליך בבית הדין של הלשכה אינו מאוזן ונגוע באינטרסים פוליטיים. טענה זו נשמעה על רקע יחסיו העכורים של כהן עם יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה שאף טען בעבר כי כהן ניסה לסחוט אותו. "רשות הקבילה של לשכת עורכי הדין הינה רשות בפני עצמה שאינה נגועה בעניינים פוליטיים כפי שהמשיב רומז ולא ניתן לומר כי יש מדיניות להוציא מלשכת עורכי הדין עורכי דין עם דעות פוליטיות חברתיות כאלה או אחרות", כתבה רבינוביץ'.

מנגד, בדעת מיעוט, כתב עו"ד יוסי בן דוד כי אין מקום להשעות את כהן: "אין לעבירות המיוחסות לכהן כל נגיעה למקצוע עריכת הדין ולשירותים המוענקים על ידו, ומשלא שוכנעתי כי קיים סיכון בהמשך העיסוק שלו במקצוע עריכת הדין ובהמשך מתן שירותים מקצועיים על ידו הגעתי למסקנה כי נסיבות המקרה שלפנינו אינן הולמות את התכלית שלשמה נועדה הוראת הסעיף העוסק בהשעיה", בן דוד. לדבריו, "נסיבות המקרה מחייבות רגישות יתרה שעה שביחס לכתב האישום שעליו מושתתת הבקשה להשעיה זמנית מתעורר מתח בין חופש הביטוי לבין גבולותיו".

תלונה נגד עורך דין תוגש לוועדת האתיקה המחוזית במחוז שבו הוא רשום. לאחר הגשת תלונה, ועדת האתיקה תנהל דיון חסוי בו היא תחליט האם יש להגיש קובלנה נגד עורך הדין לבית הדין המשמעתי המחוזי - שתנוהל על ידי פרקליט מטעם הוועדה.

בחוק לשכת עורכי הדין נקבע כי לאחר שעורך דין הורשע בעבירה פלילית, בית דין משמעתי יכול לקבוע שניתן להשעותו זמנית עד שתוגש קובלנה נגדו. השעיה זמנית תוטל על עורך דין גם במקרה שבו רק הוגש כתב אישום אך לא ניתן פסק דין, בתיקים בהם בית הדין סבור כי יש בעבירות המיוחסות לנאשם קלון.

במרבית המקרים השעיות זמניות מסוג זה תקפות עד למתן פסק דין חלוט בתיק הפלילי של עורך הדין. כך נעשה לדוגמא בעניינה של פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, רות דוד, שהושעתה זמנית עד להכרעת התיק בעניינה, המייחס לה שיבוש הליכי משפט במסגרת פרשת רונאל פישר. גם נוחי דנקנר, הושעה זמנית עד להכרעה הסופית בעניין התיק בו הורשע בהרצת מניות IDB. בית דין משמעתי יכול להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת משמעת עונשים הנעים בין אזהרה ונזיפה, קנס בסכום של 25 אלף שקלים, השעיה זמנית לתקופה של עד עשר שנים ולבסוף – הוצאה מן הלשכה.

ברק כהן מסר ל"הארץ": "מבחינה משפטית מדובר בהחלטה שגויה שאוחזת בדעת מיעוט, וכמובן שיוגש ערעור. מבחינה פוליטית מדובר בעוד ניסיון 'לשכנע' אותי לסגת ממאבק בגורמים שונים בשלטון שפוגעים בכל יושבי הארץ. לא הייתי מציע ליריבים הפוליטיים האלה לחגוג מוקדם מדי, רק התחלנו ליהנות מהמאבק". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות