מאבק לשכת עורכי הדין לא עזר: ברק כהן ימשיך לעסוק בעריכת דין

בית הדין הארצי של הלשכה עיכב את ההחלטה להשעות את הפעיל החברתי מעיסוקו כעורך דין, עד להכרעה בערעורו. ועדת האתיקה של הלשכה טענה שבעבירות הפליליות המיוחסות לכהן יש קלון

רויטל חובל
רויטל חובל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים87כתוב תגובה
רויטל חובל
רויטל חובל

בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין קיבל אתמול (שלישי) את בקשת הפעיל החברתי עו"ד ברק כהן ועיכב את ביצוע פסק הדין המשעה את רישיון עורך הדין שלו  למשך 18 חודשים, בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו בגין פעולותיו במסגרת הקבוצה "באים לבנקאים". המשמעות היא שכהן, שיוצג על ידי עו"ד אבי אודיז, יוכל להמשיך לייצג ולהתפרנס כעורך דין עד לפסק דין בערעור שהגיש על השעייתו.

את הבקשה בעריכה דין הגישה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב והמרכז. הנימוק לכך היה חומרת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום שהוגש נגדו בדצמבר, אשר לטענת לשכת עורכי הדין יש בהן קלון והן מהוות עבירות אתיות חמורות מלבד היותן פליליות. הלשכה טוענת נגד כהן כי ביצע מעשים פליליים וחציית קווים סביב מחאתו החברתית, במסגרת פעילות פוליטית. הוא מואשם כי נהג להטריד את ראשי הבנקים בישראל, מנכ"ל בנק לאומי רקפת רוסק עמינוח ומנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן.

בהחלטה שניתנה אתמול כתב סגן יו"ר בית הדין, עו"ד חיים קנת, כי יש לעכב את ביצוע העונש לאור הדיון הקרוב בערעור, וכן הדגיש את "המידתיות והאינטרס הציבורי" שבעיכוב ההחלטה.

המאבק של לשכת עורכי הדין בכהן החל עוד לפני שהוגש כתב אישום נגדו. הלשכה הגישה נגדו קובלנה בגין התנהלות שלא הולמת את המקצוע, בהסתמך על צווי הרחקה שהוצאו לו מראשי הבנקים. מי שביקשו מוועדת האתיקה להתכנס ולדון בהגשת הקובלנה היו ראשי הבנקים עצמם. 

ברק כהן בדיון בעניינו בבית משפט השלום בתל אביב, ב-2015
ברק כהן בדיון בעניינו בבית משפט השלום בתל אביב, ב-2015צילום: עופר וקנין

התיק הפלילי נגד שבעת חברי "באים לבנקאים" עוד לא החל להתנהל. בפסק דין שניתן באחרונה על ידי השופט גרשון גונטובניק מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שעסק בתנאים המגבילים שחלים על קבוצת באים לבנקאים בזמן ניהול המשפט (מרחק של 500 מטרים מחלק מעדי התביעה), הוא הטיל ספק בפליליות המחאה. "היה זה מאבק ציבורי, ולא אמתלה כזו או אחרת של מאבק ציבורי. מכאן נובעת מסקנה חשובה. קיומו של מאבק ציבורי מכניס לתמונת השיקולים הרלוונטיים את זכות היסוד לחופש הביטוי, על כל כובד משקלה", כתב השופט.

השופט גונטובניק הוסיף כי "בחינת פליליותן של פעולות אלה חייבת להיעשות באזמל מנתחים. אפיונה של מחאה ציבורית כפלילית צריכה להיות מוצא אחרון ולא ראשון". לדבריו, "חומר החקירה משקף תמונה ברורה של מחאה ציבורית אותנטית. אכן, מדובר במחאה שקיימות טענות כבדות משקל שחצתה קווים אדומים, אך עדיין התרשמתי שסיווגה כאמתלה הוא מרחיק לכת". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ