שופט העליון דנציגר: "הניסיון של השלטון לכרסם בחופש הביטוי - מטריד"

בפסק דין בעניין הסרת שלטי חוצות, מתח השופט ביקורת על הממשלה בגין "ניסיונות חוזרים ונשנים לאתגר את מעמד חופש הביטוי". דנציגר הוסיף כי ביקורת על המדינה הכרחית לקיום חברה דמוקרטית

רויטל חובל
רויטל חובל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דנציגר בדיון בבית המשפט העליון, ב-2014
דנציגר בדיון בבית המשפט העליון, ב-2014צילום: אוליבייה פיטוסי

שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר מתח היום (שני) ביקורת על התנהלות הממשלה וצעדיה, המצמצמים לדבריו את חופש הביטוי. "בזמנים אלו, אנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים לאתגר את מעמדו (של חופש הביטוי), וההקשרים הם יצירתיים ומגוונים: החל מחופש הביטוי בתחומי העיתונות והאמנות, עובר בחופש הביטוי באקדמיה, וכלה בחופש הביטוי במגרש הפוליטי", כתב דנציגר בסופו של פסק דין העוסק בהחלטה של עיריית גבעת שמואל להסיר שלטי חוצות של מכון אריק לפיוס ושלום שנועדו לעורר שיח ציבורי ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. במסגרת פסק הדין דחה היום בית המשפט העליון ערעור שהגישה עיריית גבעת שמואל בנושא.

בהמשך פסק הדין כתב דנציגר: "כל מקרה ראוי, כמובן, לבחינה משלו. עם זאת, חשוב לעמוד על כך, שבחלק ניכר מהמקרים - כמו במקרה דנן - הניסיון לכרסם בחופש הביטוי בא דווקא מצד השלטון. הדבר מטריד כשלעצמו, ובמיוחד כאשר הוא מופנה נגד קבוצות מיעוט או קבוצות שוליים בחברה, המבקשות לבקר את השלטון ואת מוסדותיו. כאן ראויה אמירה ברורה, כי ביקורת על המדינה ומוסדותיה היא חלק אינהרנטי והכרחי לשם קיומה של חברה דמוקרטית. השתקתה משולה לפגיעה בעמודי התווך של החברה הדמוקרטית. לפיכך, בייחוד בהקשרים אלו, יש לשמור מכל משמר על זכותו של האזרח הקטן להתבטא נגד השלטון".

כרזה של מכון אריק לפיוס ושלום בגבעת שמואל
כרזה של מכון אריק לפיוס ושלום בגבעת שמואלצילום: מתוך צו בית המשפט

פסק הדין שבמסגרתו נכתבו הדברים עסק במודעות שבהן נכתב כי "למען הצבא כנראה שצריך את הסכסוך". עיריית גבעת שמואל טענה כי אין לפרסם מודעות מעין אלה, הנושאות מטען פוליטי בשטחי פרסום שנועדו לפרסום מסחרי וכי יש להסירן כי הן פוגעות ברגשות הציבור. את מכון אריק לפיוס ולשלום ייצגו עורכי הדין גלעד שר וחן לניר.

בית המשפט המחוזי מרכז קבע בשנה שעברה כי לעירייה אין סמכות להסיר או למנוע פרסום כלשהו, אלא כשתוכן הפרסום מהווה לכאורה עבירה פלילית או פוגע ברגשות הציבור. עוד קבע בית המשפט כי העירייה לא הוכיחה שפרסומי המכון פוגעים ברגשות הציבור ועל כן עתירת המכון נגד החלטתה התקבלה. על כך הגישה עיריית גבעת שמואל ערעור, וזה נדחה היום על ידי שופטי בית המשפט העליון.

בפסק דין נקבע כי חוק העזר מתיר לראש העיר לבחון שיקולים אסתטיים וצורניים בלבד במודעות ושלטים וכי אין לעירייה סמכות להסיר שלטים בגלל שיקולים הקשורים באופי ובתוכן של השלט. 

לצד דנציגר ישבו בתיק גם השופט בדימוס אליקים רובינשטיין וניל הנדל. בנוסף החליטו השופטים להטיל על העירייה לשלם הוצאות למכון בסך 15 אלף שקל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ