שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יוסף בן דוד, שהורשע ברצח אבו חדיר, בבית המשפט המחוזי בירושלים אשתקד
יוסף בן דוד, שהורשע ברצח אבו חדיר, בבית המשפט המחוזי בירושלים אשתקדצילום: אמיל סלמן

בג"ץ דחה היום (שלישי) את עתירת הורי מוחמד אבו חדיר שדרשו להרוס את בתי רוצחיו. הנער נרצח ב-2014 על ידי שלושה יהודים, והשופטים קבעו כי הזמן שחלף מאז והשיהוי בבקשת המשפחה הופכים את ההריסה לבלתי אפקטיבית. עם זאת, הדגישו השופטים כי בניגוד לעמדת המדינה, התקנה המאפשרת הריסת בתי מחבלים תקפה ליהודים וערבים כאחד. 

אבו חדיר
אבו חדיר

שופטי בג"ץ – אליקים רובינשטיין, ניל הנדל וצבי זילברטל שפרש באפריל האחרון, ציינו בפסק הדין כי הם חולקים על עמדת המדינה, לפיה אין צורך בהפעלת התקנה נגד מחבלים יהודים. בפסק הדין נכתב כי "הנתונים הסטטיסטיים המצביעים על הבדלים מובהקים בהיקף הטרור ובטיבו כבודם במקומם", אך הודגש כי מטרת התקנה פשוטה ותקפה ליהודים וערבים כאחד: "כוחה של ההרתעה המונחת ביסודה של תקנה 119 יפה כלפי כולי עלמא, מה לי יהודי ומה לי ערבי. הריסתו או אטימתו של בית מחבל יהודי, אשר תביא להצלת חיים, ולוא של אדם אחד, מצדיקה את השימוש בתקנה".

השופט הנדל קיבל את עמדת המדינה כי היא אינה מפלה בין רוצחים יהודים וערבים, והזכיר כמה מקרים שבהם שר הביטחון לא השתמש בסמכותו להרוס בתים - מה שמלמד לדבריו על כך שהמדינה נמנעת מצעד זה כשאין הכרח לכך. לדברי הנדל, אין מקום להרחיב את השימוש בתקנה על בני משפחה שלא מיוחסת להם כל עבירה, אם גורמי הביטחון סבורים שאינו נחוץ.

עם זאת, הוא ציין כי "לו היה שר הביטחון מפעיל את סמכותו נגד כל מחבל ערבי – ונגד מחבלים ערבים בלבד – העניין היה מעורר קושי משפטי, עד כדי האפשרות של התערבות בהחלטה". הנדל העיר כי לפי הנתונים שהוצגו בפניו, השימוש בהריסת בתים מביא להרתעה וכי קיים "פער עצום בהיקפי הטרור בין הקבוצות בהן נעשה שימוש בסמכות, לבין הקבוצות שלגביהן הוחלט להימנע מהפעלתה". 

אמו של אבו חדיר בבית המשפט המחוזי ירושלים, בשנה שעברה
אמו של אבו חדיר בבית המשפט המחוזי ירושלים, בשנה שעברהצילום: אמיל סלמן

השופט בדימוס רובינשטיין ציין כי הנימוק העיקרי לדחיית עתירת הורי הנער הוא "השיהוי הניכר שחל בין מעשה הרצח הנתעב לבין הגשת העתירה". השופט הנדל כתב בהחלטה כי "ניתן להבין את תחושת משפחת הקורבן, אשר הגישה את העתירה. ואולם, עסקינן בכלי הרתעתי ולא ענישתי. יש לזכור כי נגד המבצעים התנהל הליך משפטי, הם הורשעו ונגזרו עליהם עונשי מאסר כבדים מאוד".

הרצח אירע ביולי 2014. בנובמבר 2015 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את יוסף חיים בן דוד ושני קטינים ששמם אסור בפרסום באחריות לרצח. חצי שנה לאחר ההרשעה פנו הורי אבו חדיר לשר הביטחון משה יעלון וביקשו שיעשה שימוש בסמכותו ויורה על הריסת בתיהם של הרוצחים. את התשובה הם כבר קיבלו מראש הממשלה נתניהו, שמילא את תפקיד שר הביטחון לאחר התפטרות יעלון. נתניהו השיב להורים, באמצעות היועץ המשפטי של משרד הביטחון, כי השימוש בתקנה 119 המאפשרת להורות על הריסת בתים, נעשה לצורך הרתעה. לדבריו, צורך זה לא התקיים במקרה של רצח אבו חדיר, "בהתחשב בהיקף הנמוך של פעולות טרור הנעשות על ידי יהודים כנגד ערבים, איכותן, יחסה התקיף של החברה היהודית כלפיהם והיעדרם של מפגעים יהודים פוטנציאליים שיש להרתיעם". היועץ המשפטי למשרד הביטחון טען כי מיצוי הדין נעשה במסגרת ההליך הפלילי. 

פורום המשפחות השכולות מסר בתגובה לפסק הדין: "אנו בפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני מאוד מאוכזבים מהאפליה בין דם לדם ובין רצח מזוויע אחד לאחר. לא מדובר רק באכזבה כלפי הורי מוחמד אבו חד'יר, אלא באכזבה כלפי כל מי שמבקש להתייחס לכל אדם כשווה לאדם אחר וכמו כן כלפי המשפחות, הערביות והיהודיות אשר שילמו את המחיר היקר מכל, מחיר השכול".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ