בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון הורה לערב עובדים סוציאליים בהליך המיון של אסירים ביטחוניים

הפסיקה עשויה להוביל לקיצור עונשם של האסירים על סמך המלצת עובדים סוציאליים. כיום אסירים ביטחוניים אינם זכאים לסיוע סוציאלי, לעומת אסירים פליליים הזוכים לליווי והפנייה למסגרות שיקום

2תגובות

בית המשפט העליון הורה לשב"ס לערב עובדים סוציאליים בהליך המיון של אסירים ביטחוניים, המתבסס על השיוך הארגוני שלהם. ההליך משפיע על זכאות האסירים לשיקום בבתי הכלא. עד כה היתה ההחלטה בידי גורמי שב"ס בלבד.

אסירים ביטחוניים המשויכים לארגון טרור אינם זכאים להשגחה של עובדים סוציאליים, לעומת אסירים פליליים הזוכים לליווי והפנייה למסגרות שיקום. אסירים שביקשו להתנער משיוכם הארגוני נדרשו עד כה להגיש בקשה לשב"כ, אשר על פי רוב דוחה אותה לאחר שדרש הוכחות שהאסירים מתקשים לספק. בעיות משמעת והשתתפות במחאות מהוות גם הן סיבות לפסילת בקשותיהם של האסירים.

אסירים ביטחוניים בכלא ניצן ברמלה, ב–2005
ניר כפרי

ההחלטה התקבלה במסגרת עתירה שהגישו שני אסירים ביטחוניים, מילאד חטיב ממג'דל כרום, אשר הורשע בריגול למען חיזבאללה בשנים 2009-2007, וזיאד ג'בארין, תושב אום אל־פחם, שהורשע במעורבות תכנון פיגוע התאבדות והטמנת מטען חבלה במסעדה בכרכור בשנת 2003. במוקד העתירה עמדה טענת השניים ולפיה פעמים רבות מבקשים אסירים ביטחוניים שהם אזרחי ישראל להתנער מהארגונים אליהם שויכו עם כניסתם למאסר. לדבריהם, לא פעם נעשו העבירות בגיל צעיר, ולאור הנסיבות יש לאפשר לאסירים אלו לעבור הליך שיקום.

שב"כ ושב"ס טענו בתגובה כי "פגישות בין עובדים סוציאליים לאסירים ביטחוניים בהקשר הזה הן חריגה מתחום מומחיותו של העובד הסוציאלי, וחוטאת למטרת תפקידו".

השופטים יורם דנציגר, נועם סולברג ודפנה ברק־ארז קיבלו את טענות עורכות הדין ד"ר חגית לרנאו ואושרה קנצפולסקי מהסנגוריה הציבורית, שייצגו את ג'בארין, ואת טענותיה של עביר בכר, שייצגה בדיון את חטיב. הפסיקה עשויה לפתוח פתח לקיצור עונשם של אסירים ביטחוניים שלא רק באמצעות החלטת שב"כ, אלא גם על בסיס משותף עם המלצת גורמי הטיפול בכלא, המתחשבים בתהליכי השיקום שעברו האסירים.

"אני סבורה כי יש מקום לפתוח פתח, ולו פתח צר, לאפשר למי שהוא אסיר ביטחוני המזוהה עם ארגון עוין להוכיח באמצעות גורם טיפולי כי חל אצלו שינוי מהותי, המצדיק שלא לראות בו מי שמזוהה עם אותו ארגון", כתבה השופטת ברק־ארז בהחלטתה.

עוד קבעו השופטים כי "שאלת הזיקה הארגונית והאידיאולוגית של אסיר ביטחוני היא שאלה שבחינתה אמורה להיעשות גם בכלים ביטחוניים. אולם, הדגש הוא בכך שמדובר גם בכלים ביטחוניים, ולא רק בהם. הכלים הנתונים בידי איש מקצוע טיפולי לבחינת עמדתו של האסיר הביטחוני שונים במהות ובתכלית מהכלים הנתונים לאנשי הביטחון. במובן זה דומה כי המלצה של אנשי המקצוע הטיפוליים היא הכרחית על מנת לקבל את התמונה המלאה בנוגע לכנות הבקשה להסרת סיווג ביטחוני".

"ההחלטה מבטלת למעשה את המונופול שהיה עד כה לשב"כ לדבר בשם אסירים ביטחוניים ולבטא את מאווייהם בכל זמן נתון כאשר מהאסיר נשללת האפשרות לעשות זאת מול גורם מקצועי-סוציאלי", טוענת עורכת הדין עביר בכר, "יחס שב"ס לאסירים הביטחוניים הערבים הנו כאל אבנים שנכנסים לכלא ויוצאים כלעומת שבאו. כעת, ההחלטה סוללת דרך בפני האסירים לבוא ולבטא את כאבי מאסרם, את השינוי שעברו מאז כליאתם והצורך שלהם להשתחרר במצב השונה ממצבם ערב מעצרם". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו