טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכנסת אישרה: ספקי אינטרנט יחויבו לחסום אתרים המקדמים טרור או עבירות פליליות

החוק, הנוגע בין היתר לתכני הימורים, זנות וסמים, יאפשר הסרת אתרים מהרשת. צו החסימה יינתן על ידי שופטים מחוזיים בלבד, ופעילי ציבור יוכלו להתייצב בדיון כדי להגן על האינטרסים של הגולשים

תגובות

הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שניה ושלישית חוק המחייב את ספקי האינטרנט לחסום אתרים המקדמים טרור או עבירות פליליות. את החוק יזמו השב"כ והמשטרה, והוא אושר ברוב של 63 מול 10 מתנגדים. 

החוק מחייב את הספקים לחסום גישה לאתרי הימורים, פדופיליה, מודעות זנות, מכירת סמי פיצוציות ואתרים שמסייעים בקידום פיגועי טרור. החוק אף יאפשר לבית המשפט להורות על הסרה מוחלטת של אתר, על פי החלטת שופט ובמידה והאתר פועל מישראל, ולמחוק את תוצאות החיפוש המובילות אליו ממנועי החיפוש.

על מנת להגן על אתרים תמימים, בשבועות האחרונים גיבשה ועדת החוקה של הכנסת שורת מנגנונים. בין היתר, נקבע כי רק שופט בית משפט מחוזי שיוכשר לכך במיוחד יוכל לתת צו חסימה, ונוספו הנחיות הנוגעות לשיקולים שייבחנו. בנוסף, נקבע שפעילי ציבור יוכלו להתייצב בבית המשפט כדי להגן על האינטרסים של כלל הגולשים שעלולים להיפגע מהחסימה.

"אנחנו סוגרים פער אכיפתי של שנים רבות, שבהן החוק הקיים היה מנותק ממגמת המעבר של הפשיעה לרשת", אמר הערב השר לביטחון הפנים גלעד ארדן. "החוק החדש ייתן למשטרה את הכלים הנדרשים כדי להיאבק בעבריינים, בפושעים ובמסיתים שהעבירו את פעילותם למרחב המקוון".

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) הבהירה שמפלגתה תומכת בחוק, אך הזכירה את הסכנות שהוא טומן בחובו. "אין ספק שההצעה מהווה צעד ראשוני בכל נושא הסדרת החקיקה בהתנהלות ברשת החברתית. יש לנו חשש מפני הרחבה שלו מעבר לעבירות שמוגדרות בחוק". סויד התייחסה גם לנושא השיימינג ברשתות החברתיות ואמרה כי "משרד החינוך לא מצא לנכון להיערך עם תוכנית לאומית".

בדיון שקיימה ועדת החוקה של הכנסת בחוק לפני שבועות אחדים נכח גם היועץ המשפטי לשב"כ, שלא הציג דוגמאות לאתרים המעודדים טרור על אף בקשתה של ח"כ תמר זנדברג. "אנחנו רואים ומכירים תופעות של הסתה למעשי טרור ופיגועים של בודדים ברשתות", אמר והוסיף, "אנחנו מכירים אנשים שמקימים אתרים ובלוגים, ומכירים שימוש של ארגוני הטרור הגדולים באתרים שלהם".

במהלך הדיונים התברר שגולשים עיקשים יוכלו לעקוף את ההגבלות המוצעות בפשטות יחסית. מסיבה זו ההגבלה לא תמנע בהכרח את ביצוע העבירה, אלא בעיקר תקטין את הסיכוי שמשתמש תמים יחשף לתוכן בעייתי.

בדיון עלו גם שאלות לגבי חסימת תוכן שהוא חוקי במדינת המקור שבה פועל אתר אינטרנט, אך בישראל מוגדר כעבירה פלילית. "כאשר מדובר בחומרים פדופיליים או מכירת סמים קשים – ההצדקה לחסימה גוברת וגם יעילותה, שכן כל המדינות יפעלו במשותף כדי להסיר את התוכן מהאינטרנט", נכתב בנייר עמדה שהציג צוות הייעוץ המשפטי לוועדה. "ואולם, ככל שהתוכן הוא לגיטימי במדינת המקור, כגון אתר הימורים חוקי, או אתר של ארגון שאינו מוכרז באותה מדינה כארגון טרור, ובמיוחד כאשר הפעילות הבעייתית אינה קשורה לישראל, התמונה מורכבת יותר".

על פי  החוק, שופט בית המשפט המחוזי יהיה רשאי, על פי בקשת תובע, לפרסם צו להגבלת גישה לאתר אינטרנט, או חלק ממנו, אם שוכנע שהצעד חיוני למניעת המשך ביצוע העבירה באמצעות פעילות האתר. בית המשפט יכול להסתפק בלהורות לספקי האינטרנט לא לאפשר את איתור התוכן באתר, מבלי להסיר את האתר כליל או למנוע גישה מוחלטת אליו. במקרים שאתרי האינטרנט ממוקמים בישראל, בית המשפט יוכל להורות על הסרתו של האתר מהשרת. במקביל, החוק יאפשר לקצין משטרה בדרגת תת-ניצב להחיל את הצו גם על כתובות נוספות של האתר, אם יתברר שהתחיל לפעול מכתובות חלופיות. החלטת קצין המשטרה תפוג בתוך 30 יום, אלא אם אושרה לאחר מכן על ידי בית המשפט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות